המזה"ת החדש ובוגדנות התקשורת הישראלית

ראשית, נתחיל מהסוף - הפיגוע המצמרר שהתרחש בקבר יוסף בחול המועד פסח, במהלכו נורה למוות בראשו על-ידי שוטרים פלשתינים חסיד ברסלב, בן-ציון לבנת (אחיינה של השרה לימור לבנת), ממחיש לכל אותם ספקנים והוזים שעוד האמינו בשיתוף-פעולה עם הפלשתינים כי אותם "מתונים" כאבו מאזן מכחיש השואה ומתכנן טבח מינכן וסלאם פיאד ה"פרגמטי" ושורף הסחורות הישראליות הם אויבים לכל דבר. כל אותם מטורפים הזויים שעוד חושבים ומתכננים להפקיר את ביטחוננו בידי המרצחים של הרשות הפלשתינית, עתידים לגלות בדרך הקשה כי הרשות ככלל והמשטרה הפלשתינית בפרט, הן משענת קנה רצוץ. עוד לפני הפיגוע הנוכחי, במאמרי הקודם "החמאס מכשכש בצה"ל" חזרתי והתרעתי על הקונספציה השגויה והמסוכנת של צה"ל בהסתמכותו על שיתוף-פעולה עם המשטרה הפלשתינית. חזרתי והתרעתי כי הרש"פ והמשטרה הטרוריסטית שלה חד הן ומהוות אויב לכל דבר. חזרתי והתרעתי כי אסור לסמוך עליהן וכי אסור להפקיר את בטחוננו בידיהן. חלפו מספר ימים מאז כתיבת המאמר והתרחש הפיגוע אותו ביצעה המשטרה הפלשתינית. מסתבר שצדקתי! אך מסתבר גם כי ישנם גורמי ביטחון המכונים "גורמים בכירים", אשר בסיוע התקשורת השמאלנית ממשיכים להאשים את היהודים אשר "לא תיאמו את הביקור בקבר יוסף עם צה"ל, ולא (שימו לב) חיכו לאישורה של המשטרה הפלשתינית להיכנס למקום". אותם "מומחי ביטחון" מזכירים בקונספציה השגויה שלהם את "מומחי הביטחון" של שנת 2000. כזכור, אז גרסו ה"מומחים" כי "יש לסמוך על ג'יבריל רג'וב כי הוא יהיה זה אשר ידאג לחלץ את החייל הדרוזי הפצוע והמדמם מדחת יוסף מאותו המון ערבי פורע ומוסת בקבר יוסף". הם גרסו אז כי רג'וב, "הפרטנר המתון", יעזור לחייל צה"ל ויחלץ אותו מהמקום. את הסוף הרע והמר כולנו זוכרים. אנו גם זוכרים כי האוגדונר היה אז "רמטכ"ל השלום" דהיום, בני גנץ, הרמטכ"ל היה שאול מופז וראש הממשלה היה אהוד ברק. במבחן התוצאה, הקונספציה השקרית של הסתמכות על הרשות הפלשתינית הטרוריסטית קרסה וכשלה כשלון קולוסאלי! אך במבחן המציאות אנו חוזים שוב בהמשכה של אותה מדיניות רופסת ומבוהלת המעדיפה לכסת"ח ולסמוך על "ידידינו מהרשות"; האוגדונר שכשל הפך לרמטכ"ל; הרמטכ"ל אשר כשל הפך ליו"ר ועדת חוץ וביטחון; וראש הממשלה דאז אשר כשל אף הוא, מכהן כעת כשר הביטחון של מדינת ישראל. לתפארת מדינת ישראל! יתר על כן, אנו שומעים את אותם מומחים מטעם עצמם מפמפמים לנו השכם והערב על הסתננות (לא פחות ולא יותר!) של חסידי ברסלב לקבר יוסף, הסתננות אשר גרמה ל...תקרית (רצח יהודי הפך בפי השמאל ההזוי לתקרית), וכי צה"ל ישתף פעולה עם גורמי הביטחון הפלשתינים בחקירת האירוע (שוב רק אירוע, מסתבר...). הדמגוגיה התקשורתית נמשכת בשיא המרץ - "הם נכנסו לשטח מסוכן ולכן סיכנו את חייהם". שום מילה על אשמת הפלשתינים ברצח. שום מילה על אחריותה של המשטרה הפלשתינית לרצח. גורלם של היהודים להישחט, ותפקידם של הפלשתינים הוא לשחוט אותם! והרי כל מדינת ישראל היא שטח מסוכן בפוטנציה. אז מה? זה מתיר ומצדיק מעשי רצח כלפי יהודים? על-פי השמאל ההזוי, מסתבר שכן! בשמאל תמיד ימצאו סיבות כדי להצדיק את הפוגרומיסטים הערבים, ומאידך-גיסא לתלות זאת באשמתם של היהודים, "כי זה הכל בגלל הקיפוח, הכיבוש, ההתנחלויות, ההסתננות לכפרים ערביים, שריפת עצי הזית, החיסולים הממוקדים של צה"ל"... ובעצם מה לא? במקום להאשים את "הפרטנרים המתונים", בחרו "קציני צה"ל הבכירים" ובהם האוגדונר תא"ל ניצן אלון להאשים (איך לא?) את חסידי ברסלב ושאר עמך ישראל "המסתננים הפרובוקטורים", אשר לא מצייתים למולך הפלשתיני ולא מחכים לקבל את אישורו "שיתיר להם בטובו לבקר באתר המורשת של היהודים". מסתבר כי באליטה השמאלנית של צה"ל מעדיפים להסתמך על המשטרה הפלשתינית כי היא תהיה זו אשר תדאג לביטחון באזור. מעדיפים להכשיר את האימונים של משטרת המרצחים באמצעות הכוחות האמריקנים של הגנרל האמריקני האנטי ישראלי דייטון. נראה כי צה"ל, במקום להתעסק בהכנת תוכניות פעולה נגד החמאס ונגד הרשות הטרוריסטית של אבו מאזן, מעדיף לאמן ולחמש את אויבינו העתידיים לקראת המלחמה הבאה. במו ידינו אנו עוזרים למשטרה הפלשתינית להתכונן למלחמה הבאה, שתהיה כולה נגדנו. לא רבותיי, זו לא בדיחה וזה לא חלום. זו המציאות.

מדינת ישראל הייתה צריכה להשאיר בידי צה"ל את הפיקוח על קבר יוסף, ולא לתלות את חופש הפולחן של היהודים לשיקול הדעת והרצון הטוב של המרצחים מהרשות. אותו הדין קיים גם בהר הבית - כאשר הוואקף המוסלמי, יחד עם משטרת ישראל הרופסת והמתרפסת, ובסיוע חונטת בג"צ, הם אלה אשר מחליטים כי עלייה להר הבית למתפללים יהודים אסורה. הערבים מצידם, באותו הר בית ממש, הורסים ומשמידים בינתיים עתיקות המעידות על היסטוריה יהודית בירושלים ובהר הבית בפרט. ומדינת ישראל? מדינת ישראל חוששת למנוע זאת מהם עקב "הנפיצות של האזור". "אין צורך בהסלמה מיותרת", אומרים לנו. אכן, הר הבית בידינו. ואכן, זו חירותינו במדינתנו הריבונית. אילולא זה היה כה עצוב ופתטי, היינו מתפקעים מצחוק. הערבים בוודאי צוחקים על ההתנהלות התבוסתנית והרכרוכית של מדינת ישראל, המדינה החזקה במזרח התיכון. בינתיים ממשיכים "מנהיגי הימין" להעביר כספים ואספקה לעזה. מבחינתם, דבר לא קרה בשנים האחרונות - אין קסאמים וגראדים שנורים מעזה על-ידי החמאס, אין אזרחים מבוהלים בדרום, אין חייל ישראלי השבוי בעזה חמש שנים. מבחינתם, כלום! נאדה! "מנהיגי הימין" ממשיכים במדיניות התבוסתנית - מסכימים להפסקות אש ולהודנות, אותן דורש ומכתיב החמאס (כדי שיספיק להתחמש בינתיים...). "מנהיגי הימין" ממשיכים במדיניות הכניעה המבישה לחמאס - במקום לתקוף את מפקדות הארגון ולחסל את ראשיו, בוחרים למגן עוד ועוד, בוחרים לסלול "כבישים עוקפים לקסאמים ולגראדים". כן רבותיי, זו לא בדיחה. ממש כבמועצת גטו. "מנהיגי הימין" ממשיכים להתרפס ולהתבטל בפני אליטות השמאל, אותן אליטות המכתיבות לממשלה באמצעות האקדמיה, התקשורת, צה"ל ובג"צ את המדיניות "הרצויה והנכונה" על פיה יש להתנהל. הפורעים הפלשתינים שוב בוחרים לשרוף את קבר יוסף ו"ממשלת הימין" בוחרת לעבור על כך לסדר היום. "תקרית מצערת", מכנה זאת ראש ממשלתנו הרופס. הרשו לי לשער ולנחש כי דבר לא ישתנה בעתיד הקרוב, ולמרות שבן-יוסף לבנת היה אחיינה של השרה לימור לבנת - לא ישפיע הדבר כהוא זה על מדיניות ההתאבדות והכניעה של מדינת ישראל. הרי כבר לפני עשור רצחו כאן שר. זה השפיע על מישהו? על משהו? במדינת ישראל חסרת הכבוד העצמי תמיד סופגים את ההשפלה היומית, ואחר-כך עוברים לסדר היום, כאילו דבר לא אירע. התרגלו כבר לחטוף יריקות ולומר כי "החל לרדת גשם". על מדינת ישראל להחזיר לעצמה את השליטה בביטחונה, להחזיר לצה"ל את השליטה בקבר יוסף, לבטל את הסכמי אוסלו הארורים שאינם מתקיימים בלאו הכי, לבטל את שיתוף-הפעולה עם חבורת המרצחים מהמשטרה הפלשתינית הטרוריסטית של אבו מאזן וחבורתו. על מדינת ישראל להחזיר לעצמה את כבודה כמדינה! - זאת אם אינה רוצה להמשיך ולהתדרדר במסע ההתאבדות של הסכמי אוסלו, מסע שבמהלכו היא מתנהלת כמועצת גטו נגררת, נתפשת כמדינה רופסת וזוחלת, ובעצם התנהלותה הכנועה רק מזמינה עליה לחצים נוספים מצד מדינות העולם, והופכת ללעג ולקלס בעיני שכניה! אם לא נתעשת כמדינה, ואם "מנהיגי הימין" לא יקחו את עצמם בידיים - ימשיך המצב להתדרדר בדרך אוסלו הארורה, דרך שסופה לא ישורנו...

הגדילו לעשות אותם עיתונאים נאלחים אשר השוו בין "הרג פלשתינים חפים מפשע" על-ידי צה"ל לבין הרצח של בן-יוסף לבנת בקבר יוסף. הבל ורעות רוח של ממש! חסידי ברסלב שהיו במקום הזדהו, השוטרים הפלשתינים מכירים אותם ולא מהיום, ובטח שהם לא ניסו לאיים על-אף אחד. אדרבה, לבנת נורה בראשו וזאת לאחר שהיה בתוך הרכב שנסע מהמקום, ובוודאי שלא איים על שום שוטר פלשתיני! העובדות הללו לא מפריעות כמובן לאידיוטים השימושיים בתקשורת הישראלית הבוגדנית לאמץ את השקרים של הגירסה הפלשתינית, להאשים את חסידי ברסלב, לבצע את ההשוואות הנואלות בין הרג בשוגג של פלשתינים על-ידי חיילי צה"ל, לבין הפיגוע המתוכנן מצד המשטרה הפלשתינית כלפי חסידי ברסלב בקבר יוסף (העובדה היא כי צה"ל אף פעם לא יורה בכוונה, הירי מתבצע רק במקרים קיצוניים של סכנת חיים, וגם אז - עקב עודף המשפטיזציה השמאלנית שחדרה לצה"ל - החיילים מהססים לירות; רק במתנחלים יורים...). כך יוצא שבמו דבריהם נותנים העיתונאים הישראלים הכשר לביצוע הפיגוע מצד הפלשתינים. תופעה שמזכירה מאוד את התנהלותה של התקשורת הישראלית בפרשת מוחמד א-דורה. גם אז, עוד לפני שהובהרו הפרטים הסופיים, ועוד הרבה לפני שנחשפה התרמית (על-ידי צוות טלוויזיה זר), אימצה התקשורת הישראלית באופן גורף ובצורה אוטומטית את הגירסה הפלשתינית. לא מזמן, לאחר הטבח באיתמר, נשמעו מצד התקשורת הבוגדנית והמזוהמת שלנו דיבורים דומים: "הגדר לא הייתה תקינה"; "הייתה פאשלה מצד הקב"ט". שום מילה לא נאמרה מפיהם על אחריותה של הרשות הפלשתינית אשר מתוכה יצאו אותם רוצחים אשר ינקו מבטן ומלידה את השנאה וההסתה של מכחיש השואה ה"מתון" אבו מאזן. ובכלל, אותם שמאלנים בתקשורת הרי הזדעקו בזמנו כאשר רצו תושבי איתמר להוריד את העצים במקום משיקולי ביטחון. אותם עיתונאים שמאלנים, בסיוע חונטת בג"צ, קבעו אז כי "העצים שייכים לפלשתינים וכי אסור להוריד אותם". מסתבר כי בגלל נדיבותם הרבה של אנשי השמאל, היו יכולים אותם "צעירים מעוורתא" להסתתר היטב סמוך לאותם עצים, לצפות על היישוב איתמר ולתכנן היטב את הטבח שרצו לבצע ביישוב. אז מי אם כן אמור לקחת אחריות במקרה הזה? התקשורת השמאלנית? חונטת בג"צ? הצחקתם את אנשי התקשורת והצחקתם את בג"צ! תארו לעצמכם מצב תיאורטי שלא ייתכן בפועל, אבל לצורך ההמחשה נניח שכן. ובכן, תארו לעצמכם מה היה קורה אם חיילי צה"ל היו הורגים פלשתיני שבא להתפלל במסגד על-ידי ירי בראשו וזאת לאחר שכבר היה בתוך רכבו ונסע משם. תארו לכם כי לאחר ההרג היו טוענים חיילי צה"ל כי "אסור היה לו להסתובב במקום" (ואני כבר לא מדבר על השקרים שהפלשתינים הפיצו על איום כביכול עליהם מצד חסידי ברסלב...). מה היה קורה אז? כל אותם יפי-נפש בתקשורת המגנים כעת את חסידי ברסלב, היו הראשונים לצעוק ולזעוק על גזענות, פגיעה בחופש הפולחן, פגיעה בחופש הפרט, פגיעה בזכויות האדם, ופגיעה בשאר החופשים שניתן להעלות על הדעת. אבל ראו זה פלא - כאשר הערבים עושים זאת כלפי היהודים, או אז - על-פי משנתו של השמאל הישראלי ההזוי - היהודים אשמים! לערבים זה משום מה מותר! כן רבותיי, זוהי התקשורת הישראלית בשיא כלימתה. תקשורת החוברת לגרועים שבאויבינו. תקשורת המסייעת במודע לאויב. תקשורת אשר במקום להתקומם כנגד התופעה החמורה של ירי והרג מתפללים יהודים באתר מורשת, במקום להתקומם על הפגיעה בחופש הפולחן היהודי בקבר יוסף - בוחרת לה להאשים את חסידי ברסלב באחריות למות חברם, בוחרת לחפש אירועי "תג מחיר" על-מנת "להיכנס במתנחלים", בוחרת להתמקד בסיוע למחלקה לתפקידים מיוחדים של שי ניצן, בוחרת לסייע לדוח המאחזים של טליה ששון, בוחרת לסייע למחלקה האנטי-יהודית בשב"כ להילחם ביהודים, ומאידך-גיסא - מעדיפה להיעזר ולעזור לקרן החדשה לישמעאל ולארגוני השמאל האנרכיסטיים במסגרת "יד רוחצת יד". תקשורת המעדיפה לאחז עיניים ולהמשיך את שיתוף הפעולה עם ה"מתונים" של הרשות והמשטרה הפלשתינית הטרוריסטית. אותה רוח גבית מצד התקשורת, הפרקליטות והאקדמיה חודרת גם לצה"ל אשר מעדיף ללכת עם הזרם של אליטות השמאל, וזאת במקום שיתווה דרך ומדיניות עצמאית שלא תהיה "ריקוד על-פי צלילי החליל של הפרקליטות, התקשורת והאקדמיה". כאשר הצבא סומך על אויבינו ומסמן אותם כ"פרטנרים", יתקשה אחר-כך גם לנצחם במלחמה הבאה - מלחמה בה יעלו הפלשתינים על קציני צה"ל הנאיביים לא בכוח צבאי אלא בתחכום ובעורמה מזרח-תיכונית אשר היא ורק היא תכריע את המלחמה הבאה!