בפארק הירקון, באזור הסמוך לבתי המגורים, בין רחוב בני-דן ונחל הירקון, ובין רחוב קוסובסקי ונחל הירקון, מוצבים שלטים גדולים של עיריית ת"א-יפו בהאי לישנא: "אסור בהחלט להדליק אש ולהבעיר מנגלים בשטח זה". אם כך הדבר בימי חול, שבהם מבעירים מנגל אחד או שניים באזור, קל וחומר שכך יהיה ביום העצמאות, יום מועד לאלפי מנגלים.
נכון? בכל מדינה נורמלית – כן, במדינת תל אביב ובמשטרת תל אביב – כמובן שלא. כאשר מגיע יום העצמאות, מבעירים בשטח אלפי מנגלים, האזור כולו אפוף עשן, לאורך הירקון לא ניתן ללכת ללא שאיפת עשן, וגם בבתים לא ניתן לשאוף אוויר צח כי העשן חודר לכל מקום.
גרימת מטרד על-ידי עשן מהווה עבירת תקיפה לפי חוק העונשין. סעיף 378 בחוק העונשין קובע:
"תקיפה - מהי
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולעניין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות".
משמע, עצם גרימת אי-הנוחות ללא הסכמה יוצרת את עבירת התקיפה. כמובן שלשלטי האזהרה יש משמעות חוקית כמו לשלטי אזהרה בנוסח "אסור לגנוב". עבירה היא עבירה, בין אם הציבור הוזהר מפניה ובין אם לאו.
עכשיו נשאר לראות איך הרשויות אוכפות את החוק. כתושב האזור, פניתי ביום העצמאות אחר-הצהריים, כשהעשן היה בשיאו, לעיריית ת"א-יפו, שתלתה את השלטים באזור והאחראית על מניעת מטרדים בעיר, בדרישה לשלוח פקחים ולדאוג לכיבוי המנגלים ולהפסקת המטרד. מהמוקד העירוני נמסר לי שביום העצמאות לא אוכפים את האיסור. במילים אחרות, עיריית ת"א-יפו החליטה להחריג את יום העצמאות ממערכת החוק במדינת ישראל. כל העוקב אחר
הבלוג שלי מכיר את דעתי על עיריית ת"א-יפו כעבריינית עם תעודות.
פניתי אפוא למשטרה בדרישה שזו תבצע את המוטל עליה, תאכוף את החוק ותפסיק את המטרד. ממשטרת מרחב ירקון ענה לי "מומחה משטרתי" בשם ערן, שגרימת עשן אינה מהווה עבירת תקיפה, שאם עיריית ת"א-יפו החליטה שמותר להפר את החוק ביום העצמאות, אז אפשר להפר את החוק ביום העצמאות, ושאני יכול לפנות לבג"צ ולמבקר המדינה.
אז הרשויות החליטו אפוא שיום העצמאות הוא יום העבריינות, איש הישר בעיניו יעשה, לית דין ולית דיין, ולתפארת מדינת ישראל.
