תאר לעצמך מצב נורא, בו אדם אחר מגן עליך בגופו. סופג כדור שהיה מיועד אליך. קופץ לכביש ובולם בגופו רכב משתולל, מקריב את חייו למענך. אותו אדם לא מת אלא "רק" הפך להיות נכה לצמיתות. שוכב בודד במוסד שכוח אל. מכלה את ימיו בחישוב קיצו לאחור. איך היית מרגיש? מצב רוח לחגיגות?! הרי לא יעלה על הדעת שמצילך יינמק, כמת החי, ואתה תעמוד מנגד.
אני לא חוגגת עצמאות. גלעד שליט נמק בכלאו. בתנאים בלתי נתפסים. ואפילו אין מידע עכשווי כלשהו לעניין מצבו הבריאותי, קל וחומר מצבו הנפשי. ובינינו - קשה כל כך לתאר את מצבו ?! עצום עינייך ושווה את דמותך כלואה אלפי ימים, שנה אחר שנה אחר שנה, בידי שובה חייתי, כשאתה קורבן להתעללות פיזית ונפשית. הרי יהא זה נס באם לא תצא מדעתך לאחר יומיים בשבי. שם זה לא צווארון לבן. זה לא בית הכלא, עם תנאים דלוקס, שאנו מעניקים לבכירי המפגעים בנו לכלותנו. סיפור אחר לגמרי. כל כך נשגב מבינתך מה מצבו של הילד האומלל הזה ?!
הילד הזה לא בחר להתגרות בגורלו. הילד הזה לא הסתכן מרצונו. הילד הזה הוקרב על ידינו כבשר תותחים. לא פחות. את הילד הזה שלחנו להילחם באוייב אכזר ביותר, להגן על מדינתנו. הילד הזה עובר ייסורי שאול, ולא ניתן להגזים בתיאור התופת. בודד. משווע לחיבוק מאוהביו. צמא למילה אחת חמה. דמויות הוריו הולכות ומתרחקות. סובל סבל בל יתואר.
ואנחנו ? גודשים את בתי הקפה, ממלאים את הכיכרות בחגיגות ופסטיבלים, רוקדים לצלילי המוזיקה, קונים, אוכלים, ישנים, נחים, מבלים, קוראים, נהנים עם אוהבינו, עושים לביתנו ועושים לנפשנו.
כיצד ניתן להעמיס על כתפיו הצעירות של הילד האומלל הזה, ועל כתפי הנוער (כן, עדיין נוער!) המובחר שאנו שולחים להגן על גבולותינו, את המחלוקות הפוליטיות, את השסעים האידיאולוגיים?!. ותחסכו ממני את הביקורת.... אין בנמצא טעם "ביטחוני" או "פוליטי" כלשהו שיהווה הצדקה להמשך הסתאבותנו, תוך הקרבת הילד האומלל הזה. ומי שסבור שמדובר בילד אחד אל מול "שיקולים מערכתיים" - מוטב שיחשוב פעמיים. גלעד שליט הוא דמותה של האומה כולה. הטיפול הכושל בגלעד מלמד יותר מכל דבר אחר על הריקבון הפושה בחברה הישראלית.
יוסיפו שרינו לשבת בישיבות, כנסים, אסיפות וועדות, מול שולחנות עמוסי תקרובת, יוסיפו לתפור את חליפותיהם, לארגן את תקציביהם, לרבות האישיים. יוסיף ראש הממשלה שלנו בהתנהלותו הנהנתנית, ידאג לאשתו, לבניו ולמשפחתו, יצא לחופשותיו ויעמלן את בגדיו, כאילו לא אירע דבר. מתעלם בהתנשאות מדמויותיהם המיטשטשות של נועם ואביבה שליט, מדקלם פעם בתקופה את ה"אנחנו איתכם" ו"נעשה הכל" המסורתיים.
באותו זמן ממש כשאנחנו ישנים בלילה, על מצעים ריחניים, זרוק בבור כלאו מה שנותר מגלעד שליט, אשר תחת לבנות את חייו הלך למלא את חובתו, והקריב את חייו השפויים לטובתנו. אנחנו שלחנו אותו!. גם אם זה יעכיר את שמחתכם לרגל החגיגות הצפויות, הרשו לי לבטא בקול את תחושתי : בושה לנו ! בושה למדינה שלנו ! בושה לחברה שלנו, המתייחסת לגלעד שליט כפצע מטריד, מדמם אך ניתן להתעלמות. כלום צריך להזכיר את מאורעות העולם בחודשים האחרונים כדי להבין מה צריכה לעשות אומה שרוצה להתקומם ?!?!
אביבה ונועם שליט - סליחה סליחה שאני, הקטנה ממעש, לא יכולה לעשות דבר על-מנת לנענע את קברניטי השלטון, האטומים והאדישים. סליחה שאני עושה את הדבר היחיד שבכוחי - מתפללת יום יום, זועקת לשחרורו של בנכם, אשר מדינה כולה צריכה ליפול לרגליו בבקשת סליחה. לפני שנרצה לחגוג עצמאות - בואו נוכיח שאנו שווים את החגיגה.
