ארבע הערות אחרי החיסול

נאומו של נשיא ארה"ב על חיסולו של בן-לאדן היה אובמה במיטבו: נאום רהוט, יפה, באנגלית נאה אך לא מיופייפת, ענייני ובנוי לתלפיות. רק דבר אחד היה חסר בו: פרגון לקודמו. היה זה ג'ורג' בוש, הנשיא האמריקני המושמץ ביותר מאז ריצ'רד ניקסון, שיצא למצוד אחרי בן-לאדן. היה זה בוש שהניח את היסודות המודיעיניים והמבצעיים שאיפשרו בסופו של דבר את החיסול. אבל אובמה הזכיר אותו רק פעם אחת: בוש ואני, אמר, הדגשנו שאין המדובר במלחמה נגד האיסלאם. מסתבר שהמנהג הפרעוני להשמיט את שמותיהם של מנהיגים קודמים, שקם לתחייה במצרים שאחרי מובראק, אינו מוגבל למזרח התיכון בלבד.

תגובתו של החמאס על חיסולו של בן-לאדן דיברה על "רצח השאהיד". אין כאן שום סימני שאלה, אלא רק סימני קריאה: אלו האנשים שאיתם מתחבק אבו מאזן. אלו האנשים שאיתם העולם רוצה שנדבר. אלו האנשים שימשיכו את מורשתו של בן-לאדן, משום שבדיוק כמותו הם מנהלים מלחמת חורמה דתית נגד כל מי שאינו מוסלמי. את ההכרזה הזאת של החמאס צריכה ישראל להפיץ בכל העולם, לשדר ללא הרף, להפציץ בה את אמצעי התקשורת ודעת הקהל. אולי-אולי יתחילו להבין עם מי יש לנו עסק.

נכון שרשמית ארה"ב הודיעה שהיא רוצה את ראשו של אוסמה בן-לאדן "חי או מת". נכון שרשמית גם עכשיו אומרים בוושינגטון, שאם החיילים היו יכולים - הם היו לוכדים אותו חי. אבל אני מאמין ומקווה שלא כך היה. תארו לעצמכם שבן-לאדן היה נלכד חי ומובא למשפט בארה"ב. כמה פיגועים, או לפחות ניסיונות לפיגועים, היה אל-קאעידה מבצע במטרה לחטוף בני ערובה כדי לדרוש את שחרורו? המערב היה נאלץ להשקיע במשך שנים משאבים עצומים בהתגוננות בכל פינה בעולם. שלא לדבר על העלויות של המשפט, שאותו מן הסתם היה בן-לאדן הופך לקרקס תקשורתי, ואשר היה נגרר במשך שנים. לכן, טוב עשו הכוחות האמריקניים שחיסלו את רב-המרצחים הזה. וכדאי גם לנו ללמוד, שלעיתים הצדק נעשה דרך כוונות הרובים ולאו-דווקא באולמות המשפט.

היה ברור שזה יגיע: אולי מדובר בכלל בכפיל? אולי בן-לאדן נלכד חי ומוחזק בגוונטאנאמו? אולי הכל בלוף אחד גדול, שנועד להעלות את הפופולריות של ברק אובמה? ומה החיפזון הזה לקבור אותו בים? מי אמר שבאמת נעשו בדיקות דנ"א? התשובה לכל אלו היא, שמדובר בבלוף הרבה יותר מדי גדול מכפי שהוא יתאפשר. על כך חלה האמירה הישנה: אתה יכול לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן, אבל אתה לא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן. אז תיאוריות קונספירציה זה דבר נחמד, ואוליבר סטון אולי עוד יעשה מזה סרט, אבל כאן זה נגמר. אגב סטון, במאי הסרט JFK: גם אני סבור שיש יותר מדי חורים בגירסה הרשמית לגבי רצח קנדי. מצד שני, יש הרבה היגיון בדבריו של הסנטור ארלן ספקטור, שהיה מיועציה של ועדת וורן שחקרה את הרצח. "חבר'ה", אמר לפני כמה שנים, "אנחנו חיים במדינה בה אי-אפשר לשמור כלום בסוד. אז אתם חושבים שסוד כזה גדול היה נשמר במשך 40 שנה, בלי שאיש יבוא ויגלה אותו?" הדברים בהחלט יפים גם לענייננו.