בשם הנופלים

במלחמת העצמאות נהרג דודי, בן-ציון זילבר, כלוחם "ההגנה" בירושלים. מלחמת אין ברירה - הראשונה והאחרונה. ב"קדש" נלחם אבי, שמעון זילבר. הגיבור שלי, הצנחן המתנדב יהודה קן-דרור, נהרג במיתלה. שרון - מפקד הצנחנים - יזם את הקרב המיותר, בן-גוריון - ראש הממשלה ושר הביטחון - יזם את המלחמה המיותרת. הברית עם צרפת ובריטניה הכתימה את ישראל כאימפריאליסטית. בששת-הימים הגיע תורי להילחם. צנחן בג'יפ תול"ר (תותח-ללא-רתע). בטרם טבלתי את נעלי הצנחנים בתעלה, נודע לי שעודד קורצ'ין, החבר שלי מהצופים, מהתיכון ומהגרעין - נהרג בקרב אום-כתף. אשכול - ראש הממשלה - נדחף לפתוח במלחמה לא הכרחית, על-ידי דיין - שר הביטחון - ומטכ"ל לוחמני. הלידה בחטא הוציאה שדים מן הבקבוק: חנן פורת, הרב לוינגר, המתנחלים. הצוללת "דקר" נעלמה, עם הקשר מנחם דגני, "אחי לחלב" - אמי הניקה את שנינו בבודפשט. ביום כיפור לחמתי שוב, הפעם בחרמון. רמי ברעלי, חברי למחזור, נהרג. גולדה - ראש הממשלה - ודיין - שר הביטחון - גרמו למלחמה, בדחותם הצעות שלום של נשיאי מצרים נאצר וסאדאת ושל מתווך האו"ם ד"ר גונאר יארינג. דוד (דדו) אלעזר - הרמטכ"ל - ואנחנו, הלוחמים, אכלנו את הפירות הבאושים. הפגנו עם מוטי אשכנזי נגד המחדל. גולדה ודיין הלכו הביתה, שרון הלך להתנחלויות, הפלסטינים הלכו לטרור. אנטבה. חברי מהצופים יוני נתניהו נהרג במבצע. המהפך. הליכוד עלה לראשונה לשלטון - מנחם בגין, ומנהיג ערבי ראשון ביקר בישראל: סאדאת - נשיא מצרים. כתבנו לבגין את "מכתב הקצינים", בקריאה שיעדיף שלום על התנחלויות. התמיכה הציבורית דחפה אותנו להקים את "שלום עכשיו", ואת בגין - לכונן שלום ראשון עם מדינה ערבית. מלחמת לבנון הראשונה. בגין נגרר בידי שרון - שר הביטחון - שתכנן ותחמן, ל"מלחמת שולל". נלחמתי בשלישית. עם חוליית הסיור שלי שמעתי בטרנזיסטור, בלב ביירות, את בגין מודיע ש"אין אף חייל ישראלי בביירות"... ואחר-כך - ש"הבופור נכבש ללא אבדות" - פרט לחניך שלי מהצופים ומ"שלום עכשיו", מפקד סיירת גולני, גוני הרניק, וארבעת חבריו. בסיום הלחימה - ארגנו הפגנות נגדה. סברה ושתילה. הטבח נחשף. דרשנו חקירה. וועדת-החקירה דרשה משרון להתפטר. ארגנתי מצעד "שלום עכשיו" בדרישה ליישום ההמלצות. שרון זעק "שופכים את דמי", יונה אברושמי שמע וזרק עלינו רימון, והדם שנשפך היה של חברי אמיל גרינצווייג. ראס-בורקה. בטיול צלילה שלנו, חייל מצרי פתח באש, צליל שלח, חברתו של בכורי אייל, נהרגה, עם הוריה וארבעה חברים. מהפך שני - רבין נבחר. אוסלו. השלום עם ירדן, עם מרוקו ועם הנסיכויות. שרון, נתניהו והמתנחלים התלהמו נגד. עם צ'יצ' ארגנו עצרת תמיכה: "כן לשלום - לא לאלימות". יגאל עמיר רצח את ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. שיירת השלום קירטעה עם פרס וברק. מהפך שלישי - נתניהו נבחר, סיבך והסתבך: מנהרת הכותל עם עשרות הרוגיה היהודים והפלסטינים, פרשת משעל בירדן. לבנון המשיכה לגבות אבדות. אסון המסוקים. בין עשרות ההרוגים גם תום כיתאין, בנם של חברי דניאלה ובועז, ממייסדי היישוב היהודי-ערבי נווה-שלום. מהפך רביעי - ברק נבחר. בסיור בלבנון נהרג באש כוחותינו בן-דודי אוהד זך. ברק יזם שיחות שלום עם הסורים, שרון הקהיל מתנגדים, ברק ברח. קמפ-דייוויד. שרון זעק נגד. ערפאת וברק נרתעו, והסכימו רק ש"אין פרטנר"... שרון נדחף להר-הבית, באישור ברק, הצית את האינתיפאדה, והרבה התנחלויות. עמרם מצנע נבחר ליו"ר "העבודה" וניסה להוביל לשלום. הכשילו מבית - פואד בן-אליעזר ודליה איציק. מהפך חמישי - אריק שרון נבחר: "דין נצרים כדין תל אביב". מול "תוכנית ז'נבה", סרבני הסיירת והטייסת, וחקירות המשטרה - יזם "התנתקות חד-צדדית". פגישות עם אבו-מאזן - ביטל, "אין פרטנר"... חזרו הפיגועים, חזרו הנפגעים. שרון לקה בשבץ מוחי. גם השלום. אולמרט עלה. תהליך אנאפוליס - אולמרט ניסה את דרך השלום, אך הסתבך בשחיתויות. מלחמת לבנון השנייה. הסופר דוד גרוסמן, שכני ממבשרת-ציון וידידי, יצא נגד המלחמה. ביומה האחרון נפל בנו, אורי גרוסמן. מלחמת עזה. ביומה הראשון כינס ברק - שר הביטחון - התייעצות אלופים במיל'. עמרם מצנע הציע לסיים את המלחמה במהלומה האווירית - למחרת. ברק סירב. מהפך שישי - נתניהו חוזר, והתחמנות: "נאום בר-אילן", "הקפאת התנחלויות", "רק אם יכירו בישראל כמדינה יהודית" - רק לא שיחות אמיתיות. בשם בן-ציון זילבר, יהודה קן-דרור, עודד קורצ'ין, מנחם דגני, רמי ברעלי, יוני נתניהו, גוני הרניק, אמיל גרינצווייג, צליל שלח, יצחק רבין, תום כיתאין, אוהד זך, אורי גרוסמן ושני ריבוא חבריהם, זכר כולם לברכה: הגיע זמן המהפך האמיתי - הגיע זמן שלום!