"דמוקרטיה לקוֹל ולתמונה המצטיירת"

מה שאני ביקשתי ואמשיך לבקש בעוז היא דמוקרטיה. "אקדמיה עם דמוקרטיה לחבריה, דמוקרטיה עם אקדמיה לחבריה". שר החוץ הלובי מוסא קוסא - לולא עזב את מועמר קדאפי וערק ללונדון - היה בוודאי, וככל הנראה כותב מאמר הגנה 'דמוקרטי' דומה (עד כמעט זהה) למאמרו של חבר הנהלת האקדמיה מיום היווסדה, מר גידי אורשר, שמצא לנכון לנסות להשבית את 'שמחתי' הפנימית ואו את פעילותי החיצונית בדבריו הָאָטוּמִים, הפוגעניים במהותם והלא מדויקים בעליל. כיוון שפעילותי לא באה ממניעים ואינטרסים אישיים קלוקלים קל לי ביותר לא להיפגע מאמירותיו של אורשר או להתרשם מטעויותיו הגסות - אני אפילו לא מרגיש שאני מוחל בכך על מילימטר מרובע מכבודי. רבים מחבריי הפעילים עמי במאבק, ויש עשרות כאלה הציעו לי לא לפרסם את מכתבו ואף לא להתנצח או להתנגח עם טענותיו המגוחכות. ואולם, כיוון שאני אוהב ונמשך כבמטה של קסם אל השקיפות הדיון והשקיפות הדמוקרטית, אין לי שום בעיה שדבריו יובאו כאן בשלמותם על-מנת שגם הקוראים והמגיבים האחרים, יוכלו להתרשם ממהותו הפנימית והחיצונית של המצב העגום בו (לא!) נמצאת הדמוקרטיה של החברים בתוך האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. בסוף דבריו אתמצת בכמה שורות מדויקות את תגובתי, וכל אדם יוכל לקרוא, להתרשם, ואפילו יוכל להגיב על הפער בין האמת האמיתית והמציאות הפיקטיבית אותה מתאר אחד הצדדים שמנסה להגן על פעילות ההנהלה הקול-יכולה(!)

מכתבו של גידי אורשר מיום 8.5.11

• שאול שלום
  מצרף את תגובתי - שלי, לא של האקדמיה. בגלל אורכה אני מניח שלא תיכנס למערכת התגובות של הבלוג שלך וברצוני שהתגובה תופיע כולה, כלשונה לך יש ודאי את האמצעים לדאוג לכך. שמח לראות את התגובה מתפרסמת אצלך.
  בברכת חג שמח
  גידי אורשר.
  שתקנו, שתקנו, אבל די. האמת צריכה להאמר. לעיתים התמימות וחוסר הידע, וחמור מזה - ניצולם, יכולים להביא תוצאות הרסניות. כזהו מאבקו הסיזיפי, חסר הפשר והפשרות ויותר מזה - החוטא לאמת ולעובדות ומחטיא אחרים וטובים של שאול דישי ידידי. תחילתו של המאבק - כשהנהלת האקדמיה לא קבלה את דעתו באשר לסרטו של דורון צברי - האם סרט עלילתי הוא, או תעודי?. לא רוצה להיכנס לסיבת המאבק הזה, עד דם בהחלטה, דישי בודאי יודע למה, אולם הוא התעורר. דישי החל לתקוף ולדרוש ולהתריע ולנדנד, למרות שאנו בהנהלת האקדמיה דנו שוב ושוב בנושא.
  טובים ואחראים בהנהלת האקדמיה ומחוצה לה, ובהם גם אני, ראו את הסרט והנהלת האקדמיה קיימה כמה דיונים שלאחד מהם אף זימנה את שני הצדדים לישיבה מיוחדת - והחליטה מה שהחליטה. זה לא מצא חן בעיני דישי ומאז הוא מנגח את הנהלת האקדמיה בטענות מטענות שונות. הוא ממשיך עדיין את הקרב האבוד על הסרט ההוא, לא מניח, לא עוזב ולא מנוחם.
  גם אדם עיקש ואמיץ צריך להבין מתי הוא הופך לשוטה העיירה, לדון קישוט פתטי. ומכאן , הוא מנגח את האקדמיה, קורא להפוך אבן על אבן, זועק זעקות שבר שאין להן בסיס על חוסר דמוקרטיה של המוסד של כולנו ומאיים כל הזמן באיומים כאלה ואחרים. האמת היא, שבניגוד לדבריו שאולי נשמעים מרים ונוראים לאוזן בלתי מיומנת, האקדמיה היא גוף דמוקרטי ביותר.
  היא מתנהלת ניהול שקוף לחלוטין, פתוח לבדיקה מתמדת ותוך הקפדה עד קוצו של יוד על התקנון, על-פי תקנון שהתקבל ואושר כחוק, ועובר כל הזמן שינויים ותיקונים בהתאם לצרכים המשתנים. הנהלת האקדמיה אינה בוחרת את חבריה - כפי שניתן להבין מדבריו של דישי ואינה קובעת כמה זמן ישבו בהנהלה. הנהלת האקדמיה מורכבת מנציגי כל הגופים העוסקים בקולנוע בארץ.
  נציגי איגוד הבמאים, איגוד המפיקים, איגוד התסריטאים, איגוד עובדי הקולנוע, העיתונאים, נציגי הקרנות, הרשויות המשדרות וכ"ו. נציגים אלה הם שליחי ציבור - נשלחים ע"י הארגונים לשמש בהנהלת האקדמיה. הם מתחלפים על-פי דרישות האיגודים, ממונים על ידיהם ולכן זהותם וההרכב האנושי דינאמיים. רק השבוע החלו לפעול שני חברי הנהלה חדשים שהחליפו וותיקים יותר - נציגת התסריטאים ונציג שח"ם.
  כל הנהלת איגוד בוחרת מעת לעת את נציגיה שהם נציגי החברים שהם נציגי אנשי הקולנוע החברים באקדמיה, כך שבסופו של תהליך - אתם בוחרים את נציגיכם להנהלת האקדמיה. זאת דמוקרטיה?. את זה לא מספר לכם דישי, את זה אולי אתם לא יודעים. "הנהלה שאינה מתחלפת, אין דמוקרטיה, אין ייצוג, מאובנים" - חברים, קשקוש. עובדה...
  כל גוף ששולח את נציגיו מייצג את חבריו ודואג לאינטרסים שלהם באקדמיה. והם עושים זאת בחדווה ובנאמנות רבה ותוך ויכוחים ערים ופוריים. ומה שחשוב - חבריים. דישי טוען לדומינציה של המפיקים - אולי זה בגלל שחבריהם באים לישיבות הנהלה וחברי איגוד הבמאים בו הוא חבר, כמעט אפילו לא פעם אחת... אולי המחאה שלו צריכה להיות מופנית לשם?
  על-פי הגיון, חוק ועל-פי התקנון עוד מיום ראשון של האקדמיה - כלל חבריה האקדמיה אינם יכולים להחליט החלטות באספה הכללית. ניסינו לא פעם לכנס את כולם, טוב - את רובם . מדובר בצורך לכנס כאלף איש - מתוכם מגיעים לפגישות אלה - עשרים, שלושים איש. תארו לעצמכם מה קורה כאן? - עשרה אנשים, מקריים (ואולי לא), שאינם מעורים בניהול האקדמיה יחליטו על מדיניותה ? ומה אם הם באים מאותה כתובת המשלמת את מיסיהם ומכתיבה את מהלכיהם ? שיש לה כוונות ברורות מאוד באשר לניהול והשתלטות על האקדמיה ועל פרסיה?.
  מי שרוצה להשפיע ולהגיע להנהלת האקדמיה יכול לעשות זאת דרך האיגוד שלו. ממילא אין הרבה קופצים על התענוג הזה, ההתנדבותי, של חברות בהנהלה. אתם רוצים? - בבקשה, תגשו לאיגוד שלכם, בקשו להבחר לנציגים להנהלת האקדמיה ובואו לעבוד. דמוקרטי לגמרי. הנהלת האקדמיה פתוחה לרווחה לכל בקשה, טענה או הצעה של מי מחברי האקדמיה, ולא רק הם. וכך, במהלך השנים נתקבלו פניות, הוזמנו חברים להופיע בישיבות, התקבלו בכל הכבוד ונענו. לאחר דיונים מעמיקים ורציניים. לעיתים נתקבלו הטענות ושונה מנהג, ולעיתים לא. מה לעשות - אלה החיים. אבל תמיד עונה ההנהלה לפונים ותמיד תמיד מגיעה תשובה. גם לטענותיו השונות של דישי.
  נכון שוועדת הביקורת (אגב, הפרורגטיבה היחידה של האספה הכללית היא לבחור את וועדת הביקורת) לא התחלפה כבר זמן רב. אבל פשוט אין איש שמוכן להתנדב. אין איש המבקש את התפקיד מדישי ועד שיש קולר, למרות הפצרות חברי הוועדה להתפטר מתפקידיהם. דישי, עם כל הסמפטיה מנסה כבר חודשים אחדים לטלטל את המבנה העדין של האקדמיה.
  לידיעתכם - זה הגוף היחיד בקולנוע שלנו המורכב מגורמים שאינם חיים בשקט זה לצד זה - שכאן משתפים פעולה חברית לטובת הקולנוע. היריבות בין במאים למפיקים, בעלי מקצועות טכניים ומי שמשלם את משכורותיהם ומעסיק אותם, נדחקת הצידה לדיונים מעמיקים ועיניינים לטובת הקולנוע. והגענו ללא מעט הישגים. לזרוק בליסטראות ולטעון טענות שוא, תוך העלמת העובדות ותוך קריאה לשינוי חסר אחריות - יכולה רק להשיג אותנו אחור.
  חברי האקדמיה כנראה, בכל זאת לא כל כך טיפשים וכך, לאחר פעילות כ"כ אינטנסיבית הצליח דישי לגייס רק עשרה איש, לטענתו. מה שמוכיח את הטענה שזה שמישהו מתעקש על משהו, ויש לו במה לפרסם את דעותיו עוד לא עושה אותו חכם וצודק. צריך לבדוק ולבחון את המציאות לפני שיוצאים למלחמה - כי ממנה יש רק נפגעים. האם אנו רוצים שבגלל גחמות אישיות, הנפגע יהיה בסופו של דבר הקולנוע שלנו?
  גידי אורשר
  חבר הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע וממיסדיה הרשומים.

ובכן, אלה הם דבריו של חבר ההנהלה של האקדמיה מיום היווסדה, הוא בעצם מתגונן, מנסה להסביר למה הם "מושלמים" ובעצם מתקיף בכל הכלים העומדים לרשותו - והם ממש לא רבים. הוא מצייר אותי "כאדם עיקש ואמיץ" ובה בעת הוא מאשים אותי כאילו היו לי או עדיין יש לי מניעים אישיים וסיבות לא ענייניות עת ביקשתי שעל-פי השכל הישר והשוויוניות לקול - שסרט תיעודי יוגדר כסרט תיעודי ולא יתחרה ויגזול פרסים מסרטים עלילתיים. מצחיק, לא?! הוא טוען לשקיפות מלאה בפעולות ההנהלה ואומר שהיא גוף דמוקרטי ביותר. "הלוואי על כולנו", לא?!. "רק השבוע החלו לפעול שני חברי הנהלה חדשים" הוא כותב. מי הם?! היכן השקיפות של שמותיהם?!. הוא אומר שקשה עד בלתי-אפשרי לכנס את חברי האקדמיה, לדבריו "ניסינו לא פעם ...מתוכם מגיעים - עשרים, שלושים איש". מעניין, שרק לפגישת הסרק האחרונה, שיחת הקוטריי שאין לה שום משמעות מנהלתית בתקנון שהתקיימה בסינמטק ב-18 למרס הגיעו קרוב ל-100 איש. הוא הרי ישב מולם על הבמה למה לעוות את מניין הנוכחים?! כבר אמרתי בראשית דבריי אין טעם להתנצח, להתנגח או להתווכח עם מי שלא רואה או לא רוצה לראות את העובדות בצורה נכונה ושקופה - הוא הרי סבור, שהכול בא מתוך "גחמות אישיות" של איש אחד - "עד עשרה ... ולא יותר - שכתובת אחת משלמת את מיסיהם ומכתיבה את מהלכיהם". מ ג ו ח ך. מדהים בקנה מידה של תוכנית סטנד-אפ שעוד לא שודרה!!! רבותיי האהובים, גבירותיי המקשיבות - האין כאן אירוע מדהים של הבנת הנקרא?! האין זה משתלב להפליא ברוחות ה"זאנגה זאנגה" המנשבות לאחרונה במזרח התיכון - מטוניס, טריפולי, כיכר התחריר, צנעא, עד בואך דרעא וחומס?! משטרים הבטוחים בצדקת כוחם מתמוטטים ונופלים אחד אחרי השני תוך הטלת בליסטראות של שקרים, גיצים של אש, פגזים ותמרות עשן שחור שהולך, מתפזר ... ונעלם. מה שאני ביקשתי ואמשיך לבקש בעוז הוא דמוקרטיה. "אקדמיה עם דמוקרטיה לחבריה, דמוקרטיה עם אקדמיה לחבריה". אנחנו חברי האקדמיה - גם נשיג את המטרה. זה גם בטוח, וגם תלוי בכם.