יאיר שלג הוא לכאורה דתי נאור גם בשל טענתו שלמרות ששלושת ילדיו למדו בבית ספר יסודי משותף לדתיים ולחילונים הוא מאמין "שתהיה טעות גמורה לנסות לכפות מסגרת כזאת על כלל הציבור". מכאן
הוא מסיק שטעות לכפות דו-קיום יהודי-ערבי מבחינה משפטית במרקם החיים של היישובים הקהילתיים הקטנים.
וכיצד הוא מסביר את הבעייתיות ששורשה התעקשות השופט ברק "לנסות לאכוף את הדו קיום בפסיקה" (בג"צ קעדן? שכשלעצמו מוכר רק בחלקו הזה)? מצד אחד מתנגדי חוק הקבלה "נמנים עם המבקשים להיפרד מהשליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, מתוך פינוי אלים של כל היהודים הגרים שם כיום, בין השאר מחשש שאחרת ישראל תהפוך למדינה דו-לאומית שתתקשה לתפקד. מדוע אפוא ההפרדה הראויה למדינה כולה אינה נכונה ליישוב קהילתי קטן?". וכדוגמה לבעיה הוא מצביע על הבעיה "כיצד לציין את ה' באייר - כיום העצמאות או כיום הנכבה?".
מדובר בטיעוני "סלט", שמן הראוי לעשות בהם סדר. ראשית יש, או צריך להיות, הבדל בין התייחסות למי שהם אזרחי ישראל לבין מי שהם לא, מבחינת זכויותיהם בישראל, והפלשתינים ביו"ש אינם אזרחי ישראל. לעומת זאת, ערביי ישראל הם אזרחי ישראל. וזה מביא את ההרהור הבא: אם אזרחי ישראל הערבים יהיו לא 20% כפי שהם כיום, אלא 30% - האם גם אז יהיה חשש שישראל תהיה מדינה דו-לאומית? ואם כן, מה יעשו אז אנשי הקדמה וההיפרדות?
אולם לעצם העניין, יש להבין ש"השליטה הישראלית", אינה שליטת לאום ישראלי, אלא של ממשל של יהודי הארץ ("ועד הקהילה היהודית בפלסטינה – א"י" אליבא דבני פלד), בעוד שהיהודים הגרים שם, כלל אינם תופשים עצמם כאזרחי ישות טריטוריאלית שמעצם מהותה כוללת גם את התושבים הפלשתינים (האנומליה מקשה לכן להבין המציאות הפוליטית).
המשך טענת שלג ש"בתקנון התנועה הקיבוצית יש ביטויים מפורשים המזהים את קיבוציה עם יהודים בלבד. האם נגדיר את התנועה הקיבוצית לדורותיה גזענית ואת קיבוציה 'תואמי מכתב הרבנות', או שנבין שיש הבדל בין ישוב קהילתי קטן לעיר הגדולה, ובעיקר שיש הבדל בין הזכות של הקהילה לקבוע באופן פוזיטיבי למי היא מיועדת, לבין האיסור לקבוע בחוק, אזרחי או הלכתי, אפליה כללית מטעמים אתניים או דתיים?". במילים אחרות, לו הייתה חוקה ממנה היה נובע שלטון החוק, הוא לא היה יכול לתפוס בקהילות קטנות, וזהו כמובן אבסורד. יש לזכור שהתנועה הקיבוצית לא קיבלה (ככל הידוע לי) מעולם חבר ערבי לקיבוץ. זאת ועוד - לשומר הצעיר הייתה תנועת נוער נפרדת לערביי ישראל למרות רוממות השוויון ואחוות העמים שבגרונם. ושוב הגענו לאותה נקודה - אין בישראל אזרחים ישראלים שהם בני הלאום הישראלי אלא מדובר באזרחי קהילות אתניות-דתיות שונות, מילאטים (עדות דתיות שהיו מוכרות בתקופה העותומאנית), שבשיח של זו ההיגמוניאלית היהודית מצדד שלג.
ולסיום - שאלה: אם הכל הוא וולונטרי, כיצד היה נוהג שלג למול מחאת השחורים על ההפרדה בתחבורה ציבורית? מסכים להפרדה זו "מרצון"?