תאמינו לרביב דרוקר

קבלו ציטוט: "קדימה היא המפלגה הכי מושחתת מבין המפלגות הגדולות" (ח"כ מאיר שטרית ליוסי ורטר, הארץ, 24.12.10). אף ערוץ תקשורת לא מצא לנכון לעשות פולו-אפ לקביעה של אחד מבכירי קדימה. באותו ראיון כתב ורטר: "הוא מתעקש שהדברים יודפסו בשמו און דה רקורד". "המפלגה שהתיימרה לסמל פוליטיקה אחרת", הוא מצטט בלעג את ציפי לבני, "היא היום יותר גרועה מהליכוד והעבודה. בשביל זה עזבתי את הליכוד? בשביל השקר והבלוף הזה"? הוא שואל רטורית. סוף ציטוט. רק תמימים לא מבינים שלקבוצת האנשים שעמלו רבות על התחקיר של רביב דרוקר נגד בנימין נתניהו, יש אג'נדה אידיאולוגית ופרסונלית. זאת אותה קבוצה, שהתעלמה מהקביעה של שטרית על מפלגת קדימה המושחתת. מאז ימי אוסלו העליזים, הסורק שלהם נעול על נתניהו. יחפשו אותו במיקרוסקופ כדי לשכנע אותנו שיש לנו בעיה. המאמץ המניפולטיבי הזה מחייב אותנו להזהיר, להתריע, ובעיקר להוכיח את טענתנו על רדיפה. לי אל תאמינו. תאמינו לרביב דרוקר והחברים שלו לעדר, שהודו בשנאת נתניהו ובמתן עזרה לכל יריביו. הם רק לא לקחו בחשבון שמישהו מקליט אותם. שנאתם עיוותה את שיקול דעתם. בהדרכתה, התעלמו מכללי האתיקה. אשכול קטעי הווידאו המצורף מוכיח שאין הבדל בין הקביעה שלי למה שדרוקר חושב. מול נתניהו, כל חמור צולע שווק לציבור על-ידי התקשורת כסוס מרוץ. כשהצליחו להמליך עלינו את המועמד שלהם, חיכתה להם, ובעיקר לנו, הפתעה לא נעימה. החמור הצולע התברר כלא יוצלח וכמושחת לא קטן. ברק היה הראשון, אחריו שרון ואחר-כך אולמרט. במבחן התוצאה, ברק שרד את "פרשת העמותות הפיקטיביות" בזכות שתיקתם במשטרה של נחקרי הפרשה, והוריש לבא אחריו אינתיפאדה מתוצרת תוניס. היום הם כועסים עליו, מפני שעל-פי הקוד שלהם, חבירה לנתניהו היא בגידה שעליה אין סליחה. אחריו שרון. רודן רשע, שקרן ומושחת שאלמלא הבן ש"לקח עליו את התיק" של אבא, הוא היה יושב בכלא. זאת הזדמנות להזכיר לכל מעריציו שהעננה הפלילית המרחפת מעל מיטתו ממאנת להתפזר. אריאל שרון, המטונף שהפך את עזה לחמאסטן, השאיר אחריו חורבן מדיני ואלפי יהודים מרוסקים. הגעגועים אליו מוכיחים את יכולתה של התקשורת למכור תפוח רקוב כאתרוג יקר. כל יהודי שרוצה ישראל דמוקרטית ומתוקנת, חייב, חייב, חייב, מסיבות חינוכיות ופטריוטיות, להפיץ סלידה כלפי האיש הזה. אהוד אולמרט. חולשתו בליכוד הדריכה אותו להיות "כלב נאמן" של רודן מושחת. התמזל מזלו ואלוהים סגר את החשבון עם שרון. פתאום הוא נדרש "לוותר על הבונזו", "לצאת מהמלונה", ולהתרווח על כורסת אדונו. כמה חודשים אחרי, האמסטף של הרודן מוצא את עצמו בבחירות, מול שנוא נפשה של התקשורת. כל העדר התגייס. כמו במקרה של ברק ושרון, גם עם אולמרט העדר התעלם מתחקירי שחיתות הקשורים בשמו. שלושה מועמדים התקשורת הצליחה להמליך עלינו. שלושתם התמודדו מול נתניהו. שלושתם כישלונות מנהיגותיים ומוסריים. אלמלא המציאות, נתניהו לעולם לא היה מצליח להגיע לראשות הממשלה. השנאה אליו היא סוג של ויכוח עם המציאות. אל תאמינו לכלבי שמירה עם שיניים סלקטיביות...