זר לא היה מבין, לא מבין, ולעולם גם לא יבין. לפחות לא במובן המעשי של האג'נדה הציונית. האבסורד התהומי, ולעיתים רבות גם המנותק מהמציאות ומקו המחשבה השפוי - הוא אשר הופך את הרעיון הציוני למשוגע, הזוי ומסוכן ביותר.
חשוב להבין כי באג'נדה הציונית אין שמאל וימין. אין לשם או לכאן. הציונות מצווה את חברי כתה להאמין בעם עליון ועם נחות, לאחד מותר ולאחר אסור. התורה הציונית היא למעשה התגלמות התנ"ך היהודי, רק במכבסת מילים. היהדות שהפכה לציונות, או הציונות המולידה ניאו-יהדות.
הניתוק מהאחיזה במציאות מותנה דווקא מאותה זוויות עין בה מתבונן הזר. על אחת כמה וכמה אם אותו זר מבקש להוות חלק אזרחי בתוך הכת הציונית. אף גורם לעולם לא יוכל להשלים עם כת המבקשת לקרוא תיגר והשתלטות קולוניאליסטית כפי שמציע הרעיון הציוני.
עיקר ההתנגדות לציונות מגיע דווקא ממקום של שפיות ונכונות מחשבתית. הציונות מייצגת מחשבה הפוכה מכך. מחשבה של בעיה רבה במישורים כמו אפליה וקיפוח, כלכלה וחברה, ממשל וביטחון. אך גם היא מציגה טיעונים וסייגים אותם יש למזער ולפרק כראוי.
עיקר הטענה הציונית מסתכמת ברצון לבית ייחודי ובו יתקיים קולוניאליזם חד-גזעי, ובו רק חברי הכת יוכלו לתת דין ודברים בהנהגה ושלטון. המיעוט הנמצא במקום מהווה סוג של אזרח משנה, ולעיתים, כידוע, אף גרוע מכך.
בלתי מתקבל על הדעת כי אדם שפוי בנפשו יאמין ברעיון כה מסוכן. למעשה קיימת חובה קודם מצד יהודים להתנגד לרעיון לכשעצמו, כשהצד האחר יהווה גורם אשר יחבור לאותה מלחמה נגד הרעיון ההרסני. לא בכדי, אגב, ישראלים רבים תמהים לנוכח ההצהרות הפלשתיניות אשר מסרבות להכיר בפלישה הציונית. אך האומה הערבית ממשיכה להוות משקל שפוי באי-הכרתה בקולוניאליזם הציוני הנוראי.
כמי שסוקר את עיתוני העולם ומתעדכן מדי יום בתקשורת הזרה, בלתי אפשרי להתעלם מחוסר ההבנה אותה מפגינים גם בתקשורת הישראלית-ציונית. תקשורת מסוגרת ומתבדלת, המהווה קול שופר המייצג את עמדות המשטר הציוני, ללא הבדלי ימין ושמאל. שוב, מונחים אשר לא קיימים בתוך הרעיון הציוני.
לסיום חשוב לציין, להבדיל מדברי הפתיחה וקיטלוג הציונות כמדשאה אחידה עם התנ"ך, חשוב להדגיש כי הציונות נטולת אמונה, בדיוק כפי היהדות. בשתיהן כולם יכולים להיות חברים, ובשתיהן קיים אותו חוסר איזון בין אזרחים. למעשה, אין עסקינן בתורת גזע, כי אם חמור מכך - תורה מחשבתית בה כל המאמין יכול להיות חבר, כל המעוניין לטבוח יכול לטבוח. להבדיל מהתורה הנאצית שהאמינה בתורת גזע ולא תורה תודעתית. וזה גם כמובן עונה על הטיפשות שבהשוואה בין הציונות והנאציזם.
אך גם בבחינת הנאציזם וגם בבחינת הציונות אפשר למצוא מכנה משותף ממנו בלתי אפשרי להתעלם: שניהם פועלים ללא מעצורים, ואחד גמר את הדלק כשהאחר דולף ומדליפו בשנים אלו ממש, ורואה את החושך בקצה המנהרה נחותת הנפש אותה יצר בפלישת הנכבה ב-1948 כשהכריז את הקמתה האבסורדית.