בעיתון 'ישראל היום' שהתרפסם ביום חמישי (14.4.11), התבטא ח"כ דוד רותם ואמר כי "הציבור בישראל בחר בליברמן, וכנראה שהוא לא מאמין שיש בו רבב". כך נכתב בעיתון. אינני מתיחסת למר ליברמן, האיש, אלא למשרתו. הציבור בישראל לא בחר במר ליברמן. מכלל הציבור בעל זכות הבחירה בארץ, בחרו בו מתי מעט המהווים אחוז אפסי. על הציבור להבין, שאת מנהיגיו, בוחרים רק המתפקדים למפלגות. הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה (אם כי לרוב, מייצג אדם זה, את הקו של המפלגה עבור המצביע). לפני הבחירות הכלליות מתקיימות בחירות מקדימות (פריימריז) על פיהן נבחרים מועמדי מפלגות אלו לכנסת, בתהליך בחירה אישית על-ידי חברי המפלגות. ומיהם חברי המפלגות? רק אלה המתפקדים למפלגה מסויימת. וכמה מתפקדים יש למפלגות בארץ? אלפים בודדים. אחת התופעות (מיני רבות) בבחירות המקדימות בהן מצביעים כלל מתפקדי המפלגה היא תופעה של התפקדות רק לשם הצבעה בפריימריז ולעיתים של אנשים שאין להם זיקה אידיאולוגית או רצון אמיתי להיות חלק במפלגה, אלא רק רצון להצביע עבור פלוני, או גרוע מכך - לחץ המופעל עליו או בשל השתייכותו למפעל גדול או אירגון כלשהו. כך שבסיכומו של דבר - כאשר התבטא ח"כ רותם שהציבור בישראל בחר במר ליברמן, אני מרשה לעצמי לחשוב שלא כך הוא ושעל ח"כ רותם לדבר אך ורק בשמו הוא. מה שכן לקחתי לתשומת ליבי בתגובה לדבריו של ח"כ רותם, שחשוב מאד שכלל האזרחים יתפקדו למפלגות ויהיו שותפים מלאים בהרכבת הרשימות לחברי כנסת מיועדים. זו בעיה היום, מכיוון שאין בנמצא מפלגה עם אג'נדה אידיאולוגית וכלכלית ברורה, אשר נבחריה של המפלגה אמונים על-ידי האזרחים. לאור הממצאים על נבחרינו, כולל על מר ליברמן, אז אולי הגיעה השעה לשנות את שיטת הבחירות?