נשיא המדינה
שמעון פרס, אמר לפני שנים רבות דבר שנראה אז בעינינו דמיוני - "מכונית לכל פועל". הכוונה הייתה להצביע על מגמת מפלגתו ליצור שוויון בין המעמדות בחברה הישראלית.
האם ביבי יאמר בקרוב בנחרצות - "קוויאר לכל פועל"...? כל אחד וסגנונו.
אם ננתח חלק מאמירותיו האחרונות,
הוא נחרץ אבל רק בדיבור - ערב נסיעתו האחרונה לרוסיה, המתין הציבור בכיליון עיניים לשמוע מה מתכנן האיש כדי למנוע שוב מלחמה באזור. היו אלה 24 שעות הקשות ביותר השבוע, עם עשרות פצמ"רים בדרום, שני גראדים בערים גדולות מרכזיות, ופיצוץ בתחנת אוטובוס בירושלים. ומה קלטה האוזן? - "אנחנו נפעל בתבונה ובנחרצות...", ועלה למטוס יד ביד עם רעייתו, כולו מלא חיוכים סרקסטיים, מתרחק משדה הקרב האמיתי.
ומה הוא עשה עד היום בתבונה ובנחרצות? עמדו לרשותו שנתיים מלאות לפעול, אך מי שפעל בשמו זה אליהו ישי - נגד ילדי הזרים, ו
אביגדור ליברמן - נגד כל העולם. שניהם גרמו ועדיין גורמים לנו נזק בלתי ישוער.
וגלעד שליט - עדיין לא איתנו!
לא זכור לי מנהיג שעזב את מדינת ישראל בנחרצות באותו יום שהתחילו הצרות, מה גם שהוא עצמו כראש ה
ממשלה, הוא בין האחראים להן. להפך, עד היום פוליטיקאים, ובעיקר ראשי ממשלה, ביטלו ביקוריהם, חשובים ככל שיהיו, ושבו מיד לארץ לתפוס מקומם בהנהגת המשבר!
הוא מתחייב אבל לעולם משנה דעותיו לפי הכותרת של הרגע האחרון. הוא הבטיח לתמוך בוועדת ששינסקי ולדאוג לאינטרסים של מדינת ישראל. הצהיר על כך רק בשבוע האחרון. דהיינו, להפחית את אחוז הרווח של המשקיעים והיזמים, ולהגדיל את הנתח של המדינה. לרגע נשמנו לרווחה. נשאר רק לקוות שתהיה לו אותה נחרצות לפעול להקמת קרן לרווחה חברתית להפחתת אי-השוויון בחברה. אבל לפתע מתברר שהאינטרסים של המשקיעים בחברות הגז חשובים מאלה של המדינה. ומה הוא עושה בנחרצות? לציבור מספר שהוא יתמוך בהחלטות הוועדה, ומאחורי הקלעים הוא לוחץ על חברי הקואליציה לאשר הטבות מפליגות לחברות הגז על חשבון כולנו (דה-מרקר, 23.3.11).
הוא דורש מאחרים אבל לא מעצמו או ממקורביו. קיים שוני קיצוני - מרחק שמיים וארץ - בין הנהנתנות של ראש הממשלה הנוכחי לבין מנהיגים כמו רבין, פרס, שמיר ובגין. מה שעניין אותם היה טובת המדינה "נטו", ואין זה משנה מה הייתה דרכם הפוליטית. נותר לנו רק להיזכר בגעגועים בצניעות של כל אחד ואחד מהרביעייה הנ"ל, בפשטות שבדירות המגורים, חלקן בבניינים משותפים בתל אביב...
צריך לומר את האמת - אצל נתניהו (וחייבים לומר שגם אצל מקבילו מהסיירת,
אהוד ברק) לא ניכרת כלל האכפתיות בענייני המדינה. שאם לא כן, איך לא חשב על מצב, אפילו תיאורטי, שיום אחד, כשיחזור למעמדו הרם כראש ממשלה, יצטרך להסביר לציבור את הנהנתנות, הסיגר, הקוויאר, המטוסים הפרטיים שהועמדו לרשותו, בתי המלון היקרים בתבל, הדרישות המפליגות מהמארחים כתנאי מקדים לבואו, הווילה בקיסריה שצמחה מלא כלום והבית היוקרתי בירושלים. משכר של חבר-כנסת בלבד לא צוברים בשלוש שנים סכומים כאלה... (
רביב דרוקר, ערוץ 10).
רק שמבקר המדינה, ובמיוחד היועץ המשפטי לממשלה, לא יקבלו פיק ברכיים, וימשיכו במסורת הטובה והמתחדשת להבראת הסקטורים הציבוריים והפוליטיים במדינה!