אנשי חינוך וכאלו שהנושא קרוב לליבם, מוחים לא מעט כנגד יישום התוכנית "אופק חדש" במערכת החינוך. אגב, זו לא התוכנית הראשונה שמופעלת במערכת החינוך במטרה, או לפחות ככה מצהירים ראשי התוכנית, להציל את מערכת החינוך ולהשוותה למערכות חינוך אחרות בעולם. וכמו לכל תוכנית, יש תמיד כמה ערי "פיילוט" שמוכנות לקבל את התוכנית בתמורה לתקציבים מכובדים שמגיעים יחד איתה, אם מעל לשולחן ואם מתחת לשולחן. רק בעיר דימונה סיפרו לי למשל, הופעלו בעשור האחרון שתי תוכניות לחינוך אחר שונות (דברת למי שכבר שכח ואופק חדש). הגוף הקרוי מוסדות חינוך נסגר והמורים הועברו לידי רשת עמל. מדוע נסגר? מי זה שכשל בניהול החברה ומדוע אין מי שייתן את הדין על כך? לשלטון הפתרונים. המורים הועברו מבלי לשאול אותם לרשת עמל, ומבלי שיסבירו להם את ההשלכות הנובעות מעצם המעבר. הרשות מצידה סימנה עוד הישג והברכות בעיתונות המקומית מילאו עמודים שלמים.
המורים בישראל מונים כמאה ושלושים אלף מורים, שמהווים כוח עצום יותר מכמה מרכזי מפלגות שאני מכיר, ושיכול להיות מתורגם לכוח של שינוי ועשייה חשובה בחברה הישראלית ועיצוב החברה בה הם חיים. קבוצה כל כך גדולה שלא מצליחה אפילו לקנות טלפון סלולרי בתעריפים של עובדי רשות הנמלים. לכולם יש מועדון חברים, וההטבות והמבצעים שמקבלים כלל עובדי המדינה לא חלים, למרבה התדהמה על ציבור המורים. הדבר היחידי שהם יכולים להשיג זה עוד סמינר בנושא פריחת הנרקיסים באזור חיוג תפוס.
המורים שחברים בהסתדרות המורים הגדולה יותר, ובארגון המורים שהוא הארגון הקטן יותר, אינם מצליחים ליצור שינוי דרמטי - לא בתלוש שלהם, לא בסביבת העבודה ובטח שלא בחינוך של ילדינו.
למול הניסיונות של משרד האוצר להפריט הכול - כולל את מערכת החינוך, ניצבים ועדים חלשים העוסקים בעיקר בפוליטיקה פנימית. מי ייבחר ומי ייבעט.
לטענת רבים וכותבים אחרים, רפורמת אופק חדש גרמה לפגיעה באחדות של המורים, על-ידי כך שיצרה הבחנה בין מורים שמלמדים ביסודי, מורים בחטיבות ביניים, ומורים שמלמדים בתיכון, תוך שהיא בשלב הראשון בעיקר פוגעת במורים מהיסודי. איך? מורים מהיסודי היו הראשונים שחויבו להיכנס לרפורמת אופק חדש, בעוד שלמורים בתיכון ובחטיבות הביניים ניתנה האפשרות לבחור לא להיות ברפורמה. המהלך הזה, יצר פיצול באינטרסים של המורים, ובכך שבר את היכולת של המורים לשלב כוחות ולצאת למאבק משותף.
אופק חדש העניק למנהלים ולמשרד החינוך סמכויות הרבה יותר נרחבות, שמאפשרות לפטר מורים ביתר קלות ולהעביר מורים מבית ספר לבית ספר. כביכול, זהו מהלך בריא שנמכר לנו באריזה של טיפול במורים כושלים והגברת היעילות במערכת. למעשה, משרד האוצר ומשרד החינוך מדכאים את היכולת של המורים שמנסים להיאבק ברפורמה. מורים רבים סיפרו לי שאולצו בכוח להיכנס לאופק חדש, אחרים פוטרו, והרבה מורים עברו מסכת התעללות, שכללה העברה מבית ספר לבית ספר, עיקובים וניכויים במשכורות, וסנקציות דומות אחרות.
רפורמת אופק חדש גם אסרה על מורים להשתמש בזכות הבסיסית שלהם למחות כנגד הרפורמה או לשבות, כאשר המנהלים ומשרד החינוך הניחו את חרב הפיטורים מעל ראשם של מורים "סוררים", שניסו לעורר את המורים למאבק כנגד הרפורמה.
הרפורמה גם פועלת נגד הממשלה עצמה. מצד אחד הממשלה החליטה להקטין את הכיתות אך משרד האוצר באמצעות חוק ההסדרים (אותו חוק ידוע) מצליח למנוע את העברת הכספים, שנדרשת כדי להקטין את הכיתות. התוצאה היא, שהכיתות בישראל ממשיכות להיות הכיתות העמוסות ביותר בעולם המערבי.
אז מה עשתה הרפורמה? רפורמת אופק חדש מעל לכל פגעה ביכולת של המורים למחות. המורים היום פשוט מפחדים, ולכן משרד האוצר מרשה לעצמו לייבש את מערכת החינוך הציבורית, ובמקביל להתחיל את תהליכי ההפרטה במערכת החינוך.
מה שחשוב היום זה מי ייבחר לעמוד בראשות ההנהגה של ארגון המורים או הסתדרות המורים. גופים חלשים ולא מועילים מסתבר עסוקים רוב הזמן במינויים ותפקידים והמון כבוד. כבוד בלי לעבוד.
ועכשיו, איך מלמדים את זה בשיעור אזרחות?
