X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
למרות אחריותו לכשל הפקת לקחי המלחמות, מתמיד צה"ל בעשייה חובבנית - הרבה בזכותה של רוח גבית חזקה ומעודדת, הנושבת מכיוונן של מערכות המחקר האזרחיות ומפרשנותה של התקשורת ההתמקדות במידע כחזות הכל, מטעה ומזיקה
▪  ▪  ▪
מלחמת שלום הגליל [צילום: יואל קנטור/לע"מ]
שוב חוזר הניגון ההרתעתי (חלק א')
אמציה חן
קיימת רתיעה מובנית אצל קברניטי צה"ל להפעלת כוחות גדולים * סיטואציה בלתי נסבלת זו אינה מכת שמיים, אלא תולדה של מחדל בהכנת הצבא למלחמה * נדרשת הפנמה בדרג המדיני, בתקשורת ובציבור - בצורך בבדק-בית יסודי
לרשימה המלאה

לאחר צפייה בסרט "מי רצח את אבא", לא יכולתי להתעלם מאתגר הקונספירציה שצץ ועלה בסרט. ולו רק משום היותה תעלול אפשרי מתוך רבים, שאותם יזמו משה דיין בלוויית חברו המכהן היום כנשיא המדינה. אלא מאי, דווקא משום עליבותה של ההנהגה הלאומית, תחמנותם של שני הג'ונגלרים, ובעיקר מהישנותם של קלקולי מלחמת כיפור בכל המלחמות שבאו אחריה - ראויה הקונספירציה אם הייתה או לא הייתה, להיחשב כתוספת לאשד אינפורמציה המשבשת דעתם של בני העם בציון.
מקובל לחשוב כי מקור ההימנעות מחקר המלחמה ומהפקת לקחיה, נוצר כשיקול פוליטי בולשביקי נוסח מפא"י - שמא יתגלו מחדלי המפקדים (שהפכו אחריה למפקדי צה"ל), וכפגע ביוקרת המפלגה ובמעמדה. אך לו גם היה בכך שמץ של אמת, דווקא הזהות במחקרי המלחמות שלאחריה, מלמדת על גישה מחקרית (בצבא, בתקשורת ובמערכת האזרחית) שכולה חד-ממדית - בנהייה לחקור ואחר-כך לפרסם את מה שקרה, ללא מתן קמצוץ של דעת לסוגיית "למה זה קרה?".
ומשכך, תחת תפוקת המחקר המייצרת כמות אדירה של אינפורמציה, נדרש לובש מדים ו/או גלימת חוקר, לא כל שכן אזרח מהשורה, לתפקד כשופט הקובע: מי הפחדן ו/או האמיץ, מי זה שהשמיד ככה וככה טנקים ו/או מטוסי אויב, האגף שפעל נכון ו/או זה שטעה, וכדומה. בלי תת דעת כי מפסק דין שכזה, לא ניתן להפיק ולו זג של ענב לחיזוק הביטחון (למשל, ראה את העיסוק העקר בקביעת האשם למחדל - חדירת אזרחים מסוריה למג'דל שמס).
מה שמלמד כי למרות אחריותו לכשל הפקת לקחי המלחמות, מתמיד צה"ל בעשייה חובבנית - הרבה בזכותה של רוח גבית חזקה ומעודדת, הנושבת מכיוונן של מערכות המחקר האזרחיות ומפרשנותה של התקשורת, המחפפות כמותו, וביחד: מסמנות על פגם בסיסי בתרבות המחקר והחשיבה הלאומית.
כתא"ל מיל. חבר בעמותת השריון, זומנתי חודשים ספורים לאחר סיומה של "מלחמת לבנון השנייה", יחד עם חבריי (אלופים, תתי-אלוף, ואלופי-משנה רבים) לאתר השריון בלטרון. שם, אבירי הביטחון שבעברם הטביעו חותם של ממש במלחמות ישראל - האזינו ברוב קשב למפקדי חטיבות שהציגו במיטב עזרי ההמחשה את אירועי הקרבות. משסיים מח"ט את תיאור מהלכי החטיבה, בבחינת מה קרה, הוצגו לפניו שאלות רבות אשר כולן מוקדו לאירועי הקרב. כמו: למה ביצעת איגוף משם ולא אחרת, כמה טנקים ו/או מחבלים נפגעו וכדומה.
מאחר שעשרים וארבע שנים קודם, לאחר מלחמת לבנון הראשונה (משל"ג - מבצע שלום הגליל), צפיתי בדיוק את כשלי המלחמה הבאה (בספר "שיטה אחרת לאימוני הצבא", שנמסר בינואר 1983 לכל קצין קבע מדרגת אל"מ ומעלה), נמנעתי משאלות נקודתיות שכאלה. ולהבדיל: כאשר האחרון במציגים (מח"ט 401) סיים את סקירת פעילות החטיבה ויצא מהאולם, דילגתי אחריו ובטרם יצא מהבניין שאלתי אותו: היכן ואיך קיבלת את הפקודה לכבוש את מרחב ה"סלוקי", ואיך התנהל "נוהל הקרב" בטרם?
וכך ענה המח"ט: "לעת ההיא פעלה החטיבה בגזרה המערבית, והפקודה לשינוי המשימה התקבלה באלחוט - ובדומה, ביצעתי את נוהלי הקרב תוך כדי תנועה". משמע: הקרב האחרון במלחמת לבנון השנייה, עליו החליטה הממשלה במטרה לקזז מאפקט התבוסה - לא תוכנן כהלכה. פקודות כתובות לא ניתנו, וממילא לא הורדו ושוננו ביחידות המשנה. ומה שהתבצע, תאם לנוהל קרב המקובל במקרה הרע בהפעלת פלוגה. מה שהבטיח כי אירוע זה ייכנס לרשימת הכשלים - אחרי קרב סולטן יעקב במשל"ג, שבא בעקבות הקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, וינק את דפוסיו מקרב גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים - שהם רק מקצת מציוני הדרך, בתוואי המשובש.
כנדרש מקצין ציוני, ניסיתי כתא"ל לשכנע את המערכת הצבאית לנוע בנתיב חקירה אחר, וכשלתי. ומאז, כאזרח מהשורה, אני מנסה ונכשל במאמץ לנתב את חוקרי המלחמות לתוואי פרקטי, כזה שיהפוך את הביקורת הציבורית מפסקי דין סתמיים, לגורם שיביא למפנה בהתייחסותו של צה"ל למלחמות ולהפקת לקחיהן. ועל-אף זאת, אני מאמין כי יבוא היום שלאחריו יבינו בני העם היושב בציון, כי ההתמקדות במידע כחזות הכל, מטעה ומזיקה - זולת אם נוקיר ונכיר בו כחומר גלם לשלב ראשוני בתהליכי הפקת הלקחים.

תאריך:  22/05/2011   |   עודכן:  22/05/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
למה שוב חוזר הניגון (חלק ב')
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
ולכן מתמנות ועדות חקירה לברר ה
פריטה  |  23/05/11 08:41
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אריק זיו
מבחן כחלון לשרים; מי מתחזק בסקרים; הביזיון באבטחת אישים; עוזי ארד - תאונה מצערת או עבירה חמורה; אובמה - עוד נאום מסוכן לעולם החופשי
יוסי שחר
מדינה פלשתינית נוספת לא תעצור בשום גבול ערטילאי מוסכם כביכול. אין הבדל בין ארגוני הרצח הפלשתינים. המטרה זהה, רק הדרך והטקטיקה שונות. בשום מפה פלשתינית אין קו ירוק ולא יהיה. יש קו אחר בולט קדוש כחול: הים
חן בן אליהו
חוקי הגזע של נירנברג הביאו להרס נורא, לשואה ולהשמדת כשליש מעמנו. המעגל נסגר כאשר הוגיהם ומבצעיהם הובאו לדין העמים עם תום מלה"ע ה-2 במשפטי נירנברג. ומה יהא על הוגי ומבצעי חוקי הגזע של הפרקליטות הירושלמית? שמא לאחר ההרס העתידי הנורא שהם מתכננים לנו, הרס שיפקוד את עמנו בארצו שלו, חס וחלילה, יובאו אף הם לדין העם במשפטי ירושלים?
יהודה דרורי
הנשיא ברק אובמה, הטוען שהוא מכיר את האיסלאם והעולם הערבי - מעניין האם הוא חושב לרגע באמת שהפלשתינים עם ה"כבוד" העצמי הערבי, יסכימו אי פעם למדינה מפורזת מנשק? בקיצור ביבי, מותר לך להסכים לכל הצעותיו של אובמה כי הן לעולם לא יתממשו!
חנן וייס
צה"ל לא "סופר" ולא מתעד את המילואימניקים. המילואימניק, מבחינת הצבא, מתנדב להגן על המדינה על חשבונו. כדברי הסניגור הצבאי הראשי, אל"ם אהוד בן-אליעזר: "אין לנו כוח-אדם על-מנת לטפל במילואים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il