השופט: משה בר-עם, בית משפט השלום בירושלים.

המועד: יום רביעי, 02.03.2011, שעה 08:30.

הנושא: תיקים אזרחיים.

משה בר-עם מאחר לדיון הראשון שלו, אבל לא באשמתו. עד השעה 08:52 המתין בסבלנות בלשכתו, אך בא-כוחה של המבקשת לא טרח להגיע. לבקשת המשיב, בנק דיסקונט, הוא מבטל את הבקשה ואת הצו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל נגד החייבת. הוא מכתיב את החלטתו במהירות וביעילות, לאחר שהסביר לבא-כוח הבנק שעדיף לו לוותר על צו להוצאות כדי לסיים עכשיו את העסק. שלוש דקות, סיימנו ובר-עם חוזר ללשכתו. את הדיון של השעה 09:00 הוא מתחיל באיחור של שש דקות. על הפרק נושא רגיש במיוחד: תביעתה של ילדה משותקת ומונשמת, הטוענת להולדה בעוולה. כלומר: לפי התביעה, אילו הייתה האם יודעת במועד על מצבה של הילדה - קרוב לוודאי שהייתה מפסיקה את ההריון. הנתבעת היא שירותי בריאות כללית, שהוציאה הודעת צד ג' לבית החולים הדסה. שתי הנתבעות מיוצגות בידי עורכות-דין שבהריון מתקדם - מצב ביזארי משהו לנוכח עילת התביעה, והעובדה ששתיהן אומרות (לפני הדיון) שבכוונתן ללדת בהדסה. בר-עם התכונן היטב לדיון וקרא את חוות הדעת (הסותרות כמובן) של הרופאים מטעם שני הצדדים. למרות הנושא הכאוב, הוא ענייני ויעיל. מקימים ועדה ציבורית לבדיקת כל הנושא, הוא פונה לבא-כוח התובעת, יש על זה דיון בעליון וזוהי סוגייה משמעותית מאוד וערכית. בר-עם מתמצת את טענות הצדדים, ממקד את השאלות שבמחלוקת ונכנס לדברי עורכי הדין רק כדי לייעל את הדיון ולתעל אותו לנקודות המרכזיות. לדעת התובע, אפשר להתקדם לשאלת הנזק. עורכת הדין של הכללית מתערבת בנימה עוקצנית: "העלינו טענות מקדמיות ב-2009 ונכון שעברו רק שנתיים". עורכי הדין מתדיינים ביניהם בלא התערבותו של בר-עם, עד שלבסוף הוא אומר: "פתחתם בצדק כאשר אמרתם שיש [ביניכם] יחסים קולגיאליים, עכשיו תמשיכו עם זה". כעת שואל בר-עם אם יש למנות מומחה מטעם בית המשפט שיכריע בין חוות הדעת המנוגדות. "זה עניין של פרקטיקה מקובלת שנבדקת על-ידי מומחים. הניסיון מלמד, למעט במקרים חריגים שעולים מכתבי הטענות, שאלו סוגיות של מומחיות ברפואה", הוא לוחץ. אבל בא-כוחה של הילדה מסביר שתוחלת החיים שלה קצרה, ולכן הגיש תביעה נמוכה יחסית - כדי שתידון במהירות בשלום ולא תיתקע במחוזי. בר-עם, המעודכן היטב בפסיקה הרלוונטית, מסכים לוותר על מינוי המומחה מטעמו ומחליט לקבוע את המשך הדיון לתחשיבי הנזק. הצדדים מדברים ביניהם בלא התערבותו, ומנסים לקבוע את התאריך. לבסוף קובע בר-עם את הדיון ל-1 ביוני בשעה 08:30. "אני תורן [מעצרים] באותו שבוע, אבל יש זמן לפני שמתחילים המעצרים", הוא מסביר. 20 דקות של דיון מסתיימות בכך שהטיפול בתיק עושה צעד גדול לקראת הכרעה.

השורה התחתונה: שופט נעים הליכות, היודע מצד אחד לעמוד על שלו (כאשר הוא מקדם את התיק לקראת החלטה) ומצד שני קשוב לטענות הגיוניות של הצדדים (כאשר הוא מוותר על מינוי המומחה מטעמו). יודע להשרות אווירה נינוחה בטיפול בתיק קשה, ומנצל לשם כך גם את היחסים הטובים בין עורכי הדין.

מזג שיפוטי: 9.

יעילות: 9.