לא רק יפן יושבת על אזור עם רעידות-אדמה אלא גם מדינת ישראל. כולנו מדברים על מבנים ובנייה עמידה לרעידות-אדמה, אבל שוכחים שתי סכנות חמורות – מפעלים עם חומרים מסוכנים וכורים גרעיניים.
הדליפה ביפן חמורה מאוד. הרבה מעבר למה שהיפנים מוכנים להודות. הכורים הדולפים מסכנים את הבירה טוקיו, עיר בת 13 מיליון איש (כפול ממדינת ישראל), ועשויים להביא לכך שאסון צ'רנוביל יראה כמו תאונת-דרכים.
כדאי שנסיק מסקנות. הגיע הזמן לסגור לגמרי את הכור הגרעיני בדימונה. זהו כור צרפתי ישן, שנבנה בתחילת שנות השישים עם טכנולוגיה מיושנת של שנות החמישים. הכור עשה את שלו.
כל מטרותיו של הכור הושגו. תרומתו כיום – אפסית. ראשית הוא מייצר מעט מאוד חשמל, אולי כשני אחוזים מהחשמל במדינת ישראל, במקרה הטוב.
התועלת שתצמח לנו מהמשך פעילות הכור זניחה לעומת הסכנה לאסון גרעיני. הסכנה הגרעינית אינה רק באירן, אלא גם בכור בדימונה. אם היפנים, עם שהדייקנות זורמת בעורקיו, ולא שיטת ה"סמוך" כמו אצלנו, אינם מצליחים למנוע אסון גרעיני בכורים חדשים בהרבה, שנבנו בשנות ה-70, לא כדאי לנו לנסות. ברעידת-האדמה הבאה, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא דליפה מהכור בדימונה.
ביום שזה יקרה, הישראלים לא יישארו בתל אביב כמו שהיפנים נשארו בטוקיו. העיר הגדולה ביותר במדינת ישראל תהיה נמל התעופה בן-גוריון, וגם הוא יתרוקן מיושביו די מהר...
הגיע הזמן להודות על מזלנו. הפעלנו כור 50 שנה. הוא לא התפוצץ ולא דלף. לא כדאי להעמיד את מזלנו הטוב במבחן מול איתני הטבע.
