יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, מעכב דיון מציל חיים בוועדה לביקורת המדינה. לפני כשבועיים הבטיח חסון לקיים דיון דחוף כלשונו על הסכנה הנשקפת לנוסעי הרכבת. ריבוי התחקירים והחשיפות המדאיגים הניע אותו להודיע על כינוס הוועדה. חלף שבוע, חלפו שבועיים - וכלום: לא נקבע שום דיון בנושא. "משהו רע קורה ברכבת ישראל בשנים האחרונות. כמות התקלות, השיבושים והתאונות מעידים על התנהלות בעייתית וכשלים ניהוליים וארגוניים, המסכנים חיי אדם" - אמר חסון א' לפני שבועיים וקצת. אבל לחסון ב' של היום יש זמן. בכל הכבוד לחיי אדם, הדיון יכול לחכות. חיכה חמש שנים מאז שפורסם דוח מבקר המדינה המבהיל? שיחכה עוד כמה חודשים, מה יש? העובדה שרק היום בקע עשן מאחד הקרונות, העובדה שרק היום פרסמנו תחקיר נוסף שחושף את רכבת ישראל ואת משרד התחבורה במערומיהם והעובדה שכל יום בו נוסעות רכבות מבלי שתתרחש תאונה קשה חלילה (או שמתרחשים ארועים שמעדיפים להשתיק), אינן מדירות שינה מעיניו של חסון. הוא פועל בשיטת ה"סמוך, יהיה בסדר". בניגוד לאלי ישי שאמר כי התריע מפני אסון כמו זה שהתרחש בכרמל, לא יוכל הח"כ הפופולרי לרחוץ בניקיון כפיו. הנימוק לאי-כינוס הוועדה, כפי שנמסר על-ידי דוברו של חבר-הכנסת חסון הוא שמנכ"ל הרכבת מתחלף, ולכן ימתין הדיון עד מושב הקיץ של הכנסת, קרי: רק אחרי יום העצמאות - בעוד כמה חודשים. זמן רב עלול לחלוף עד למציאת מנכ"ל חדש, הרבה אחרי יום העצמאות. גם כאשר ייבחר מנכ"ל ייקח לו המון זמן כדי ללמוד מהי בכלל רכבת. המנכ"ל הנוכחי עדיין משמש בתפקידו. הוא מנכ"ל לכל דבר ועניין ונושא באחריות לכל המתרחש. אבל הרכבת אינה תלויה באיש אחד, ויש בה גורמים רבים האמונים על מתן מענה ופתרונות בתחומים שונים. לשיטת חסון מוטב היה אולי לחדול לגמרי את תנועת הרכבות עד למינוי מנכ"ל חדש. התירוץ של החלפת המנכ"ל קלוש, ומהווה אמתלה חסרת שלד לחמוק מדיון בנושא. כיו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה על חסון למלא את תפקידו ולהביא ליישום הנאמר בדוח מבקר המדינה הנוקב משנת 2006 בכל הקשור לבטיחות הרכבת. כרעי התרנגולת עליהם הוא נשען בתקווה שלא יקרה דבר רעועים, ויוכיחו התאונות האחרונות שהסתיימו בנס. הדיון ה"דחוף" עלול להתקיים רק אחרי תאונה עם עשרות הרוגים. לא לעולם חוסן.