הוראה הדורשת ללחום ברוצחים שפלים של גברים, נשים וטף (רק בשל היותם יהודים), עם יד אחת קשורה, היא לא מוסרית.
הוראה הדורשת מחיילי צה"ל ומאנשי כוחות הביטחון להימנע מלפגוע ברוצחים נתעבים ואף לסכן את חייהם כדי לא לפגוע באלה הסמוכים להם (כשרוצחים אלה נוהגים כך במכוון), אינה מוסרית.
הוראה המונעת מכוחות הביטחון להעניש בחומרה יתרה את הסייענים ואת הסביבה הקרובה והתומכת של הרוצחים (גם בידיעה שעקב כך ייפגעו גם חפים מפשע), היא בלתי מוסרית.
הוראה המונעת מכוחות הביטחון לעשות כל שניתן (בהתייחס למצב, לסיכונים ולאפשרויות) כדי למנוע רצח ופגיעה ביהודים, היא בלתי מוסרית.
הוראה המונעת מכוחות הביטחון לעשות שימוש באמצעים סבירים (כמו "נוהל שכן" ושיש בו, בסופו של דבר, כדי למנוע תוצאות טראגיות ככל שניתן הן לרוצח ולקרוביו, ולהבדיל לכוחות הביטחון), היא בלתי מוסרית.
הוראה הקובעת כי בשם "חופש התנועה" יש להסיר מחסומים ולפתוח צירי תנועה ושתחת חסותה מתאפשרת לרוצחים תנועה כמעט בלתי מוגבלת המקלה עליהם את ביצוע הפשע והימלטות ממנו, היא בלתי מוסרית.
רדיפה אחרי חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון על מעשים שעשו בלהט הקרב ולא חלילה במכוון, היא לא מוסרית.
הוראה לרשויות המדינה להתמיד ולפעול להריסת בתי מתיישבים יהודים ברחבי יהודה ושומרון, היא בלתי מוסרית. חומרה יתרה היא לגבי הוראה המתייחסת לבתיהם של לוחמי צה"ל-גיבורי ישראל שמסרו את נפשם על הגנת העם והארץ.
הוראה לרשויות המדינה להתמיד ולפעול להריסת בתי מתיישבים יהודים ברחבי יהודה ושומרון תוך התעלמות מקיומה של בנייה בלתי-חוקית על-ידי ערביי יהודה ושומרון ומאי-קיומם של מאות צווי הריסה, היא בלתי מוסרית.
