קראתי פובליציסטים יפי-נפש ,עיתונאים ומשפטנים הטוענים שפעולת החיסול האמריקנית של בין-לאדן פגעה כביכול ב"חוק הבינלאומי" ולמעשה פעולה אמריקנית זו כותבת מחדש את "חוקי המלחמה"...
ראשית "החוק הבינלאומי" אינו דבר ממשי. כל זב ומצורע בכל מקום בעולם ממציא לנו לבקרים לצרכיו "חוקים בינלאומיים" שאינם קיימים... בהמשך לכך חשוב גם לציין שאין דבר הנקרא "חוקי מלחמה". נכון שיש אמנות שונות, כמו "אמנת זנבה" לטיפול בשבויי מלחמה (או שימוש בסוגי חימוש מסוימים), אבל אין חוקים לגבי מי שאתה הורג, מתי ולמה - בנושא זה יכול ביה"ד הבינלאומי להחליט רק על כל מקרה לגופו בייחוד את נפגעו במזיד אנשים לא חמושים, נשים וילדים (
פשעי מלחמה).
הציבור אינו מודע לעובדה ש"אמנת זנבה" לגבי שבויי-מלחמה, אינה מכסה ואינה נותנת מגן לטרוריסטים ולכן האמריקנים מסוגלים "לחטוף" טרוריסטים בכל מקום בעולם ולהעביר אותם ישר לגוואנטנמו לחקירות אינטנסיביות מבלי שמישהו יכול לצייץ. (אגב, גם הטרוריסטים לא מכבדים את אמנת זנבה: ראה התייחסותם כיום לגלעד שליט ובעבר לרון ארד).
רק אנחנו בארץ ברוב סיכלותינו וטימטומינו החלטנו לתת לאסירי הטרור מעמד של שבויי-מלחמה-לוקסוס, והשד יודע מה עלה במוחם המעוות של האחראים לכך במדינה, לרבות שופטי בית המשפט העליון המגינים על זכויותיהם של חלאות אדם אלו.
בין-לאדן כארכי-טרוריסט, ששפך דם נקיים של אלפים, לא נהנה משום הגנה של שום חוק חוץ מהבל פיהם של פובליציסטים ועיתונאים המנסים להיות מקוריים, פלוס קישקושים מצידם של כמה משפטנים רודפי פרסומת ואירגוני זכויות אדם (המגדירים עצמם ככאלה ללא כל סמכות).
כרוצח המונים אין ספק שדמו של בין-לאדן הותר זה מכבר לכל מי שיצליח לפגוע בו ולכן כבר לפני 10 שנים האמריקנים הכריזו על פרס בינלאומי על ראשו חי או מת... אם היה פסול בדבר, היינו שומעים על כך כבר אז.
חיסולו של בין לאדן לא שינה דבר ב"חוקי המלחמה",המנהיגות הציונית למשל גיבתה חיסולים ממוקדים של פושעים נאצים בתום מלחמת העולם השניה, ואפילו מפקד המודיעין המצרי בעזה, מוסטפה חאפז, חוסל ב-1955 בגלל מעורבותו בשילוח הפדאיון.
לפני כ-40 שנה
גולדה מאיר פקדה על ראש המוסד להוציא להורג את כל מי שהיה קשור לטבח הספורטאים הישראלים במינכן (ללא משפט...שומו שמים..), ומכאן ש-50 שנה של "חיסולים ממוקדים" על-ידי צה"ל והמוסד, הפכו זה מכבר להיות חלק בלתי נפרד מתורת המלחמה שלנו בטרור (ועדיין לא נשמע ציוץ על כך מבית-הדין הבינלאומי בהאג), נזכיר רק שהיחידים שתמיד מחו על כך, היו מדינות וארגונים התומכים בטרור וכל מיני "ארגוני זכויות" מטעמם (ואנטישמים במהותם).
"החיסול הממוקד" הינו נשקם של המוסריים באמת. הוא בא להעניש רק את האשם, או לפגוע בראשי הנחשים למניעת פיגועים, (ובין השאר לחסוך לכולנו בתי-משפט עם שופטים רחמנים) ולנטרל מראש חטיפות של חיילים כבני ערובה לשחרור הנבלים.
במזרח התיכון ברור כיום לכל טרוריסט נבל וחורש מזימות נגדנו שזמנו יבוא מוקדם משחושב.
