כנסת ישראל מציינת 150 שנה להולדתו של הרצל. מצער מאוד, שהרבה מאמירות לזכרו מרקיעות אי שם בספירות שמימיות חסרות תוכן, ומנותקות לחלוטין ממה שהוא עצמו כתב והגה. היה זה הרצל, שתבע כי כל אוצרות הטבע של המדינה העתידה לקום יישארו אך ורק בידי הכלל!!!. חבל מאוד שאותה כנסת, שגעשה ורעשה סביב היתרים לחברות פרטיות להפיק רווחים מאוצרות טבע כמו - נפט גז, לא התפנתה להאזין לדרישתו באלטנוילנד, שכל משאב כמו: קרקע אוצרות נפט וגז חייבים להישאר רק בידי המדינה. חבל שהעולים לדוכן הנואמים לא ציינו, כי המדינה בחזונו חייבת להשתית מבנה כלכלי תוך יציקת אדנים איתנים של סולידריות חברתית ובלמים למשק הקפיטליסטי. אסורה בחזונו כל פעילות של בורסה, בה ראה עיסוק של משק קפיטליסטי לא יצרני, שכלפיו הוא מתייחס כאל טפיל. הרצל בוודאי לא היה סוציאליסט, אבל כתיבתו באלטנוילנד מאופיינת במודעות חזקה למגרעותיו של הקפיטליזם ולאסון, שנגרם למבנה כלכלי של חברה על-ידי מה שהוא מכנה ספסרי הבורסה. באלטנוילנד הרצל שואב ממשנתם של סוציאליסטים כמו ז'וזף פרודון, כשהוא מתייחס בכבוד לחברה בה יהיו ערכי שוויון וצדק. בחזונו אמורה לקום מדינה בה תהיה לכידות חברתית. הרצל לא צפה כרסום מדאיג ביסודות סולידריות ומחויבות של המדינה לאזרחיה בהפרטה ברוטאלית של שירותי בריאות סעד וחינוך. שם היצירה אלטנוילנד עולה על לשונם של רבים מחברי הכנסת מכל סיעות הבית, ובעיקר מהאגף הימני. משום מה כולם פוסחים על כך שבאלטנוילנד הרצל מציע מבנה של מדינת לאום יהודית דמוקרטית וגם מדינת כל אזרחיה החיים בה. באלטנוילנד, כמסמך מכונן לתנועה לאומית יהודית, משרטט הרצל קווים לדמותה של מפלגה חדשה. מפלגה דמיונית. מייסד המפלגה והאיש הכריזמטי המנהיג את המפלגה הדמיונית הוא עולה חדש. מהר מאוד עלה בסולם ההיררכיה המפלגתית עד שהוא מכהן בתפקיד אלוהיה של המפלגה עלי ארץ. למעשה כל יתר חברי ההנהגה הם רק עושי דברו ורוקדים לפי חלילו. בלעדיו הם ממש לא קיימים. ואני לא אמרתי בכלל "ישראל ביתנו". בלי אותו מנהיג כוחני ועילג למפלגה הזו אין חיים. המפלגה מרבה להשתמש בסיסמאות גזעניות מבחילות כלפי הערבים. רק שבאלטנוילנד שמו של מנהיג המפלגה הוא הרב ד"ר גאייער ולא אביגדור ליברמן. באלטנוילנד דורש הרב ד"ר גאייער תוך כדי מערכת בחירות לשלול את כל זכויות האזרח מהערבים שחיים כאן. לדבריו, הארץ הזו היא רק יהודית. הערבים הם כובשים, שאין להם מה לעשות כאן. למרבה השמחה, העלילה בספרו של הרצל מנחילה תבוסה למפלגתו הגזענית של ד"ר גאייער. מפלגתו אינה מצליחה להתנחל בלבבות. ציבור אזרחי אלטנוילנד קיבל ביתר אהדה את עמדותיו של מנהיג הציבור הליברלי, שהבולט בהם הוא ראשיד ביי, מהנדס ערבי תושב העיר חיפה. למרבה הכאב, חזונו של הרצל, הקורם עור וגידים כבר 63 שנים בדמות מדינת ישראל, מעניק עמדת שלטון לגזענות של המפלגה אותה מנהיג אביגדור ליברמן - ממשיכו של המנהיג הרב ד"ר גאייער - על שותפיו הצעקניים והוולגריים כמו דָּנוֹנִים רֶגֶבִים מהליכוד דרך האיחוד הלאומי והמשך במפלגות הדתיות. למרבה הכאב, מפלגתו של ליברמן המנַווטת את ממשלת נתניהו הצליחה להציף את הכנסת הנוכחית באוקיינוס של חוקים גזעניים, אותם דחו אזרחי אלטוילנד בספרו של הרצל . ומי ששכח אלטנוילנד הוראתה - תל אביב. חשוב לשים לב, שהרצל הקדיש פרק מרכזי בספרו לנאומיו של ד"ר גאייער ותומכיו הפנאטים, וזאת מתוך חתירה של הרצל לכינונה בעתיד של מדינת יהודים חפה מהכתם הגזעני של ד"ר געייאר. באלטנוילנד דחו לחלוטין את הרב ד"ר גאייער, מה שאנחנו קיבלנו זה הכתם של ליברמן עם תוספת מבעיתה של כוחניות של ממשלת ביבי-ברק עם קינוחי בוטות וגסות, המונעים מימוש חזונו של הרצל - שילוב ערבים בהנהגת מדינת ישראל ושאזרח ערבי יכהן במשרת סגן נשיא המדינה (סגן ראש הממשלה - א.ק). כן הרצל חזה מבנה של חברה, שהמבנה שלה יהיה חברה גם יהודית וגם דמוקרטית, גם מדינת לאום יהודית וגם מדינת כל אזרחיה. הרצל כתב את אלטנילנד מתוך חרדה, שהגזענות תשתלט עלינו. בספרו המפלגה הגזענית הובסה בבחירות וניצחו כוחות ליבראלים. כמה סמלי שאחת הדמויות המובילות במערך הליבראלי ההומני שמנצח בבחירות את ד"ר גאייער הוא דווקא המהנדס הערבי, איש חיפה, ראשיד ביי. אני מסיים בתקווה שהשנה ה-64 לקיומה של מדינת ישראל תהיה יותר קשובה לאלטנוילנד מאשר לסנשופנשו של אביגדור ליברמן, דוד רותם, יושב-ראש ועדת חוק ומשפט. אני מייחל לכך שבשנה ה-64 לקיומה של מדינת ישראל נהיה יותר פתוחים לכאבו של האחר החי בתוכנו, ונשכיל להנחיל בלבבות, שתאומים ילדה אותנו הארץ הזו. יש להגיע לפתרון של שתי מדינות לאום זו לצידה של זו ושתי בירות בירושלים - ירושלים המערבית בירת מדינת ישראל וירושלים המזרחית בירת מדינת פלשתין.