צודקים אלו האומרים שכללית לא היו חדשות מרעישות בנאום נתניהו בקונגרס של ארה"ב. הפרשנים צפו את מרבית הדברים, כי גם הרבה חדש לא יכול היה לומר, מעבר לשני נאומיו קודם לכן, האחד בכנסת טרם עזיבתו לארה"ב והשני בוועידת אייפ"ק.
בשני מאמרים החודש כתבתי פחות או יותר את מה שיאמר נתניהו לגבי ההסדר אליו הוא שואף. גם מי שעוקב אחרי דבריו בשנים האחרונות מבין את הכיוון אליו הוא מנסה לנווט את ההסדר. אומנם חשבתי שיודיע על החזרת השכונות הערביות של מזרח ירושלים לרשות הפלשתינית, אבל הוא לא עשה זאת ואני מניח שזה יעלה במו"מ איתם (אם אכן יתקיים...).
מעבר לפשטות הדברים, בכל זאת שתי נקודות חשובות ניסה נתניהו להעביר בנאומו בקונגרס. הנקודה הראשונה התמקדה בסכנה ברורה וממשית מנשק גרעיני בידי אירן הטרוריסטית, כאשר הוא מפרט את מעלליה הטרוריסטיים של אירן וכיצד ניתן לפגוע במערב בנשק גרעיני לאו דוקא בטיל או במטוס. והמסר היה: עוד לא מאוחר לעצור את אירן מלהתחמש גרעינית! (כאשר לא ברור מדבריו אם זו הצהרת כוונות של ישראל בנדון או דרישה מהאמריקנים לפעול).
המסר השני היה אולי סמנטי ביסודו אבל עקרוני מאוד במהותו, כאשר הוא אמר שאין פה שאלה של הכרה במדינה פלשתינית אלא הבעיה העיקרית היא ההכרה הפלשתינית במדינה היהודית. חבל שהוא לא הרחיב בנושא כי מה שלמעשה מונע שיחות להסדרים בינינו לבין הפלשתינים זה אי הכרתם בנו כמדינת העם היהודי וזכותנו על הארץ.
מי שלא קלט את שתי הנקודות הנ"ל כנקודות הקריטיות, לא הקשיב ולא הבין את הנאום.