X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
פרשת הקזינו בים המלח פותחת צוהר להבנת תהליכים פוליטיים כלכליים בעולם הערבי. בחודש שעבר התפרסם בעיתונים היומיים שהמועצה למאבק בשחיתות העבירה את תיק הקזינו לידי הפרלמנט. המועצה, כך נכתב, בחנה עדויות של הנוגעים בדבר והגיעה למסקנה ראשונית שאכן היו הפרות וחריגות של שרים מסוימים בממשלה הירדנית דאז, אשר היו מעורבים בשחיתות
▪  ▪  ▪
פרשת הקזינו. שחיתות שלטונית

ירדן נלחמת בשחיתות. המלך הירדני הקים מועצה למלחמה בשחיתות (מכאפחת אל-פסאד), אשר להערכתו משמשת אבן נגף לביסוסם של חיים דמוקרטיים. בחודש שעבר (28.04.2011) התפרסם בעיתונים היומיים שהמועצה למאבק בשחיתות העבירה את תיק הקזינו לידי הפרלמנט. המועצה, כך נכתב, בחנה עדויות של הנוגעים בדבר והגיעה למסקנה ראשונית שאכן היו הפרות וחריגות של שרים מסוימים בממשלה דאז, אשר היו מעורבים בשחיתות.
מאחר שהיו אלו שרים, יש להסתמך על סעיפים 55 ו-56 לחוקה הירדנית המאפשרים לחקור אישים אלו על-ידי וועדות הפרלמנט גם אם סיימו את תפקידם. הקזינו אמור היה להיבנות באמצעות הסכם עם חברה בריטית בשם אואזיס בשנת 2007, ומאז פברואר השנה נערכו חקירות סביב פרשה זו.
פרשה זו אינה חדשה כלל, לפני שלושה שבועות עלתה לכותרות פרשת הקזינו בים המלח והפעם נודעו פרטים עסיסיים שדלפו ממקורות עלומים: חברה בריטית קבלה רישיון להקמת קזינו בים המלח. הרישיון ניתן על-ידי הממשלה לחברה בריטית באמצעות הונאה, לממשלה נמסר שמועצת התיירות העליונה קיבלה החלטה להקים את הקזינו. אך לא כן, על הרישיון חתם רק שר התיירות דאז, אוסאמה דבאס.
כפי שנמסר על-ידי מספר עיתונאים, אוסאמה דבאס הוליך שולל את הממשלה, כאילו ניתנה הסכמה של המועצה והממשלה הפכה לחותמת גומי לפני שהתפזרה. שבוע לאחר החתימה על ההסכם התעוררה הממשלה החדשה בראשות נאדר דהבי ובקשה לבטל את הרישיון. בהתייעצויות עם משפטנים בריטיים נאמר שהקנס לביטול עלול להגיע ל-1.4 מיליון דולר. לכן הוסכם להגיע לפשרה על-ידי חתימה נוספת על מסמך פשרה שבו ירדן תאפשר לחברה הבריטית לפתח את אזור התיירות, אך ללא הקזינו והמלון שאמור היה להיבנות לצדו. ה"מתנה" שקבלה החברה הבריטית שווה עשרות מליוני דולרים עוד בטרם השלימה החברה בניית קיר אחד.
כבר לפני שלוש שנים (28.05.08) התפרסמה ידיעה ש"נלעסה" בעיתונות הירדנית חזור ולעוס. שר המשפטים דאז, איימאן עודה ושר התיירות מאהא ח'טיב הצליחו להגיע להסכם עם החברה הבריטית האמורה לבנות את פרויקט "אל-וואחה" (אואזיס) על שפת ים המלח. ההסכם מבטל לכאורה את ההסכם הקודם בו ניתן לחברה הבריטית רישיון לבניית קזינו ולצידו מלון. בעיתונות נכתב שהשרים החדשים בדקו את העניין עם משפטנים בריטיים ונאמר להם שהקזינו ביריחו הכניס לבעליו רווח של מיליארד דולר בשנה ולכן הקנס שממשלת ירדן עלולה לקבל בבית משפט בריטי יגיע ל-1.4 מיליארד דולר. השר עודה הסביר שכל מי שאמר שממשלת ירדן מסרה קרקעות בחינם סתם מפריח שמועות באויר.
מלכתחילה הייתה התוכנית להקים את האזור התיירותי הכולל את המלון והקזינו על 100 דונם, ההסכם החדש מותיר לחברה הבריטית לפתח את האזור ללא הקזינו והמלון וכתמורה יחכיר לחברה הבריטית עוד 50 דונם שיעברו לרשותם רק לאחר שישקיעו 35% מהתכנון המקורי. לעיתונות זרמו ידיעות ושמועות שההסכם כלל שני בתי קזינו, האחד בים המלח והשני צפונה על הגבול עם ישראל.
הממשלה, כך נטען בעיתונות מוכנה לשלם 79,588 סטרלינג. הממשלה שלחה הודעה לחברה על כוונתה לסיים את הסכם ההתקשרות (הרישיון) בגלל הפרות ברורות. רק לאחר פרק זמן נוסף שלחה הממשלה מכתב המסיים את ההתקשרות.
הפרסום הסתמך על כתבתה של אבתסאם עמאד בעיתון סטאר ( 17.4.08) בו תארה איש עסקים בריטי ממוצא כורדי העומד מאחורי חברה בשם - אל-וואחה (אואזיס). מומחי משפט בריטיים שנשכרו לייעץ לממשלת ירדן גבו 100,000 דולר וקבעו שיש להיזהר מתביעה נגד ממשלת ירדן. ראש הוועדה הפרלמנטרית, עבד אל-כרים דוע'מי, הודיע לעיתונות שהוועדה בדקה את הנושא ולא נמצאו ממצאים החשודים כמעשי שחיתות. המומחים האנגלים קבעו בסבירות של 50% שהתביעות העתידיות נגד ממשלת ירדן עשויים להגיע לסכום של 1.4 מיליארד דולר.
יותר מכך, חבר הפרלמנט, ח'ליל עטיה, הודיע שממשלת ירדן פיצתה את החברה הבריטית בעוד 50 דונם שיוחכרו לה כדי שתקים עליהם כפר נופש. באותה כתבה גם נמסר שממשלת ירדן מכרה את נמל עקבה בסכום של 5 מיליארד דולר. 500 מיליון דולר שולמו עבור 3,200 דונם של הנמל במטרה להפוך אותו למתחם תיירותי.
ובאותה כתבה נכתב שראש עיריית רבת-עמון מכר 350 דונם לראש הממשלה הקודם של לבנון, נג'יב מיקאטי, תמורת 5 מיליארד דולר במטרה לבנות קומפלקס שבו הממשלה תשכור את כל השטחים הבנויים ותמקם שם את משרדיה השונים. חדשה נוספת שהרעידה את לבות הירדנים התפרסמה בכתבה זו - העיר הרפואית אל-חוסיין נמצאת בתהליך מכירה למשקיעים מאיחוד האמירויות ומדברים גם על מכירת אוניברסיטת ירדן.
משל מבקשת הכותבת לאמר: הקזינו הוא רק הקצפת שעל העוגה. מה היה באותו הסכם "משלים" שעליו גאוותם של שר המשפטים ושר התיירות? כיצד פתרו את הבעיה של התחייבות ממשלת ירדן בראשות מערוף אל בח'ית (אוסאמה דבאס, שר התיירות)?
ראש הממשלה מבטל הסכם סודי (כך כתבו בעיתונים – 30.3.08) להקמת קזינו בים המלח. הסכם שחתמה עליו ממשלת מערוף אל-בח'ית ושנאמר שעלותו המקורית הייתה מיליארד דולר. לפי טענת העיתונים היה זה שר התיירות הקודם שערך שינוי בחוק של מועצת התיירות העליונה כדי לקדם מתן רשיון להקמת בתי קזינו מבלי שחברי המועצה אישרו זאת. חברי המועצה לא התכנסו כבר שלוש שנים. שר התיירות הגיש אם כך מצג שיקרי לממשלה, שהפכה לחותמת גומי של אוסאמה דבאס. ביום הראשון של ממשלת דהבי הופתעו כולם מדרישתו להיפגש עמם לצורך ברור העניין. כיצד התפוצץ כל העניין? - משקיע עירקי החל לנהל מגעים עם דהבי והתברר כבר שקיימים מגעים עם חברה בריטית שמאחוריה עומד עירקי ממוצא כורדי.
עירקי ממוצא כורדי
שמו של המיליארדר שוואן אל-מולה עולה לראשונה בעיתונים הבריטיים כאשר אשתו מבקשת להתגרש ממנו. הסכם גירושין בו היא תובעת מיליארד לירות אנגליות גורם לעולם העסקי להתעניין באיש. מסתבר כבר אז שאל-מולה עשה את כספו כתוצאה מקשריו עם הצבר האמריקני עם כיבוש/הרס עירק ופעולתו למען שיקום עירק ובמיוחד המחוזות הכורדיים, אירביל וסולמניה.
הדיילי סטאר הלבנוני מפרסם הודעה (7.11.06) על הקמתה של "עיר" חדשה בתוך המרחב האורבני של העיר העירקית "אירביל" המצוייה באוטונומיה הכורדית בצפון עירק. הקמתה של העיר תוכננה על-ידי חברה שנקראת "אימפריה". השטחים המבונים יגיעו בשלב הראשון ל-750,000 מ"ר. עיר עצומה בכל קנה מידה. קומפלקס הדורש ידיים עובדות למכביר וחומרי בניה יקרים. מי שעומד מאחורי "אימפריה" הוא משקיע בריטי ממוצא קנדי - הברט מישל - CEO.
נשיא "אימפריה" הוא שוואן אל-מולה. הצמד הזה משלח ראיונות לעיתונות המקומית ולעיתונות האזורית בהם מדגישים השניים את האטרקטיביות של האזור האוטונומי, את התמריצים הממשלתיים העומדים מאחורי התוכנית, את היציבות בה מצויה האוטונומיה הכורדית. באותה עת נאמד הונו של שוואן אל-מולה במספר מיליארדי דולרים, תוצאת עבודתו עם הצבא האמריקני בשיקום עירק ובתמורה אף הפך לסוכן של מספר חברות אמריקניות במזרח התיכון.
הברט מישל הודיע למשקיעים שעומד להיחקק חוק חדש המקדם השקעות זרים באזור האוטונומי. ויש כבר משקיעים מדובאי, מאיחוד האמירויות שמבקשים להיכנס כשותפים או אפילו רכשו יחידות שלמות כהשקעה. הקומפלקס העתידי אמור להכיל בתי יוקרה, שטחי ממסחר, בתי חרושת, בתי מלון ושעשועים.
את "אימפריה" הקים שוואן אל-מולה יחד עם Peshwar Al-agha שהוא הבעלים של חברת Falcon Group אשר התפתחה עם הכיבוש האמריקני והצטרפה לחברות המשקמות את עירק. חברת פלקון ואימפריה עובדות יד ביד. ל"פלקון" התמחויות המקבילות להתמחויות של "אמפריה": בניה, הובלה, מלט, דפוס, סוכנויות מכירה אקסלוסיביות, קרטינג, ספיד סנטרס, ועוד. בפלקון עובד פול כריסטופר שהיה קצין אמריקני האחראי על פעילויות רבות בעירק, כמו-כן לקבוצה זו משוייכת חברת פלקון הפלשתינית שבראשה יאסר עבאס, בנו של נשיא פלשתין, שאותו מתארים כאיש עסקים קנדי ממוצא פלשתיני. גם הברט מישל הוא קנדי, אך משרת תחת שוואן אל-מולה.
אמפריה היא אואזיס
לימים תהיה זו קבוצה אחת שתקים את אואזיס ותמקם את עצמה ברבת-עמון ת.ד. 960144. זאת תהיה הכתובת של חברות רבות שיוולדו בהמשך ויעסקו בתחומים שאפיינו את פלקון ואימפריה. את הפעילות הירדנית תנהל הבת של אל-מולה, שירין אל-מולה, הרוכשת מגזינים ירדניים ומרכזת את פעילות הדפוס על שלל נכסיה האמנותיים של פלקון. הברט מישל הוא המנכ"ל של אואזיס ולימים ייכנס לרשימת 500 העשירים בבריטניה. אל-מולה עומד במקום העשרים ברשימת הערבים העשירים בעולם.
ב-24 במרסץ 2008 נקרא אל-מולה לפגישה עם ראש ממשלת ירדן ממשלת ירדן, נאדר דהבי, כדי למצוא מוצא מכובד לפרשה העגומה. לפגישה הרת-הגורל מצרף אל-מולה את הברט מישל ויחד הם נושאים עמם את מכתבו של ראש הממשלה, הדוקטור מערוף אל-בח'ית (מ-10.07.07) המבטיח להם 100 דונם לפיתוח תיירותי על גדת ים המלח. המכתב נמסר לאואזיס בטרם נחתם ההסכם הראשון בין החברה לבין ממשלת ירדן .
הסכם סודי
ובכן, מה היה באותו הסכם החשוד כהונאת ממשלת ירדן?. להלן עיקריו של ההסכם שנחתם ב-12.07.07 - CASINO(S) LICENCE AGREEMENT בין הממשלה הירדנית לבין OASIS HOLDING INVESTMENTS LTD תיבת דואר 940166 בעומן.
כבר בפסקת הפתיחה של ההסכם: "one or more casinos" מוזר. לא מציינים כמה בתי קזינו. כאשר ננתח את ההסכם נלמד שהרישיון ניתן לאואזיס על כל קזינו שיוקם בירדן. בפסקה שניה: לפתח את השירותים הנלווים לקזינו האחד או יותר.
הואיל ומועצת השרים הירדנים שהתכנסה ב-28.06.2007 הסמיכה את שר התיירות לחתום בשם ירדן... על פיתוח והפעלת קזינו אחד או יותר בעמק הירדן... תחילה בים המלח ואחר כל בשאר עמק הירדן...הואיל ואואזיס הוכיחה נאותות ביכולותיה לממן את הפרויקט וביכולותיה לנהל את הפרויקט וביכולותיה לשמש שותפה וביכולותיה לתת שירותי קזינו איכותיים...
והואיל ואואזיס מתחייבת לפתח, לממן, לבנות, להפעיל את אחד או יותר מבתי הקזינו והשירותים של "המקומות". – "המקומות" יהפוך למושג חשוב מאד משום התנאים הנלווים לו (ליד כביש ראשי, עם חשמל, מים, תנאי תברואה, חניה, גישה, ואמצעים נוספים). פסקה אחרונה בפתיחה של החוזה קובעת שכל חוזה שייכרת בעתיד בין הצדדים יחוייב על-פי עקרונות הסכם זה!
סעיף 1: כל הכתוב לעיל משמש כחלק אינטגרלי מההסכם.
סעיף 2: הענקת החוזה היא מטעם שר התיירות הנשען על החלטת השרים הנובעת מהחלטת מועצת התיירות העליונה המעניקה לאואזיס את הזכות ל: סעיף: 2.1 לתכנן, לפתח,להפעיל את הקזינו בים המלח
סעיף: 2.2 לתכנן, לפתח להפעיל את בתי הקזינו שיוקמו בעתיד בים המלח ולא ניתן לתבוע את אואזיס על הפרת סעיף זה.
סעיף 3: הסכם זה הוא ל-50 שנים. מיום שהקזינו הראשון יתחיל לפעול.
סעיף 4: על כל בתי הקזינו בעתיד יחול החוק לעידוד השקעות, החוק לעידוד תיירות, החוק לאזורי סחר חופשי.
סעיף 5: תושבים מקומיים, אנשי משרד התיירות בהעלי אזרחות ירדנית... כל אלה אינם רשאים להמר בקזינו.... עד אשר יסוירו פקידי משרד התיירות את ההגבלה הזו... אזרחים ירדניים בעלי אזרחות זרה רשאים להמר בקזינו.
סעיף 6: ממשלת ירדן מתחייבת לא להעניק כל סוג של אישור להפעלת/הקמת קזינו בכל רחבי הממלכה הירדנית.!!!
סעיף 7: במידה ומשרד התיירות מתכנן להקים עוד בתי קזינו, לאואזיס יש את זכות הסרוב הראשונה. אואזיס יכולה להחליט האם היא זאת שבונה את הקזינו, האם היא זאת שמפעילה את הקזינו.
סעיף 8: אדמות – אואזיס תחכור את האדמות הנחוצות, אדמות אשר היא תמצא לנכון על-פי שיפוטה, על-פי שיקול דעתה, מהבעלות על עמק הירדן, במחירים סבירים שנמסרו למשקיעים אחרים בעמק הירדן.האדמות שיוצעו על-ידי ממשלת ירדן, או משרד התיירות חייבות להיות ליד הגבול, ליד מקורות מים, ליד כביש ראשי, ליד מקורות חשמל, טלפון, הנחוצים לפעילות של אואזיס.
בהתאם למכתב שהוציא ראש הממשלה ב-10.07.07 מוכן משרד התיירות להקצות 100 דונם ברציפות (בהסכם קיימת טעות כתיב יסודית במקום contiguous נכתב conuguous – טעות שהופכת להיות פירצה בהסכם הזה).
מכל מקום ההסכם מעניק לאואזיס את הזכות לחכור את 100 הדונם או לרכוש אותם בעתיד לפי שיקול דעתה של אואזיס. ממשלת ירדן, או משרד התיירות, או הבעלות על עמק הירדן חייבים תוך 30 ימי עבודה להודיע לאואזיס היכן נמצאות האדמות הללו. במידה ולא תתקבל תשובה, החברה שומרת לעצמה לנקוט צעדים.
סעיף 9: לאואזיס זכות הסרוב לזהותו של מפעיל הקזינו. על משרד התיירות לאשר תוך 60 יום את המפעיל שהוצע על-ידי אואזיס. אואזיס יכולה להחליף את מפעיל הקזינו מדי פעם בפעם תוך הודעה למשרד התיירות. על משרד התיירות לאשר את המפעיל החדש תוך 15 ימי עבודה. אם לא תתקבל תשובה תחשב החלטת אואזיס כקובעת.
סעיף 10: מסגרת הזמן – אואזיס מתחייבת תוך 30 חודשים להקים ולפתוח לציבור את הקזינו הראשון במידה ולא, יבוטל ההסכם. דחיות הנובעות מאי-הסכמות של ממשלת ירדן, או אי הסכמות של גוף מתנגד אחר לא ייחשבו לתקופת 30 החודשים.
סעיף 11: שלב ראשון להסכם זה הקמת קזינו, פתיחתו לציבור והפעלתו. שלב שני בהתאם להחלטת החברה יהיה הקמת קזינו במפגש הגבולות הצפוני בקרבת גשר שיח' חוסיין. מקום זה הוא חלק מתוך "המקומות" שהוסכמו בחוזה זה.
סעיף 12: מוסכם כי החברה תשלם על חוזה זה סכום של 2 מיליון דולר. 1 מיליון דולר בעת החתימה על ההסכם ומיליון דולר שלושה חודשים לאחר שהקזינ8 יופעל. כמו-כן מתחייבת החברה לשלם מס מדורד מ-15% עד ל-40% (רווח חודשי מעל 50 מיליון דולר). כמו-כן מתחייבת ממשלת ירדן לא לגבות מס נוסף מכל העובדים בפרויקט כמו-כן מתחייבת ממשלת ירדן לא לגבות מס מעסקים שאינם קשורים ישירות לקזינו, אלא הם חלק מתוך הקומפלקס התיירותי.
סעיף 13: אואזיס תפתח את הקזינו 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע כל השנה כולל חגים וסופי שבוע. תמנע כניסת נוער מתחת לגיל 18, תמנע כניסת אזרחים ירדניים, רשות כניסה לכל נציגי הממשלה בכל עת, כניסת ירדנים בעלי אישורים מטעם משרד התיירות, עובדי החברה ידריכו את נציגי משרד התיירות בכל הפעילויות המשחקיות.
סעיף 14: החברה לא תשלם מס במקרים של סגירת המקום כתוצאה מאש, טרור, פעולה צבאית, שיפוצים או כל הפסקה אחרת...
.
סעיף 15: החברה יכולה להקים חברות נוספות ליישום ההסכם. כל חברה שתוקם לצורך יישום ההסכם תזכה תחוייב בסעיפי הסכם זה.
סעיף 16: זכותה של החברה לשכור חברות קבלניות, או כל מי שתראה לנחוץ על-מנת ליישם את סעיפי ההסכם.
סעיף 17: שום סעיף מסעיפי הסכם זה אינם ברי-שינוי. מבלי שיוסכם בכתב על-ידי שני הצדדים.
סעיף 18: ממשלת ירדן אינה יכולה לבטל חוזה זה.
סעיף 19: שום גוף בירדן לא יכול לראות עצמו כתובע את החברה בעתיד.
סעיף 20: ממשלת ירדן וכל הנוגעים בדבר מודעים שביטול הסכם זה יחייב פיצוי בגין נזקים שנגרמו לחברה ובגין רווחים עתדיים פחות המיסים שאותם היו צריכים לשלם.
סעיף 21: הסעדים להם רשאית החברה לבחור: תביעה בגין כל סעיף בנפרד.
סעיף 22: הפסדים – ממשלת ירדן מכירה בהסכם זה כי ההפסדים בביטולו של הסכם זה או אחד מסעיפיו ייחשב כחלק מהפסדי החברה בגין השקעה בזמן, השקעה בכח אדם, במחקר, השקעה בחברות שונות, שכר עובדים, תביעות של עובדי החברה וכל תביעה אחרת הקשורה בהסכם זה.
סעיף 23: סודיות. הסכם זה יישאר סודי. – הסדרי המימון, המיסים, הידע, האסטרטגיה, התוכניות, וכל מה שקשור בהסכם.
סעיף 24: בוררות: מוסכם כי בכל מקרה של חילוקי דיעות הבוררות תהיה בלונדון על-פי החוק הנהוג באנגליה ווויילס
סעיף 25: שום שינוי תחוקתי לא ישפיע על הסכם זה.
סעיף 26: שום אדם שאינו קשור לחברה או לממשלת ירדן אינו רשאי לתבוע את הצדדים בגין הסכם זה (זכותו של צד שלישי – כמובן שסעיף זה אינו חוקי, משום שיכול כל אדם להוכיח שנפגע מהסכם זה)
סעיף 27: ההסכם נכתב באנגלית אם יהיה פער כלשהו בין הנוסח האנגלי לכל נוסח אחר, יקבע הנוסח האנגלי.
על ההסכם חתומים שניים בלבד: אוסאמה דבאס, שר התיירות בממשלת ירדן ומצד שני חתום הברט מישל, מנכ"ל חברת אואזיס (CEO). ב-10 באפריל 2008, בעקבות הפגישה של ראש ממשלת ירדן עם הבעלים של אואזיס, נחתם הסכם חדש בין אואזיס לבין ממשלת ירדן. נקרא בשם "הסכם משלים". להלן עיקריו:
ממשלת ירדן מייפה את שר המשפטים ושר התיירות לייצג אותה בהסכם זה.
מול חברת אואזיס הרשומה באיי הבתולה (בריטיים) וכתובתה ברבת-עמון ת.ד. 949166. הואיל ושני הצדדים נכנסו כבר להתקשרות בעניין רישיון להקמת קזינו שנחתם ב-12.09.07 והואיל וקמו חילוקי דעות בין הצדדים לגבי תוקפו של הסכם הקזינו, והואיל והצדדים הביעו הסכמתם לסיים את חילוקי הדעות באמצעות הסכם זה, והואיל ושני הצדדים רוצים לבטל, לדחות את המחוייבויות, ההסכמות והזכויות הנובעות מן ההסכם הראשון ולהגיע להסכם חדש,
הואיל ונשמרת לממשלת ירדן הזכות לחדש אי פעם את ההסכם הזה ויחד עם זאת לפצות את החברה בכך שתאפשר לה לפתח את האזור כמתחם תיירותי ללא הקזינו וכל הפעילויות המשחקיות ולכן.. הצדדים הסכימו על הסעיפים הבאים:
סעיף 1-4: חוזה ההתקשרות להקמת קזינו שריר וקיים למעט השינויים הכתובים בהסכם זה.
סעיף 5: על-פי סעיף 6 מהסכם ראשון לאואזיס יש את הזכות הייחודית לתכנן, לפתח, להפעיל, בתי קזינו במקומות שצויינו בהסכם הרשון ולמשך הזמן שהוסכם בהסכם הראשון.
סעיף 6: לא ייחתם בעתיד שום הסכם חדש להקמת קזינו עם החברה משום שרירותו של ההסכם הראשון.
סעיף 7: כל הסעיפים הבאים מחזקים את ההסכם הראשון. אך הפעם הוגדלה התקופה בה התחייבה החברה לפתח את האדמות מ-30 חודשים ל-36 חודשים. כל עיכוב על-ידי גורמים ירדניים יחייב את ממשלת ירדן לתשלום קנס של 10,000 דינר לחודש. סעיפי הסודיות, הבוררות השפה וכל השאר נשארים שרירים.
סעיף 24. תוך 7 ימים חייבים השרים לאשר את ההסכם.
על החתום: מאהא ח'טיב שר התיירות והעתיקות יחד עם איימאן עודה, שר המשפטים. מצד שני חתומים הברט מישל (אותה חתימה מההסכם הראשון), אך הפעם מופיעה חתימה של al-mulla S. ואין אנו יודעים עד עצם היום הזה האם החתימה היא של Shwan או של הבת שלו Shirin.
מי מאחורי התעלומה?
העולם המוסלמי כמרקחה. בתוניסיה הוחלף השלטון בהפגנות רחוב, במצרים אחרי שמונה עשר ימים של מחאות והפגנות אלימות נאלצה הממשלה להתפטר, בסוריה מכוון הנשיא את קני-התותחים לעבר בני-עמו המפגינים ברחובות דרעא, חומס ומבואות דמשק, בתימן התרסק משטר רב-דמים, מרוקו מחאה סוציאלית שלא הגיעה לידי אלימות, ירדן מסבלת הפגנות בימי ו' אך תרה אחר פתרונות מרגיעים.
האליטה הפוליטית נשענה במשך שנים רבות על אנשי עסקים שניזונו מידם של הפוליטיקאים: חברות סלולר, חברות דלק, רכב, מלט, ברזל , הובלה, העסקת כ"א, כל אלה ניזונו ממשטרים אלימים שלא בחלו באמצעים רומסי זכויות אדם.
עירק של סדאם חוסיין, האלימה מכולם, כרעה תחת גדודיו של הצבא האמריקני אשר זרעו הרס במדינה. בעירק של "אחרי המלחמה" הפכו יזמים המקורבים לאמריקנים לעשירים בקנה מידה עולמי. האמריקנים ידעו לתגמל את בני בריתם בזיכיונות, רישיונות שדרכם יכולים שני הצדדים לחזק את שליטתם ולנעוץ ציפורניים בכל תחומי הכלכלה העירקית, החל מפיתוח אזורי, בניה, הסעות, שליטה במשאבי טבע, שליטה בספקטרום האלקטרומגנטי, שליטה בחיים התרבותיים, אינטרנט, דפוס, מוזיקה ועוד.
שני "הכוכבים" המוזכרים בתחילתו של חיבור זה עשו את הונם מהקשר עם הצבא האמריקני בכלל ומפיתוחה של האוטונומיה הכורדית במיוחד. שוואן אל-מולה הקים את חברת ICCB ובאמצעותה הצליח לשווק תוכניות בניה לכורדים ולכל מי שחפץ בהזדמנויות עסקיות. החברה נזקקה למליוני טון של מלט עבור תוכניותיה. גם פשוואר אל-אגה בנה את עצמו על בסיס קשריו עם האמריקנים והקים את חברת פלקון שפעלה לצדה של ICCB. שני העירקים ממוצא כורדי שכרו מנהלים מעולים ולא חסכו ממון לתגמל את מי ששמר להם אמונים.
לימים החליטו שני ה"טייקונים" הכורדים לאחד כוחות והקימו את החברה המשותפת "אימפריה". אימפריה עשתה עסקים בקנה מידה עולמי. העיר שהקימו באירביל הייתה זקוקה לעשרות מליוני טון של חומרי בניה והיה צריך להשיגם במחירים נמוכים.
אך אליה וקוץ בה. ההתחייבות לרכישות ברמות כאלו חייבו כבר התערבות של בנקים וממשלות. הספק הגדול ביותר של מלט הייתה חברת סאווירי המצרית. אל-מולה מתחבר לחברה המצרית ומקים אתם חברת ענק השולטת על רוב המלט והבניה במזרח התיכון. החברה נקראת אורסקום, או בסימנה הידוע OCI והיא יצרנית המלט הגדולה בעולם.
OCI מצליחה לייצר מלט במחירים שאינם מקובלים בשוק. ההסכמים של חברת אורסקום עם יצרני אנרגיה מאפשרים לה לקנות במחירים מופחתים את אחד המרכיבים החשובים ביותר לייצור מלט, קלינקר, וכך תוך הסכמים נוספים עם ספקי גז טבעי וספקי דלק, מצליחה החברה לרמוס כל מתחרה.
היצרנים הירדנים פונים לממשלה לא לאשר יבוא של מלט מאורסקום משום שאין באפשרותם לעמוד בתחרות המחירים וכך יבוא הקץ לתעשיית המלט בירדן. ב-07.11.10 אישרר הקבינט החלטה ישנה לא לתת רשיונות חדשים כדי להגן על היצרנים המקומיים.
הלחצים המקומיים של יצרנים ירדנים התחזקו בעקבות פרסום מאזנה של חברת Lafrag שדיווחה על הפסד של 953,000 דינר, לאחר שבשנה קודמת הרוויחה 45.7 מיליון דינר.
לאחר שהחלו מסתמנים הבקיעים הראשונים במשטרים הערביים באזור מיהרה ממשלת ירדן להרגיע את יצרני המלט בכך שהפשירה את התנגדותה להענקת רישיונות ייצור חדשים וקבעה שיינתנו רישיונות ליצרנים שישווקו את תוצרתם למדינות מחוץ לירדן.
נדמה כי הפעילות הגלובלית של חברת הענק אורסקום, אין לה כלל נגיעה לפרשת הקזינו בים המלח, אך לא הוא. אורסקום שהוקמה על-ידי האגף העירקי בשיתוף עם האגף המצרי – הרבט מישל במרכזה - לא נצרכה כלל להקמת קזינו, כי אם לאדמות ורשיונות בניה. זה כל מה שאורסקום מחפשת באירביל, בבגדד, בתוניסיה, אלג'ירה, לבנון, דובאי, ירדן ופלשתין. ייצור של 40 מיליון טון בשנה חיפש תשריטי בניה, אדמות בניה, פוליטיקאים מושחתים, פועלים זולים ומשקיעים הלהוטים להרוויח מהר.
שנות התשעים התאפיינו בהסתערות עולמית על רישיונות הפעלה לטלפונים סלולאריים. משקיעים רבים בעולם חיפשו ספקטרום אלקטרומגנטי פנוי. כיבוש הספקטרום האלקטרומגנטי נעשה במקביל לייצור מלט בעולם הערבי. מעניין הוא שקיימת הלימה כמעט מוחלטת בין שני הסקטורים. סינרגיה המותירה עקבותיה בשמות חברות, שמות בעלי עניין, שמות חברי הנהלה, בודדים העוברים מכובש אחד למשנהו (כובשי ספקטרום אלקטרומגנטי וכובשי אדמות), עתים נמצא את האחד מקים רשת סלולארית במדינה אחת, לאחר מכן נשאר לנהל חברת תשתית הקשורה ברשת הסלולרית, או עובר למדינה אחרת להקים רשת סלולרית ומי שנטל אותו תחת חסותו היה איל תקשורת הקשור במלט, בהובלה ימית (מלט), או בפיתוח רשת בתי מלון. על הסינרגיה נרחיב את ההצגה במאמר נפרד, אך פטור בלא כלום אי-אפשר.
ברחוב מרכזי בירדן, רח' המלכה ראניה, עומד על תלו בניין המשמש כמפקדה של מספר חברות השותפות לתיבת דואר אחת 940166. מה מסתתר מאחורי תיבת הדואר? חברת Near East Media אשר עושה שימוש בפורטפוליו של חברת הדפוס פלקון גרופ מעירק. כמו-כן משמשת תיבת הדואר ככתובתם של שני מגזינים – Nox ו- Skin המנוהלים על-ידי שירין אל-מולה בתו של שוואן אל מולה.
שירין רכשה את המגזינים לפני 3 שנים כאשר הייתה בת 24. הבניין שימש בעבר גם את חברת אואזיס, שזכתה ברישיון להקמת בתי קזינו בירדן. הבניין עצמו נקרא "בית ICCB" . בבניין הזה עבד הברט מישל בתקופה בה עליו היה "לכבוש" את האדמות האטרקטיביות לבניית מתחמי מלונאות תיירותיים על גדות ים המלח ובמקומות אחרים בירדן.
תיבת הדואר משמשת גם שלושה עיתונים נוספים: Aviater, עיתון לענייני תעופה, Eye on Iraq , עיתון כלכלי וכתב עת נוסף בשם "טורוק". תחת אותה תיבת דואר נמצאת חברת המסחר W. Com International Co. המתמחה בהפצת מוצרי תקשורת ומייצגת מספר רב של יצרנים בינלאומיים לחלקי חילוף לרכבי משא, זיכיון למכירת משאיות סקאניה, עודפי הצבא האמריקני וזיכיונות מכירה אקסלוסיבים אחרים. בבניין קיים משרד ל-Orascom Cement Industries , יצרנית המלט הגדולה בעולם, בה שותף שוואן אל-מולה. חברה נוספת JSC מסתתרת תחת אותה תיבת הדואר ועוסקת בהשכרה/מכירה של קרטינג מסוגים שונים ואף מארגנת תחרויות בירדן.
הסיפור לא תם. גיבור הסיפור שעבד בכל החברות המוזכרות לעיל – הברט מישל – החליף את אדוניו. מישל עבד לעבור בחברת הענק Comiun השייכת רשמית למשפחת ניזאר דלול, לבנוני שהקים את הרשת הסלולרית ליבנסל ושולט בחברות C-Mobile ו-D-Mobile. מישל הברט משמש כמנכ"ל אחת החברות ואחראי על ה"כיבוש" של הספקטרום האלקטרומגנטי בליבריה, גמביה, סיירה ליאונה, חוף השנהב, כאשר בהנהלת החברות הללו מככבת גם פידה סאקר, אשר הכניסה את חברת התקשורת מובילקום לירדן.
"השטחים/המקומות" הפנויים הצטמצמו, אך מפאת העדר תכנים אינטרנטיים בערבית החלה הסתערות של "כוחות העל" על "התוכן הערבי באינטרנט" המהווה כיום רק 1% מכלל התכנים האינטרנטיים. כבר היום ניתן לראות כיצד המערכת הזאת עובדת. חברת "טאג" (טלאל אבו גזאלה) הוציאה לשוק מחשב נייד שכולו על טהרת הערביות (נוצר בסין) ואמור להחליף את ילקוט התלמידים. המחשב כולל תוכנות רבות ומילונים, מחשב נישא קל (1.6 ק"ג) המחשב לא יימכר בחנויות, אלא יימסר למוסדות ובתי ספר תחת חוזים מיוחדים. המחשב אמור גם לחדור לגדה המערבית ולמדינות ערב.
טלאל אבו גזאלה הוא חבר הבית העליון בירדן (שחיתות?). יום אחד, בעתיד תקום וועדת חקירה פרלמנטרית שתשאל את אותן שאלות ששאלה הוועדה אשר חקרה את מסירת הרישיון להקמת קזינו בים המלח. ואולי יהיה מי שיעקב אחר השתלשלות "הכיבוש" של התכנים הערביים באינטרנט, באותה מידה שנכבשו האדמות בירדן, ארביל, סולמניה, ובאותה מידה בה נכבשו הרישיונות להפעיל חברות סלולריות וכיבוש הספקטרום האלקטרומגנטי במרחב המוסלמי.

הכותב הוא אנתרופולוג חברתי
תאריך:  04/05/2011   |   עודכן:  04/05/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
מושגים:
 בשאר אסד
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ירדן נלחמת בשחיתות
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
מרתק
עומר - חתן  |  4/05/11 22:41
2
התפטרות שרים
חיליק רוזמן  |  30/05/11 08:37

פורום: העולם הערבי
+
ביידן
מנדל  |  29/04/20 10:20
+
מדוע לתת "אופק מדיני"
שוחר-שלום  |  19/03/16 22:25
 
- ״אופק מדיני״ הוא אליבי להפקרות
משה מיכאל  |  7/04/16 17:15
 
- לתת אופק מדיני ליהודים
שרגא  |  15/05/16 16:54
 
- אופק מדיני או אשליה מסמאת?
שוחר-שלום  |  23/05/16 10:26
 
- איזה בדיחה על חשבון השמאל,
בני בנקר  |  19/07/16 11:31
 
- העם הזה מומצא, זה נכון.
רפי לאופרט  |  6/06/16 13:15
 
- אתה לא צריך להמעיט בחשיבות
בני בנקר  |  19/07/16 11:40
 
- איך תוכיח שייכות ליהדות ולארץ?
ב.ניצן  |  21/08/16 03:14
 
- מנותק מן האמת..
הגוי..  |  3/11/16 17:50
 
- לקשקשן הסלפן חובב סטאלין
מגיב ותיק  |  3/04/18 13:09
 
- כלומר היינו חברים בברית ורשא.
טרוצקי  |  9/07/19 11:31
 
- אמת לאמיתה ל"ת
שוחר-שלום  |  21/04/18 11:29
+
חגוגי
יהושוע  |  19/06/19 22:06
+
איתמר לוין צריך לייעץ לטראמפ
תמר ארנסברג  |  22/10/18 15:23
+
ציפי ליבני -השמש שלך שקעה.
מדמוני אסף  |  12/09/16 23:14
 
- צרציל אמר...במקום שבא הערבי בא
יו  |  31/10/17 16:54
 
- לא בדיוק...אבל הכוונה נכונה...
רני הגבוה  |  13/11/17 02:24
 
- השמש של ציפורה ירד.מה ש
ישע.   |  17/02/18 08:39
+
איראן גרעינית
חאלד...  |  26/07/17 11:56
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
משה חסדאי
בכנס הנהגת הליכוד בכפר שסבא שנערך ב-2006 הזהיר נתניהו מפני וויתורים נוספים אשר יקרבו את הטילים שבידי החמאס למרכז הארץ, תוך דגש על הקירבה לנתב"ג. לא במקרה בחר נתניהו להבליט בנאומו את איום הטילים, תוך אזכור לא רק של גוש דן, אלא של נתב"ג. ירי רקטות הקסאם מעזה אחרי ההינתקות, הוא הכישלון הגדול של הסכם אוסלו. איום זה נעשה כעת ממשי מאוד, לרגל ההכרזה על הקמת מדינה פלשתינית
רואי בר שדה
פקיסטן אינה רק בסיס לג'יהאד העולמי, אלא גם מעצמה גרעינית והמדינה המוסלמית היחידה המחזיקה בנשק גרעיני. נראה שבתקופה האחרונה שכחו אמצעי התקשורת העולמיים את פקיסטן, אבל המצב במדינה רק מחמיר, והשילוב של אי-יציבות פוליטית, איסלאם פונדמנטליסטי חזק ונשק גרעיני אינו מבשר טובות לעולם. חיסולו של בן-לאדן הוא רק תרופת הרגעה, וסביר להניח שלאמריקנים לא יהיה מנוס מלהגביר את פעולותיהם במדינה
גלעד (גילי) חסקין
העיסוק בשואה הוא מוגזם וקורבני. חשוב ללמוד מה היה שם, אך גם ללמוד את הניצחון האנושי - כיצד אנשים הפכו את הזוועה לחוויה מעצימה של הכוח לבנות. הסיפור החשוב ביותר הוא התקומה, סיפור ההצלחה
טל הריס
הסכם הפיוס הכרחי להסרת איום של שלוש מדינות ישראל, פלסטין בגדה ופלסטין בעזה. לכן, הסכם הפיוס שנחתם היום בין פתח לחמאס הוא אינטרס ישראלי, לא פחות משהוא אינטרס פלסטיני
איתן קלינסקי
שר חינוך בא ושר הולך. בינתיים המערכת הפילנתרופית מוסיפה עוד מורים המועסקים בתנאי חרפה ההולכת וגדלה משנה לשנה כדי למלא את מה שלא נותן משרד החינוך. חייבת לקום תנועת מחאה נגד התופעה של העסקת מורים באמצעות קרנות, שהן למעשה כיסוי לחברות כוח אדם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il