ההתמכרויות הורסות את חייהם של אנשים רבים. ישנם שמנהלים חיי מין לא מרוסנים ולא מסוגלים להיות נאמנים לבנות זוגם. אחרים מתמכרים לסמים ואלכוהול, להימורים, לאכילה מופרזת או לפעילות אחרת שמסבה להם נזק. ממה הן נובעות ומה עשוי לסייע בריפוין?
האם אנו יכולים בצורה מודעת להפסיק התמכרויות? העובדות מלמדות אותנו שלא. אדם שמתמכר לפעילות הרסנית שפוגעת בו ובסביבתו מתקשה מאוד להפסיקה בהחלטה מודעת בלבד, וזאת אל אף שהוא מודע להשלכות מעשיו. נסיק מכך שהמערכת המודעת אינה מסוגלת לבדה להפסיק את ההתמכרות.
כדי להבין טוב יותר מה עומד מאחורי ההתמכרויות, נדון במערכת הרגשית הנלמדת ובמערכת הדחפים המולדים. מערכות שכפי שנראה שונות לחלוטין.
המערכת הרגשית היא שאחראית על התפקוד המאוזן והיעיל שלנו בתחומים נרחבים ומהותיים. מערכת זו היא שעומדת מאחורי הערכים שלנו, היכולת שלנו לתפקד בחברה ומאחורי יכולתנו להעריך ולהעניק משקל לשיקולים שונים ועוד. כפי שנראה, בניגוד למה שחושבים עד כה, המערכת הרגשית היא שמרסנת את הדחפים ולא המערכת המודעת.
הדחפים המולדים הם תועלתניים, קצרי טווח ובאים לספק את צרכינו הבסיסיים: רעב, צמא, מין, צרכים חומריים והגנה פיזית. הדחפים אינם מחושבים, אינם מתבססים על תמונת מצב מלאה ואינם מתחשבים בשיקולים נרחבים.
המערכת הרגשית הנלמדת שלנו היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו. מוטמע בנו זיכרון מודע ולצידו זיכרון לא מודע המוטמע כדרכי הישרדות. רגשותינו אינם אקראיים! הם האמצעי של המערכת המודעת לנתב אותנו לפעול על-פי הזיכרון הלא מודע שמוטמע בנו, ללא שיקולי כדאיות. בתחומים שבהם מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי, רגשותינו יכשילו אותנו שוב ושוב ולא נהיה מודעים לסיבה לקשיינו. נהיה בעלי יכולות רגשיות רק בתחומים בהם הוטמע בנו זיכרון רגשי. למשל אדם אחד יהיה בעל יכולת חברתית. אחר יהיה בעל התנהגות רגשית מגושמת למרות מאמציו.
מה קורה כאשר אנו מדכאים את המערכת הרגשית (כלומר מפחיתים את עוצמת פעילותה)?
סמים מדכאים כמו הרואין ואלכוהול אינם גורמים לדיכאון ואינם מפחיתים את רמת הפעלתנות. סמים אלו מפחיתים את עוצמת הפעילות של המערכת הרגשית. הם יוצרים רדידות רגשית, קשיי תקשורת וליקויים תפקודים נרחבים בכל תחומי פעילותה של המערכת הלא מודעת, היא המערכת הרגשית. סמים אלו יוצרים לצד הרדידות הרגשית קושי של ממש לשלוט בדחפים. אנשים שלוקחים אותם הופכים להיות אימפולסיבים ומתקשים לדחות סיפוקים.
מה קורה כאשר מגבירים את פעילות המערכת הרגשית?
תסמונת היפר אקטיביות מאופיינת בתופעות זהות לאלו שמאפיינות סמים מדכאים... היפראקטיביים מאופיינים ברדידות רגשית, קושי לדחות סיפוקים, אימפולסיביות, קושי בתקשורת חברתית, קושי להטמיע וליישם ערכים וכללים חברתיים ובסרבול מוטורי. עובדות נוספות מבססות את ההבנה שתסמונת זו נובעת מרמת פעילות רגשית נמוכה. כלומר, מליקוי בפעילות המערכת הרגשית - ליקוי היוצר טווח נרחב של קשיים תפקודים, בכל התחומים בהם פעילה המערכת הרגשית. כאשר נותנים להיפראקטיביים תרופות מעוררות, שמגבירות את פעילות הרגשית, משתפרים הקשיים התפקודיים, ובכלל זה משתפרת מאוד יכולתם לדחות סיפוקים ומתמתנת האימפולסיביות שלהם.
ערכים עובדות רבות מוכיחות שהמערכת הרגשית היא שמרסנת את הדחפים. אנו יכולים לחוש זאת אינטואיטיבית... ערכים, הם זיכרון רגשי שמוטמע בנו, שאותו אנו מיישמים ללא שיקולי כדאיות. ערכים הם שמונעים מאדם להיכנע לדחפיו ולפגוע באחרים על-מנת להשיג לעצמו הישגים תועלתניים. אנו יודעים שידיעה בלבד אינה מאפשרת לאדם להתגבר על דחפיו ועל התמכרות שמקשה עליו... רק כאשר הוא מפנים וחש לעומק את הטעות שבדבר נפתחת עבורו הדרך לתיקון.
מדוע ישנם אנשים שמתקשים לשלוט על הדחפים שלהם ומתמכרים לפעילות שמקשה עליהם?
כפי שראינו, פעילות המערכת הרגשית מתבססת על זיכרון רגשי לא מודע שמוטמע בנו. בתחומים בהם לא הטמענו זיכרון רגשי מספק לא נהיה בעלי יכולות רגשיות מספקות. אנשים שלא הטמיעו יכולת רגשית לרסן דחפים מסוימים לא יוכלו לרסן אותם! גם אם ידעו את הנזק שבהתנהגותם, הם לא יוכלו לעצור את הדחפים ולהימנע מהפעילות הבעייתית.
הורמונים שמגבירים את הדחפים ההבחנות הנ"ל מסתמכות על עובדות רבות וחשובות. נציין את ההשפעות הכוללות של ההורמונים אינסולין וטסטוסטרון. אינסולין מגביר את תחושת הרעב. טסטוסטרון מגביר את הדחף המיני. שני ההורמונים האלו מגבירים דחפים. לשניהם השפעה כוללת הדומה לסמים מדכאים: במינונים גבוהים הם מגבירים את האימפולסיביות, התוקפנות ומפחיתים את הרגישות והיכולת להשתלב בסביבה. נציין שלטסטסטרון תפקיד חשוב במנגנון הסבילות, אך לא נרחיב על כך במאמר זה.
לסיכום רק המערכת הרגשית יכולה לרסן את הדחפים. בתחומים בהם האדם לא הטמיע יכולת רגשית מספקת הוא לא יוכל לרסן את דחפיו והדבר יתבטא בהתנהגות הרסנית ובעייתית. התמכרויות נובעות מדחפים לא מרוסנים. לכן, ניתן לצפות ששילוב של תרופות מעוררות בפיקוח רפואי עם הטמעת זיכרון רגשי רלוונטי ישפר מאוד את יכולתו של האדם לשלוט בהתמכרותו.
טיפול רפואי יכול להינתן על-ידי רופא בלבד והוא מותנה באישור הרשויות המוסמכות לכך.
