שטוחה לפניך בקשתי לגזול מזמנך היקר מעט תשומת לב, במטרה לשטוח לפניך את תחושותיי כאזרח וכפעיל ליכוד. כידוע לכבודו, תמכתי בעמדותיך לאורך זמן בכל המהמורות. מתוך אמונה שראייתך את המרחב המדיני הפוליטי והכלכלי בתנאים משתנים הינה נדבך מרכזי באסטרטגיה הלאומית.
אתה רשאי להצביע על הישגים משמעותיים ויכולת מנהגותית. אך לאחרונה אני מוצא את עצמי יותר ויותר בעמדה של מגננה על מדיניותך ועל הליכוד, לא בפני יריבים פוליטיים, אלא בפני חברי ליכוד, בשר מבשרנו. שהלכו איתנו מתוך אמונה בדרכנו. הם מרגישים בלבול, מבוכה ותסכול. יתכן שזו הרגשה סובייקטיבית ללא ביסוס עובדתי, אנו חייבים להתמודד עמה באומץ מנהיגותי, והייתי מוסיף אף במידה של אינטליגנציה רגשית זו קבוצת המסד משם אנו שואבים את מקור כוחנו וסמכותנו.
כל ממשלה שהייתה מציגה לצבור הישגים, כפי שממשלתך ביצעה תוך תקופה קצרה. היא אמורה לזכות בתמיכה ואהדה ציבורית, העובדה המצערת שזה לא קורה .אנו חייבים לתת את הדעת לכך.
כלכלה פורחת, למרות המשבר העולמי, ירידה מהותית באבטלה, למעלה ממאה אלף משרות חדשות.רפורמות ומהפכות של ממש בתחום התשתיות, התחבורה, מסילות הברזל, מערכת החינוך, הגנת הסביבה, תקשורת. פרויקטים לאומים בנגב ובגליל, אתרי מורשת, תוספת אלף מיטות לבתי החולים. ערוצי טלוויזיה חינם,שקט יחסי בגבולות. תגמולי הגז,הגדר בגבול הדרום. רפורמות, בדיור, במינהל, כבוי אש, פארק הקישון והירקון ועוד. ובכל זאת, תחושת מועקה בקרב תומכינו. אנו יכולים לעשות חיים קלים לעצמנו ולהשליך הכול על "תקשורת עוינת" והסברה לקויה, כך נחטא לאמת.
לעניות דעתי התחושה אצל רבים מתומכינו הינה, שאנו בממשלה אך לא בשלטון,ומאפשרים לגופים שלא נבחרו לקבוע את סדר היום הציבורי כגון:
מבקר המדינה, היועץ המשפטי, הנציבות, הפרקליטות, האקדמיה, ועדות מועדות שונות שמוקמות כאן חדשים לבקרים, כל אלה משרים תחושה שהם מקבלי ההחלטות האמתיים, במקום המוסדות הנבחרים (ראה הליך בחירת הרמטכ"ל).
ייתכן, שהעמימות הינה נכס אסטרטגי אך בעיני הצבור נתפסת כחוסר קו מנחה,כהיגררות אחר האירועים במקום לעצב אותם. מצפים מההנהגה כאשר מתקבלת החלטה לאחר שקול דעת לעמוד איתנים מאחוריה כאבן בזלת ולא כאבן גיר. לא לשנות עקרונות ומדיניות חדשים לבקרים. כגון! מ.ע.מ ירקות, מדניות ההתיישבות, רפורמה במינהל, במחירי המים ועוד.
ההדרה של נבחרי המרכז מהמרחב הציבורי והפולטי היא בעוכרנו, עמוד השדרה של התנועה משותק. לא מתכנס וקולו מושתק, כך שביום פקודה יהיה חסר מוטיבציה. קשה להניע קבוצה ללא שיתוף מטרה ומוטיבציה.
אין הליך סוציולוגי שמאפשר לנהל תשתית ארגונית ותנועה חברתית כרשת וירטואלית,או לחלופין באמצעות חברת ניהול. הפגיעה בהם תיתן את תוצאותיה ביום מבחן. מה עוד, שכפעילי ליכוד מנועים להשתלב בשרות הממשלתי והציבורי.
למרות הקריאות לצעירים לקחת חלק בפעילות פוליטית ,האמת היא שאינם עושים זאת,כי בהזדהות ופעילות פוליטית נחסמים בפניהם כל הדלתות,קידומם המקצועי נעצר,ומאידך אין להם השפעה של ממש על ההליכים.
בבחירות האחרונות הצפי היה שנקבל למעלה משלושים וחמשה מנדטים, קבלנו עשרים ושבעה,ההדרה של הפעילים וחברי המרכז נתנו את אותותיהם. חייבת להיות מידת מה של הלימה בין הדרך למציאות בשטח. הנה כי כן,בהקפאת הבניה בירושלים וגושי ההתיישבות.ההקפאה הסתימה, ואין בניה וגם לא ההטבות והמענקים שארה"ב הבטיחה. התחושה היא שיצאנו "פראריים", גם מקפאים וגם מגורשים מהעיר. מבולבלים אמרתי?.
אדוני ראש הממשלה, ככל שתלך לקראת הפלשתינים ללא תמורה כך יקשיחו את עמדתם. הויתורים ההצהרתיים הופכים לסחורה שנרכשה ולהתחיבות בינלאומית ללא תמורה.
מה קרה למסר הברור "יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו"?. עד רגע זה איני יודע מה עמדתנו בבקעת הירדן.האם היא נכס התיישבותי או חלופה ביטחונית בלבד. העם מצפה מאיתנו לעמדות ברורות.
במצב של היום אנו מאבדים את את כל העולמות. את המרכז ואת המחנה הלאומי לשווא. לדעתי עלינו לגבש קודם כל את בסיס הכוח שלנו. איש ממחנה השמאל לא יצביע עבורך גם אם תפעל לפי ההצעות התקשורתיות שלהם.
כבודו והשרים צריכים גישה ישירה לעם בכל הזדמנות. נחזור לקלישאה "לרדת לעם". אומץ לב ציבורי והצבת תרחישים וחלופות לאומיות אינם תכונות שצריך לחשוש מהם. אנחנו השליחים שלך. תן לנו ארגז כלים מתאים וברור לייצג את ממשלתך. שתף אותנו.