הקונגרס הוא כאן. כל מושביו תפוסים על-ידי ישראלים ועל-ידי פלשתינים שאין להם עניין ב-Standing ovations כי הם אינם חלק בתפאורת השואו שכולה הוליווד, גם אם היא קורית בוושינגטון. הקונגרס הוא כאן. כאן מכריעים אם לשלום אם למלחמה, אם ליוזמה אם לקיפאון, אם לחיים, אם לא עלינו לשפיכות דמים שאיננה יודעת עד מתי תהיה גזירה.
הקונגרס הוא כאן, וכאן הוא גם הממשל, גם הבית הלבן, גם הסטייט דפרטמנט, גם הפנטגון, גם הניו-יורק טיימס והוושינגטון פוסט וה-NBC, והקווארטט והאו"ם, הכל. כאן. כאן המציאות. לא מי שמייצג אותה מן המחוזות שמעגלי אופקיהם הקטנים אינם מעלים על הדעת שיעור גודלו של האופק המרוסק שלנו. כאן מדברת האמת, התובענית, הדוקרת, העירומה שאינה יודעת לסלוח וכבר נקעה נפשה משמוע הסברים ותירוצים ממוחזרים למה מתעלמים ממנה.
הקונגרס הוא כאן. כאן מתרחש המאבק האומלל הלבוש מחלצות של אידיאולוגיות שאינן מודות כי העולם נע על-פי הפילוסופיה של הטוב האפשרי, ואיננו זז ממסלולו רק מפני שיש אולי מחוץ לציר עליו הוא סובב טוב מוחלט אך בלתי אפשרי. כאן צריך להתמודד עם האידיאולוגיות האלה כולן ולהתיך אותן לפילוסופיה של קיום מותנה פשרות ואיזונים, ואינפורמאציה בלתי מוטה על מה שמתהווה מתחת לאפה של האידיאולוגיה ועל מה שהוא בחינת בלתי נמנע אם לא נשליט את ההיגיון על משאת הנפש.
הקונגרס הוא כאן. בוחריו הם מכאן. גורלו הוא מכאן. האתמול שלנו הוא שלו, וגם המחר, של כולנו, משמאל ומימין, מאוהב ומאויב. הוא לא על גבעה רחוקה. הוא בכל עיר מערינו, בכל כפר מכפרינו, בכל בית, בכל חדר מחדרי הבית. הוא לא ננעל. לא מתפזר אחר נאום מבריק. לא הולך הביתה. הוא בביתה כל הזמן ורוצה שיקרה משהו בביתה ממש, בזמננו ממש, במהרה ממש, כי הוא כבר שמע את 'הכל דיבורים' בלי סוף ורוצה כי יעברו לעשות משהו הלכה למעשה מפני שהחיים אינם משחק דיפלומטי אלא משהו רציני התובע הכרעה על-פי 'מצוות עשה' ונקעה נפשו 'ממצוות חכה', כי הוא יודע שהזמן איננו פועל לעולם לטובת אף אדם בעולם אם האדם איננו פועל בזמן לטובתו.
הקונגרס הוא כאן. הוא שומע שכל אחד ואחד מן היושבים בו מצהיר כי השני איננו פרטנר, אבל הוא יודע כי אלו מילים בלבד, ואיש מן האין פרטנרים לכאורה לא יכול לקום וללכת, כי פרטנר הוא בדיוק זה שאומר מולך מה שאתה אומר מולו, וחוץ משניכם אף אדם בעולם לא מדבר לא איתו ולא איתך עד שתדברו זה עם זה ביניכם. הכל יקרה כאן, וגם מה שעלול לקרות מחוץ לכאן יקרה רק כאן, כי הקונגרס הוא כאן, והאין פרטנרים לכודים כאן, בקונגרס הזה, והקונגרס הזה, ואין אחר זולתו, צריך להכריע. אין לאין פרטנרים שום מקום לברוח אליו אלא כאורחים מזדמנים של מופע שערכו מתברר תמיד רק כשהוא נגמר. בקונגרס של האין פרטנרים, כל אחד ואחד הוא הפרטנר שיקבל עם חברו את ההחלטה שתחרוץ סוף-סוף על-פי מיטב האפשרי את הגורל החורץ עכשיו את עצמו בלי דעת מה בין שבט לחסד.
הקונגרס הוא כאן. לא קל לו. אין מודל בעולם לקונגרס כזה. אי-אפשר ללמוד דבר מאף אחד. אין הרכב כזה בשום ממלכה ובשום דמוקרטיה ובשום ארץ קטנה או גדולה מעצמה או זוטרה. אין. כאן ממונה הקונגרס על מפת הצמתים של שתי אוטוסטראדות המשוכנעות כי המפגש בין שתיהן חוסם את שתיהן והרמזורים היכולים לקיים גם את זו וגם את זו חשודים כרמזורים שכל צבעיהם אדומים. זהו קונגרס הרואה אדום בכל מה שירוק, וירוק בכל מה שתכלת, ותכלת בכל מה שכתום, וכתום בכל מה ששחור. זהו קונגרס בו איש אינו עיוור צבעים והכל יודעים בליבם מה הוא מה, ומי הוא מי. ראשיו, למרבה הצער והתסכול, לא נמנו עדיין וגמרו ביניהם להביט בעיניים פקוחות בעיני הצבעים ולהציב מתוך ראיית הנולד שאינו יכול להתמהמה עד אינסוף את הרמזורים בצומת ולפתוח את האוטוסטראדות ולוותר ויתור גמור על הכבישים העוקפים המובילים בסופו של דבר גם הם לצומת החסום או לאלטרנטיבת הפיצוץ.
אם כל זה משל, והנמשל של הקונגרס בוושינגטון קל יותר לעיכול ולהבנה, בל נטעה. גם המשל מדויק וגם הנמשל מדויק ואם הם אמת, והם אכן אמת, הם כאן, לא שם מעבר לימים. גם מי שבעוניו מדמה לנפשו כי הם שם, יודע שאין מי שיקחנו משם לכאן, אלא כותרת שנופחת את נשמתה יום אחד אחרי שקנתה לה כאן עדנה.
הקונגרס הוא כאן. בלי אובמה ובלי במה. בכנסת, בירושלים. במוקטעה ברמאללה. בשרון ובשומרון. מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, מן הים עד לבא הערבה. היום קונגרס אחד, מחר, אם כך יחליט הלכה למעשה, שני קונגרסים. נאום חייהם של מנהיגיו, בעברית ובערבית, לא נישא עדיין. כל אומה וכל לשון מחכים לשמוע אותו. אם יושמע, הם יבינו כל מילה ומילה. אם לא יושמע, ישמיעו באוזנינו כל מה שאסור לו להישמע בכל שפה ובכל לשון.
