מהיכן? ככל שאוספים עוד ועוד מידע באינטרנט, מתברר כי לפני מספר ימים בעיר חרטום התכנסה לה ועידה של ראשי האחים המוסלמים של העולם הערבי. היו שם לפי הפרסומים גם חלד משעל מדמשק ומחמוד א-זאהר מעזה, מנהיגי החמאס. בוועידה השתתפו גם קציני מודיעין אירניים.
סדר היום הייה מגוון וכלל גם החלטה על הגברת פעילות הטרור של החמאס בשטחי יהודה ושומרון ובתוך גבולות שטחי מדינת ישראל. הכול בכדי להתוות דרך להשתלטות האחים המוסלמים על המרד הערבי העכשווי במדינות הערביות השונות ובשטחי יהודה והשומרון. כנראה שהרצח הזוועתי באיתמר נבע מהחלטות חרטום אלה.
מי שההיסטוריה ידועה לו, ולו במעט, פוגרום איתמר מזכיר את פוגרום קישינב ואת מאורעות תרפ"ט. מעיר ההריגה לבית ההריגה. פוגרום הרצח הזוועתי של חמשת מבני משפחת פוגל הי"ד הזכיר לי את רצח דודתי הי"ד, לפני שנים, בשעת ערב מוקדמת, ליד הכניסה לרפת, בכפר יהושע שבעמק יזרעאל. מהמארב נורה צרור, כדורי "דומדום", מטווח אפס, בגב שלה, על-ידי ערבי טרוריסט. לימים איתרו אותו בכפרו. "ובניסיון ללכוד אותו" הוא כמובן נהרג.
הרצח האיום הזה באיתמר הזכיר לי באופן מיוחד גם את רצח י"א הספורטאים, באולימפיאדת מינכן. ראש הממשלה דאז,
גולדה מאיר, באורח דומה לעניין רצח דודתי, הורתה למוסד, לשב"כ ולחיל המודיעין של צה"ל לאתר את כל מי שתכנן ואת כל מי שביצע את הרצח ולחסלו במקומו.
ואמנם בדרך זו חוסלו כול המתכננים והמבצעים של רצח הי"א גם כשהם נמצאו ברחבי יבשת אירופה, בדרום אמריקה, בעיר ביירות ובמחנות פליטים. רק מתכנן אחד של רצח הי"א נותר עדיין בחיים עד עצם היום הזה. הלא הוא מיודענו, מכחיש השואה, אבו מאזן. הוא עדין לא גינה את הפוגרום בטלוויזיה ואו ברדיו הפלשתיני.
לאן? החלטה רשמית של גולדה, כראש ממשלה של אז, הייתה ועדין ראויה ונכונה גם היום והיא תשובה נחוצה וראויה למרצחי הטרור באיתמר, חיות פלשתיניות מהלכות על שניים.
מאידך, בפלורליזם דמוקרטי של דעות, ולאור עובדות אלו, ראוי, לבחון מחדש את ההיגיון הפועל אצל כמה אלה מבינינו, מהשמאל, במיוחד אחרי הפוגרום באיתמר. וזה לקט קצר תגובות ממה שאספתי: "צריך לתפוס את הרוצחים, להביא אותם למשפט כדי שיקבלו שנות מאסר ממושכות, ואחר כך לשחרר אותם בעסקת שבויים, כזו או אחרת, ואחר כך נצביע מרצ עבודה או חד"ש כדי שיהיה כוח פוליטי לוותר על "שטחים מהגדה" לאבו מאזן, ובכך לחזור לגבולות 67 ואז יבוא השלום".
יצוין שגבולות שביתת נשק שנחתמו בשנת 1949 הם הגבולות שבטעות נקראים גבולות 67. גבולות 49 של שביתת נשק שהוסכמו על-ידי הערבים עד "למלחמה הבאה", כדברי נציגיהם לוועדת שביתת הנשק (פעם הייה דבר כזה). אשר על כן, לאור העובדות הללו ראוי לשאול האם השמאל בדעותיו משתלב עם החלטות חרטום מהשבוע שעבר? האם הוא מבין את משמעותו האמיתית והמשמעות המלאה של הרצח הנתעב? ובאופן עקרוני האם חשיבה שמאלנית כזו היא מחשבה ראויה?
