X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
גלעד שליט. יכול להוות מוקד הזדהות [צילום: פלאש 90]
אילו שליט נקרא בוזגלו
לו גלעד שליט היה נקרא דוד בוזגלו, ומוצאו היה משיכון ד' בב"ש, לא הייתה תנועה ציבורית כמו זו הפועלת למען גלעד, יכולה לקום, מאחר שהכוחות המניעים את המאבק נזקקים לדמות היכולה להוות מוקד הזדהות המאבק לשחרורו עלול להוביל להתפרקות החברה הישראלית מערכיה ועלול לסכנה הרבה מעבר לסיכון שייצרו המחבלים שישוחררו במסגרת עסקת השחרור

לעתים פרשיות העוסקות בפרט כלשהו חורגות מעילת המאבק והופכות למאבק של תפישות-עולם מנוגדות וערכים חברתיים סותרים. המאבק מתנהל לכאורה סביב גורלו של הפרט ולמעשה הוא רחב בהרבה. כך הייתה למשל "פרשת דרייפוס". מבחינת הפרט השאלה האם קצין מטה צרפתי ממוצא יהודי היה או לא היה מרגל גרמני. בשלב מסוים היה ברור שלמאבק השלכות נרחבות ביחס לאופייה של החברה הצרפתית, מעמדם של היהודים בה, מעמד מערכת המשפט הצרפתי, הצבא הצרפתי ויוקרתו ועוד. היחס לפרט, שכביכול עמד במרכז הפרשה, נגזר מהשקפת עולם פוליטית וחברתית, ממוצא סוציו-אקונומי, מאינטרסים חברתיים ופוליטיים ועוד.
אין מקום כמובן לאנלוגיה בין פרשת דרייפוס למאבק לשחרורו גלעד שליט, אך יש לשים לב לכך שהמאבק לשחרורו של גלעד מזמן אינו מאבקה של משפחה לשחרור בנה. הוא גם אינו מאבק על השאלה אם נשחרר כמה מאות רוצחים לשטחי יו"ש (ויש לי ספק אפילו אם תמורה כזו תועיל - להערכתי, המחיר יעלה מיד).
המאבק לשחרור שליט הוא בעיקרו מאבקה של חלק מהחברה הישראלית, החלק המבוסס שבה, שכבר אינו סבור שבשם טובת החברה והמדינה ניתן להציב תביעות לפרט. גם אם יוכיחו המתנגדים לעסקה באותות ובמופתים כי שחרורו של שליט יעלה בעשרות נרצחים, הטיעון הזה אינו רלוונטי עבור התומכים בעסקה בכל מחיר, מאחר שעל-פי סולם הערכים שלהם, הפרט אינו אמור להקריב דבר עבור האחרים - גם אם הוא חייל.
העובדה שבעסקת שליט נתבע מאיתנו לשלם מחיר מטורף לחלוטין לא זו בלבד שאינה מפריעה למארגני המסע הציבורי, אלא היא למעשה משרתת אותם. ככל שהמחיר שייתבע יהיה מופקע יותר, הניצחון להשקפת עולמם עם תשלומו יהיה מובהק יותר. לו היה ניתן לשחרר את שליט בדרך אחרת, כמו קביעת תג מחיר בלתי נסבל להמשך שהותו בשבי, לא היה הדבר משרת את האינטרסים של המאבק שמטרתו לאלץ את המדינה לשלם מחיר עבור הפרט. זו גם הסיבה לכך שבין התומכים במאבק קיימת הסתייגות רבה כאשר מוצע לנקוט צעדי ענישה חמורים נגד כלל תושבי עזה לצורך שחרור גלעד, כפי שמוצע מפעם לפעם על-ידי המשפחה.
חלק ניכר מהחברה הישראלית, המושפע יותר מתרבות המערב וערכיו, אימץ זה מכבר את השקפת העולם לפיה המדינה קיימת עבור הפרט ובמדינה מתוקנת הפרט אינו נדרש להתייצב לשירות צבאי ולסכן את חייו, או נתבע להקרבות משמעותיות נוספות עבור הכלל. למאבק לשחרורו של גלעד התגייסה האליטה של החברה הישראלית בתחומי העיתונות, התקשורת, האמנות והעסקים, ואיני מתפלא שבין התומכים במאבק זה מצויים גם אנשי ביטחון בכירים בדימוס השייכים לאותה קבוצת התייחסות חברתית.
כאן אני עומד לטעון את הטיעון החמור מכל שבוודאי יעורר תגובה קשה. לו גלעד שליט היה נקרא דוד בוזגלו, ומוצאו היה משיכון ד' בבאר שבע, או שהיה מתנחל משילה, לא הייתה תנועה ציבורית כזו יכולה לקום, מאחר שהכוחות המניעים את המאבק נזקקים לדמות היכולה להוות מוקד הזדהות. זה לא מפני שיש מי שחושב שלשחרר את בוזגלו חשוב פחות, אלא מפני שהמאבק שהבהרתי, כבר מזמן אינו על שחרורו של גלעד שליט, אלא על דמותה וערכיה של החברה הישראלית.
קיים ציבור רחב המסתייג מאופיו של המאבק הציבורי לשחרורו של גלעד. לטעמי, על ממשלת ישראל היה להכריז כי עבור שחרור גלעד היא אינה מוכנה לשחרר ולו מחבל זקן אחד העתיד להשתחרר בעוד יומיים, וכל עוד לא ישוחרר שליט המחיר שייגבה מהנהגת הצד המחזיק בו הוא מחיר מטורף. איני סבור שדרך כזו הייתה יעילה פחות ובוודאי שהיה בה כדי למנוע את החורבן הערכי שגורמת התנועה לשחרורו של גלעד שליט. הגיעה העת להקמת מטה מאבק נגד התנועה לשחרור גלעד שליט, מטה מאבק להצלת ערכיה של מדינת ישראל.

תאריך:  16/05/2011   |   עודכן:  16/05/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 חגי הדס
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אילו שליט נקרא בוזגלו
תגובות  [ 14 ] מוצגות  [ 14 ]  כתוב תגובה 
1
-ועל כן מצדיקה שיחרור בכל מחיר ל"ת
מסכימה עם כל מילה  |  16/05/11 11:06
2
קוספירציה של השמאל והחמאס ל"ת
כל המאבק הזה  |  16/05/11 11:15
3
קשקוש! ראה תקדים ויקי כנפו
אליק א.  |  16/05/11 11:43
 
- אפרופו ויקי כנפו
ע. הנביא  |  16/05/11 18:25
 
- תגובה
אליק א.  |  16/05/11 18:57
4
לא לשחרור בכל מחיר
סתם אחד מפה ומשם  |  16/05/11 11:44
5
זה איננו טיעון חמור,זה האמת
בני בנקר  |  16/05/11 12:25
6
צריך להאבק בתנועה לשחרור שליט
צודק לחלוטין  |  16/05/11 15:14
 
- להקים עמותה להוקעת הקרן החדשה
אוהל מחאה מס 2  |  16/05/11 21:08
7
הקמפיין שחרור רוצחים .....
שחרור רוצחים  |  16/05/11 21:34
8
בגלל שליט(הרדום) נהרגו חיילים ל"ת
קיקו  |  17/05/11 00:47
9
ברור כשמש-כבר הגבתי על כך!!! ל"ת
קורןנאוה טבריה  |  17/05/11 06:28
10
הצטרפו לעצומה שקוראת לא לשחרר
לא בכל מחיר   |  17/05/11 11:59
11
הכתבה הכי טובה שקראתי מעולם
יונתן יגר  |  28/06/11 15:35
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נרי אבנרי
עמדתי מול הקונכייה שכתוב עליה רוני בר-און, וקראתי: "ברל'ה, ברל'ה, צא החוצה". הוא יצא והזהיר: "אם ניכנע לחוטפים, יהיו לנו הרבה גלעדים". שופופו...
זאב גולדשטיין
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא יום הנכבה (האסון) לערבים, אבל אסונם בא להם מידיהם ולא מידי ישראלים או יהודים או צלבנים
רוני אלוני סדובניק
ההיסטוריה מלמדת שכל ניסיון למנוע מבני אדם לבטא את רגשותיהם נועד לכישלון. יש לאפשר בשם הדמוקרטיה את קיומם של טקסי הנכבה, כיום הזיכרון לאסון ההומניטרי הכואב של הפליטים הפלשתינים וצאצאיהם. הבעיה איננה בערבים אלא בממסד החינוכי האשכנזי שלנו, אשר עיצב את דפי ההיסטוריה שלנו בצורה מסולפת
איתן קלינסקי
כאב לי מאוד, שפרופסור כמו שלמה אבינרי עלה על שרטון של סגנון אדנותי, המותיר לעצמו רשות לקביעת מדדים של מתי, איך, איפה ועם מי יכול העם הפלשתיני לכאוב את האסון שפקד אותו. זאת עשה במאמר, הנושא את השם "כאב הפלשתינים ואחריותם", שהתפרסם בעיתון הארץ מיום 11.5.11
משה גביש
ראש הממשלה כבר מתכונן לבחירות הבאות, ואף הקים צוות והקצה שכר לנושא. כחלק מהכנותיו אין הוא בוחל לעבור על החוק ולפרסם שלטי חוצות באזור הפריפריה המשבחים אותו ואת שר התחבורה. למרות שזהו תפקידו, טרם הגיש היועמ"ש וינשטיין תביעה על-מנת להשיב את כספי המדינה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il