בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר תביעות רשלנות רפואית שמקורן בהחזרה של עוברים רבים מדי לאם, לאחר הפריה חוץ גופית IVF. בשנת 2009 נולדו בישראל לאחר הפרייה חוץ גופית 6,619 תינוקות ב - 5348 לידות. זאת - מכ-32,000 מחזורי טיפולי הפרייה חוץ גופית
1. בממוצע נולדו 1.2 תינוקות בלידה, שיעור יציב בעשור האחרון העומד על 1.2 עד 1.3 תינוקות בלידה. וזוהי הבעיה: 1,271 תינוקות נולדו מהריון שהיה בו יותר מעובר אחד.
הפריה חוץ גופית שבה מועבר יותר מעובר אחד הינה הסיבה העיקרית להריונות מרובי עוברים. הריונות מרובי עוברים הינם הסיבה העיקרית ללידות מוקדמות עם פגות. זוהי הסיבה לכך שההפריה החוץ גופית שהביאה 4.2% מהתינוקות בישראל וגם "תרמה" ל-42% מהפגים בישראל שנולדו במשקל נמוך מאוד, פחות מ - 1,500 גרם.
פגות שכזו, משמעה סיכון לסיבוכי פגות המתרחשים במהלך 50 הימים בממוצע שכל פג כזה מאושפז. 15%, בעיקר הקטנים ביותר, לא ישרדו. השאר, כ-10% ילקו בדימום מוחי חמור עם שיתוקים ופגיעה שכלית, כ-4% ילקו בפגיעה מוחית PVL שתוצאתה שיתוק מוחין, כ-5% ילקו בנמק מעיים, כ-3% ילקו בפגיעה משמעותית בראייתם, כ-7% ילקו במחלת ריאות כרונית. אחוז הפגיעות המוחיות ובראייה ירד משמעותית לעומת מה שהיה בעבר, הודות לשיפור הטיפול בפגיות, אך הוא עדיין משמעותי מאוד.
תביעות רשלנות משנת 2004 הגביל משרד הבריאות את מספר העוברים שמותר להעביר בנסיבות דומות ל-2 עוברים בלבד. הגבלה דומה על-פי חוק קיימת במדינות בעולם המערבי כבר מסוף שנות התשעים. לדעת עו"ד וינברג הסיבה העיקרית להעברת מספר עוברים עודף הינה השאיפה למטרה קצרת טווח של "השגת הריון", על חשבון המטרה הראויה יותר אך לכאורה קשה יותר להשגה, של הבאת ילד בריא לעולם. זאת, אף אם הדבר כרוך באי מילוי הנחיות משרד הבריאות בעניין זה.
בשנתיים האחרונות הגשנו מספר גדול יחסית של תביעות בנושא. אחת מהן נגמרה לאחרונה בפשרה לפיה ניזוק עקב העברת יתר של עוברים בהפרייה חוץ גופית יפוצה ב-6 מיליון שקלים (שמהם כ-3 מיליון שקלים מנוכים כתגמולי הביטוח הלאומי) במקרה שבו הוחזרו 4 עוברים, שאחד מהם לקה בשיתוק מוחין. במקרה אחר, ייצגנו אישה אשר ביה"ח אסותא החזיר לרחמה 5 עוברים במהלך הפריה חוץ גופית, דבר שגרם ללידה מוקדמת ולמות 3 פגים שנקלטו.
חוזר - 33/98 משנת 1998 הגביל משרד הבריאות את מספר העוברים המועברים בהפרייה חוץ גופית לשלושה, עם חריגים. מדינות לא מעטות במערב הגבילו את המספר הזה לשניים בחקיקה, כבר בסוף שנות התשעים. בחוזר מנהל רפואה 8.2004 מיום 28.4.2004 הפיץ משרד הבריאות את המלצות המועצה הלאומית לרפואת נשים, מיילדות, נאונטלוגיה וגנטיקה המבוססות על נייר העמדה בנושא של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, לפיהן מספר העוברים המומלץ להחזרה בשלושת הטיפולים הראשונים הינו עד שניים לכל טיפול, למעט שכשמדובר בעוברים מופשרים - עד שלושה.
ניתן לשקול העברת מספר עוברים גדול משנים לאחר שלושה טיפולי הפרייה בהם הוחזרו שני עוברים ללא הריון, או שניים כאלה כשהאשה מעל גיל 35, ובנשים מעל גיל 41. עוד נאמר בחוזר כי יש לכלול בטופס ההסכמה מדעת של הפריה חוץ גופית סעיף על הגבלה של מספר עוברים מוחזרים בהתאם לחוזר הזה.
למרות האמור בחוזר עדיין ישנן לא מעט יחידות ברחבי הארץ המורשותם לבצעה הפרייה חוץ גופית בישראל, אשר אינן ממלאות אחר ההנחיות ומעבירותם יותר עוברים מהמותר, וזאת מבלי לגלות את אוזנן של הנשים על קיומו של החוזר ועל המומלץ בו. מבדיקה שערכנו, מסתבר שיש יחידות הפריה חוץ גופית במרכזים רפואיים, שבהן ההמלצות האמורות בחוזר אינן מופיעות בטופסי ההסכמה מדעת כנדרש, והיחידות משתמשות בטפסים שיצאו לאור בשנים 1996 - 1997.
נראה כי הסיבות לכך שחלק מיחידות ההפריה החוץ גופית מתחמקות מלהעביר את המידע לנשים ומלמלא בקפדנות אחר ההנחיות, אינן מתוך שראיית טובת הנשים לנגד עיניהם. ככל שמעבירים יותר עוברים גדל הסיכוי להשגת הריון, וככל שיש יותר הריונות גדל הסיכוי להביא ילד לעולם. אולם ככל שמעבירים יותר עוברים גדל גם הסיכון להריון מרובה עוברים. הורדת מספר העוברים המועברים ל-1 מקטינה במידה מסוימת את הסיכוי להשגת הריון, מקטינה מאוד את הסיכון לפגות, אך אינה מקטינה את הסיכוי להבאת ילד אחד בריא לעולם!
התגמול הניתן ליחידה חוץ גופית הינו בגין כל מחזור הפרייה חוץ גופית. על-פי הנחיות משרד הבריאות חייבות היחידות להעביר למשרד הבריאות דיווחים סטטיסטיים על ההפריות שבוצעו. הדיווחים הללו מאפשרים גם השוואה בין היחידות השונות כאשר הצלחה מושכת נשים לבוא ולעבור את ההפריה במקומות המצליחים.
מסתבר כי משרד הבריאות דורש דיווחים ומפרסם סיכומים על מחזורי הטיפול, מחזורי הטיפול עם העברת עוברים, מספר ההריונות שהושגו, מספר הלידות עם לידת חי ומספר לידות החי. אולם, אין דרישה לדווח על מספר לידות ילד אחד בריא, כלומר שהיה נטול סיבוך לטווח ארוך, כשהעיקרי והחשוב ביותר הינו זה של פגיעה מוחית.
התוצאה היא שהיחידות להפריה חוץ גופית לא מבררות ולא יודעות את גורלם של התינוקות שנולדו, את התוצאות האמיתיות של ההפריה החוץ גופית מעבר ל"לידת חי". ה"תחרות" הינה על אחוזי השגת הריונות ואחוזי השגת לידות חי. אך גורלם של הילדים האלה זה כבר עניין אחר.
