אנשי הרוח במדינת ישראל מבזבזים אנרגיה ומשאבי אנוש, ללא גבולות, על כמיהה תמוהה לשלום עם עריצי הטרור, כאשר כאילו במכוון מתחוללים לנגד עיניהם יום יום אירועים ודרמות של חילופי שלטון שלא בדרך המקובלת עליהם, אלא בדרך של רצח עם ודיכויו עד עפר, ובמקומו של שליט עריץ א' - מי שחותר תחתיו ועולה הוא עריץ ב', שקוטנו עבה ממותני קודמו.
לאור האירועים במזרח התיכון, ובמיוחד בלוב, באירן, במצרים, בסוריה, בערב הסעודית ובתימן, ולא נמנו כל המדינות בהן העם המדוכא והנרדף על-ידי שליטיו מרים ראש, על-אף ההסתכנות באובדן חיים, הגיעה העת לזנוח את חלום השלום, כי אין פרטנר לשלום, אין עם מי לכרות, אין למי להאמין, אין למי להוסיף ויתורים שלא צלחו בגוש קטיף שאבד ולא יצלחו בשום מקום אחר במזרח התיכון.
גם אם אתם חולמים שלום, ומכחישים את כישלון אוסלו, הביטו סביב וראו מה קורה עם מושאי אהבתכם וראו לאן נושבת שם הרוח.
ראו פני עתיד, העתיד כבר כאן, ולא צריך לנחש או לנבא מהו כיוון הזרימה.
ככל שיש לקיצוני השמאל, המהווים מיעוט קולני ומטריד במדינת ישראל, [דבר שהוכח בבחירות האחרונות וילך ויתגבר ביחס ישר לקיצוניות הפעילות המכונה שלום] מטרה להתרפק על שלום - כאילו מדובר במטרה מקודשת ובלתי מותנית - עליהם להביט במראה, לנתח את תוצאות מעלליהם, ולהסיק מסקנות עכשיו.
אל דאגה, הנזק למדינת ישראל החזקה, אשר נגרם בפעילות הקיצונית-שמאלנית הוא אומנם קיים אך הוא מזערי ביחס לעוצמות ההולכות ומתפתחות במדינה. אף על-פי כן, לאור ההתחברות של קיצוני השמאל עם התקשורת - זה מטריד, דוחה, מעורר חמלה ושאט נפש, במיוחד לאור הופעותיהם של הזקנים שבשבט השמאל הישראלי, לעת זקנתם, אשר תחת חוכמת זקנים כאנשי רוח - הם חבורת אנשי רעות-רוח, המקבלים מהתקשורת דוכן ובמה של חבובות טורדניות ופולטים דברי הבל.
מדובר בהופעות פתטיות של אנשים מכובדים, אנשים שזכו לתהילה ולהערכה רבתי בעם, אשר דמותם בעיני הציבור משתנית באחת, לא בגלל דעות פוליטיות כמו בגלל הנביבות וחוסר הדעת, הפעילות נגד ממשלת מדינת ישראל ומדיניותה הננקטת ברוב עמל, ותוך פגיעת-מה באינטרסים של מדינת ישראל.