ומה עם נסראללה? העולם כולו התעורר ביום השואה לבוקר של עידן חדש עם חיסולו של הטירוריסט מספר אחת, אוסמה בן-לאדן. ומי הבא בתור, אם לא ה'בן-לאדן' של ישראל - נסראללה, מנהיג החיזבאללה?
אז איך זה שצה"ל, המשוכלל בצִבאות העולם, לא הצליח עד היום להוציא את רב המחבלים, חי או מת, מהבונקר בלבנון? מה קרה למודיעין הישראלי המפותח, האם הוא נרדם בשמירה, לעומת עמיתו האמריקני? אין ספק שתפיסתו תהיה יום בשורה לאנושות בכלל, ולישראל בפרט, במלחמה בטרור. קדימה, צה"ל, תתעורר, ובא לציון גואל.
הטיפה המרה הנתון שפירסמה המשטרה, לפיו מחצית מבני הנוער צורכים אלכוהול, הוא נתון מדאיג במיוחד, שצריך להדליק אור אדום אצל ההורים והמחנכים. יש לזכור כי הנערים של היום הם נהגי המחר, ומה הן התוצאות הקטלניות כשנוהגים שתויים.
אך לא רק בנהיגה. גם מעשים מגונים ומעשי אלימות הם לא אחת תוצאה של שיכרות, בחינת עבירה גוררת עבירה. לכן, אין להתנחם בעובדה שיש ירידה בעבירות סמים בקרב הנוער, משום שנראה כי אלה פינו את הבימה לטיפה המרה, והתמכרות אחת הומרה בהתמכרות אחרת.
על המשטרה לפעול בשיתוף פעולה עם בתי הספר וארגונים למניעת שתיינות, כדי לבער את הנגע, ולפחות לצמצמו במידה ניכרת, כדי למנוע השלכות הרות אסון בתחום הפשיעה ותאונות הדרכים. ובא לציון גואל.
רְאו הוזהרתם בצד הנתון המדאיג, שפירסמה האגודה למלחמה בסרטן, על עלייה של 43 אחוז באבחון מוקדם של סרטן העור, בקרב נשים יהודיות, ושל 36 אחוז בקרב גברים, דומני כי הוא טומן בו גם בשורה חיובית.
האבחון המוקדם, המצביע על עלייה ניכרת במוּדעות הציבור לסרטן, טומן בחובו סיכוי גבוה להחלמה, ומכאן גם הנתון המשמח, המבשר על הירידה בשיעורי התמותה מהמחלה. עם זאת, עדיין אין בנתון זה סיבה למסיבה, כל עוד הציבור אינו מוּדע די למניעת המחלה,
ואינו נוקט אמצעים להתגוננות בעיקר מפני השמש וסכנות השיזוף הטמונות בה. כידוע, אי החשיפה לשמש, והשימוש בקרם הגנה מפנֶיה, הם הערובה למניעת הסרטן.
חוקי השמאל? עם כל הכבוד לאחווה העיתונאית, לא סוד הוא שתפקיד העיתונאים הוא להיות כלבי השמירה של החוק. אז איך זה שעיתונאים בכירים חתמו על עצומה נגד העמדתו לדין של כתב 'הארץ'
אורי בלאו, המואשם בהחזקת סודות ביטחוניים גנובים מצה"ל?
גרוע מכך: מי בין החותמים? המשפטן
משה נגבי, החובש גם את כובע העיתונאי. מפתיע? כמה לא. כן, זה שמתהדר בטוהר המידות ומניף ברמה את דגל החוק. האם יש אפוא בארץ שתי מערכות חוקים נפרדות - משפט השמאל הזכאי ומשפט הימין האשם תמיד? נכון שחכמינו כבר הצביעו על כך, כי גם את השרץ אפשר לטהר בק"ן טעמים, בוודאי אם הוא שייך לשמאל, כמובן. תשאלו את חותמי העצומה.
רק תארו לעצמכם איזו רעידת אדמה הייתה מתחוללת בעיתונוּת, אילו האשם לא היה איש השמאל בלאו, אלא נניח פְּעיל הימין איתמר גביר, או נועם פדרמן. האם גם אז הם היו יוצאים זכאים, או שהנגבי בדרכו המשפטית המלומדת היה מדקדק איתם על חודו של חוק? ושתיקת (לא, חלילה, החזקת מסמכים צבאיים סודיים)
מרגלית הר-שפי כמשל.
חממה לטרור מסגד בעירייה? לא במחוזותינו. אין להיעתר לדרישת עובדים ערביים של עיריית ירושלים להקים מסגד בעירייה. לא סוד הוא שהמסגדים הפכו, למרבה הצער, לחממה לנאומי הסתה נגד ישראל, לליבוי יצרים לאומניים ולפעילות טירוריסטית נגד המדינה. האם לא די לנו במסגדים הקיימים, המשמשים כר לפעילות אנטי ישראלית, שעלינו להוסיף מסגד ועוד בירושלים (וכמה סמלי בבניין העירייה), שידעה לא מעט פיגועי טרור? יש לקוות כי ראש העירייה,
ניר ברקת, יקדים רפואה למכה, ויאמר לא לבניית המסגד בעירייה.
מפקד של כו-לם? ניצב ניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים, הכריז עם כניסתו לתפקיד, כי הוא יהיה מפקד של כו-לם, וישאיר מאחוריו את הקללה ההיסטורית הבוטה והגסה, הזכורה לשימצה, שסינן כלפי המתנחלים בהפגנה נגד ההינתקות. ימים יגידו אם זו היא הצהרה בלבד, לצורך שיפור תדמית, או שיהיה לה כיסוי, וניצב שחם, שחזר בתשובה, אכן יציג קבלות בשטח. הוא יוכיח שהוא ממלא את תפקידו נאמנה, תוך גילוי סבלנות וסובלנות כלפי כל חלקי האוכלוסיה, כולל אנשי הימין, שאינם נמנים עם המחנה הפוליטי שלו - כפי שמחייב מעמדו. יתירה מזו, האם הוא ישמור על תרבות הדיבור?. אנו אזרחי העיר מנסים להיות אופטימיים ולתת צ'אנס למפקד החדש.
אותה גברת ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, הגדיר את הפיוס בין חמאס לפת"ח כך: "זה לא חמאס, שהתקרב לארגון פתח, אלא פתח שהתקרב לארגון החמאס". האומנם? האין פת"ח אותה גברת בשינוי אדרת? האם אין שני הארגונים ארגוני טרור מובהקים בהבדל אחד: חמאס לא מסתיר את זהותו הלאומנית, כארגון השואף להשמיד את מדינת ישראל. הוא מכריז מעל כל במה שמטרתו לחזור לגבולות 47.
לעומת זאת, הפתח, בראשות אבו מאזן, שומר על תדמית דיפלומטית מהוגנת, כדי להצטייר בדעת הקהל העולמית כארגון שוחר שלום, המכריז שמטרתו לחזור לגבולות 67 בלבד. אולם ידיו כידוע מגואלות בדם לא פחות מהחמאס. נאומי ההסתה שלו במסגדים נגד ישראל, כמו גם הנצחת הכיכרות על שמות השהידים, אף הם עדות ברורה לכך. האם אין הברית בין השניים מצביעה על כך כי מצא מין את מינו, כדברי הפתגם: לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב? דומני כי זהו המסר שעלינו להפנים לקראת יום העצמאות.
שף נולד שף נולד במזנון הכנסת. כך לפחות על-פי הכרזת התחרות החדשה. אז אחרי '
כוכב נולד' ו'רוקדים עם כוכבים' קַבלו את התגלית הקולינרית החדשה של הפרלמנט הישראלי, שיזרים דם צעיר ויצירתי למזנון. נראֶה כי לא רק הצבא, גם הכנסת צועדת על קיבתה. ואולי גיוון האוכל ישפר את תיפקודם של ח"כינו הדשנים. אינשאללה. למה לא?
