אברהם (יאיר) שטרן ואוסאמה בן-לאדן

א. הטרוריסט אוסאמה בן-לאדן נרצח בפקיסטן בידי יחידת חיסול צבאית אמריקנית, בפקודת נשיא ארצות הברית. לאחר דיווחים כוזבים כאילו נורה כאשר התנגד בנשק חם, הודה הבית הלבן כי בן-לאדן ובני לווייתו היו לא חמושים ולא גילו התנגדות מזוינת. ב. האנציקלופדיה ויקיפדיה מתמצתת את רציחתו של טרוריסט אחר, אברהם (יאיר) שטרן: "אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907, י"ח בטבת ה'תרס"ח - 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חירות ישראל" (לח"י). נודע גם בשם "יאיר", שהיה כינויו המחתרתי (על שם אלעזר בן יאיר, ממפקדי המרד הגדול נגד הרומאים ומפקד הקנאים במצדה). שטרן, פעיל אצ"ל, עמד בשנת 1940 בראש קבוצת פורשים שהסתייגו מהתמתנות גישתו של הארגון בכל הקשור למאבק בשלטון המנדט הבריטי והתפלגו לארגון עצמאי שלימים נקרא לח"י. לכל אורך הדרך נרדפו חברי הארגון, ושטרן בראשם, בידי הבולשת הבריטית, שראתה מטרה עליונה בחיסול פעילותו. המצור הלך והתהדק סביב שטרן, עד שבפברואר 1942 נתפס בידי אנשי הבולשת ונרצח בירייה עם מעצרו" - בחיפוש של הבריטים נתפס יאיר מסתתר בארון. המפקד הבריטי הורה לנוכחים לצאת מהחדר, והוציא להורג את יאיר ביריות בראשו. שטרן לא היה חמוש ולא גילה התנגדות". ג. ב-22.3.2001 פרסמתי ב"הארץ" את המאמר הבא: טרוריסט עכשיו,לוחם חירות אחר-כך "אחת המשימות שלקח על עצמו ראש הממשלה, אריאל שרון, בביקורו בארה"ב, הייתה לשכנע את ראשי הממשל כי יאסר ערפאת וצמרת הרשות הפלשתינית עוסקים בטרור. כל מי שבקי בתולדות התעוררותן של התנועות הלאומיות, ובעיקר של ישראל, יודע, שכמעט אין תנועה לאומית שנלחמה בכובש זר שהטרור לא סייע לה במישרין או בעקיפין. על מנהיג הליכוד היה להיזהר מהגדרת הטרור כמעשה מגונה, שכן בין גדולי הטרוריסטים היו גם ראשי האצ"ל והלח"י. "תיעוד מפורט של פעולות הטרור של הארגונים הללו מצוי בספר "דברי הימים למלחמת השחרור" בעריכת יעקב עמרמי ובהוצאת "שלח" הרוויזיוניסטית. מתברר כי עם אבות ה"פטנט" של ירי על אוטובוסים ופיגועי טרור בארץ ישראל נמנים האצ"ל והלח"י. האצ"ל החל את דרכו בנובמבר 1937, כשאנשיו ירו על אוטובוס ברוממה. התוצאה: שלושה ערבים הרוגים ושמונה פצועים. באפריל 1938 נורו יריות על רכבת פועלים בחיפה וקרונותיה פוצצו - שני שוטרים בריטים ושני עובדים ערבים נהרגו. בחיפה היו תשע התקפות על אוטובוסים באותו חודש, שבהן נהרגו ונפצעו ערבים. "גם בתחום הפיגועים בבתי קפה ובתי קולנוע היו האצ"ל והלח"י מורי דרך. באפריל 1938 פוצץ בית קפה בחיפה. ערבי אחד נהרג ושישה נפצעו; במאי 1939 הוטלה פצצה בקולנוע "רקס" בירושלים. חמישה ערבים נהרגו ו-18 נפצעו. בדצמבר הושלכה פצצה לקפה ערבי ביפו ושישה ערבים נהרגו. גם פיצוץ מטעני חבלה בשווקים לא היה המצאה ערבית. ביולי 1938 הוטלה פצצה בשוק הירקות בחיפה. 18 ערבים נהרגו, ו-38 נפצעו. באותו חודש, בפיצוץ בשוק הערבי בירושלים, נהרגו 10 בני אדם ונפצעו 31. מהתפוצצות בשוק בחיפה באותו חודש נהרגו 27 ונפצעו 46. "ביולי 1939 הוטלו פצצות בשער יפו בירושלים. חמישה נהרגו ו-14 נפצעו. באותו חודש הטעינו חומר נפץ על חמור והובילוהו להתפוצץ בשוק הירקות בחיפה. 78 ערבים נהרגו, 14 נפצעו. בדצמבר 1947 נזרקו פצצות על השוק בשער שכם בירושלים. 10 בני אדם נהרגו, 57 נפצעו. גולת הכותרת הייתה כמובן הפיגוע במלון המלך דוד בירושלים, ביולי 1946. בפיצוץ שם נהרגו 100 בני אדם - שליש יהודים, שליש אנגלים, שליש ערבים. "גם הוצאת המאבק מחוץ לגבולות המדינה אינו המצאה פלשתינית. באוקטובר 1946 הותקפה שגרירות בריטניה ברומא; במרס 1947 פוצץ מועדון המושבות הבריטי בלונדון וכמה בריטים נהרגו; באוגוסט פוצץ מועדון קצינים בריטי בווינה. אפילו מדיניות ההוצאה להורג של מנהיגים פלשתינאים אינה דבר חדש". ד. מיצאו את ההבדלים.