ארה"ב מקפידה שלא לכלול במרקע שום פרט העלול לחזק את ההסברה הנוגדת להסברתה הרשמית, ועקב זאת עלולה להחליש במשהו את עמדותיה או לערער על יושרה, מוסר, צדק ודין במהלכיה.
לכן, הסרטונים בהם נראה הטרוריסט בן-לאדן - לא רק צונזרו או טושטשו, אלא הוסר מהן הדיבור כליל והם הורשו לפרסום כסרטונים אילמים. וזאת, על-מנת שלא לאפשר העברת מסרים במקרה, מפי הטרוריסט אל אזרחי ארה"ב והעולם, אף על-פי שמסרים אלו מצויים ונגישים דרך מקורות עוינים כאל-ג'זירה ועוד.
כך ארה"ב של אמריקה מוצאת לנכון להתייחס לאויב ולהגן על עצמה. כך גם צריך לנהוג כלפי אויב, והתוצאה היא כי בצורה כזו כמדיניות ללא פשרות - אין מי שמבקר את מהלכי הממשל ואת מכלול שיקוליו, שהם יותר מתגאים מאשר נגועים בנקמה, כשיקול לגיטימי עד כדי חיסול מוחלט של האויב ללא משפט וללא כורח ביטחוני.
כך צריך להתייחס אל אויבים, שלו היו מטופלים אצלנו לפי המודל המוסרי של ארה"ב - לא הייתה יכולה להתקיים דרישה של שחרור אלף אסירים ביטחוניים תמורת גלעד שליט כי לא היו אלף אסירים ביטחוניים, ולא היו מתקיימים שחרורים של מחבלים החוזרים אל עבודתם כטרוריסטים וממשיכים להרוג יהודים בגלל יהדותם, כולל פעוטות, ושוב, רק בגלל שהפעוטות ממוצא יהודי.
אכן, במצב כזה האוניברסיטה הפתוחה הייתה מפסידה כמה סטודנטים לתארים אקדמיים, אך הפסד זה היה שווה כל אגורה לאור היתרונות הבטיחותיים, וגם המוסריים, הנובעים מביטול הצורך לשחרר רוצחים - ללא משפט, בניגוד לדין ותוך זילות ערכי המוסר.
לא שמענו על תנועות מחאה בתוככי ארה"ב נגד מבצע החיסול של בן-לאדן - רק שבחים וברכות, על ההצלחה, על החיסול והטיפול בגופה, על הנחישות והמהירות ועל סופה המוצלח של המרדף אחרי האויב - ללא שום קשר למצבו, ללא שום קשר לשאלה האם קיומו מסכן את אזרחי ארה"ב, כי די במה שעולל ובמה שהוא מטיף.
אצלנו, אחד כזה [יש כמה כאלה] מבלה ב"בית סוהר" עם תוכנית לימודים, טלוויזיה ותקשורת, השפעה ממלונו וניהול אורחותיו כאח"מ לכל דבר, ועוד יצא לחופשי עטור תארים אקדמיים והילה של גיבור לאומי.
