X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
גולשת גלים בלימה [צילום: AP]
לימה - פיצוץ של עיר
בירתה של פרו איננה רק חבית של חומר-נפץ, שעלולה להידלק, בכל רגע, מחמת העוני המשווע השורר בה; היא גם משופעת באטרקציות תיירותיות: למן מוזיאון הזהב ועד לשוק הגנבים שלה; ויש בה גם נקודה ישראלית - של פארק על-שם יצחק רבין ו"בית סבבה" למגורים

פער-מעמדות משווע מאפיין, יותר ויותר, את מרבית מדינות אמריקה הלטינית. אל מול שכבה דקיקה של בעלי ממון מן האגדות, ניצב רוב מוחלט של דלי-אמצעים, הנאנקים בעול פרנסה קשת-יום והחיים מן הפח אל הפחת.
מסתבר שאת הדלות הנוראה ניתן לחוש לא רק בקובה, בהאיטי, בפנמה, בניקרגואה, בקולומביה ובבוליביה, אלא גם במדינות היבשת המרכזיות המתקדמות, כמו ברזיל וארגנטינה. בפרברי בירותיהן, עמוסות התושבים לעייפה, מצטופפים מיליוני פליטים-מהגרים בשכונות גדושות-אוהלים, פחונים ובתי-קרטון. ורק אלוהים יודע אם ביום מן הימים לא עלולה חבית הנפץ הנוראה הזאת להידלק למלחמת-אזרחים עקובה מדם.
אל הפער הגדול הזה, שבין מיעוט מבוטל של אמידים לבין רוב גדול של עניים מרודים, מצטרפת, שלא אחר כבוד, גם פרו. בבירתה, לימה - עיר ענקית יפהפייה ומרשימה - בולטים לעין, מחד-גיסא, רבעיה העשירים והמרווחים (מירה פלורס, סן איסידרו, בארנקו, צוריווס ולה מולינה), ומאידך-גיסא - שכונות מזוהמות וצפופות, עד להתפקע, של כפריים, שנמלטו מן ההרים אל מרכזה של הבירה, למצוא בה עתיד טוב יותר. הם מתגוררים בשכונות של פחונים, ללא חשמל ומים, בדומה לאלה של הפבלות בריו שבברזיל. אפשר למצוא אותם אפילו ב"לימה 1" - הרובע המרכזי של עיר הבירה - או, לחלופין, בוייה-סלבדור - עוד רובע ענק של לימה - כשהם חיים בין צנע משווע לבין פשיטת-יד של ממש. חייהם המרודים של מוכי הגורל האלה כבר הוסרטו באינספור סרטים דוקומנטריים, בהם תועד, בין היתר, מרבצם המבחיל בהר ענק של זבל מיתמר, שבו הם נוברים בפסולת.
לתיירים המזדמנים לשדה התעופה, המרוחק עשרות ק"מ מלימה, מצפה שלל מוניות, שנהגיהן נאבקים על כל נוסע פוטנציאלי. המיקוח על תעריף הנסיעה הוא כמו של שוק מזרחי. אפשר ורצוי להתמקח עם הנהג, כשזה נוקב תחילה ב"תעריף-גג", מצחיק כשלעצמו, ואחר-כך מוכן לרדת עד לשליש ממחירו. מסתבר שגם אז יוצא הנהג נשכר ומרוצה מן ה"עסקה" שעשה. העיקר שקיבל משהו ביד. כל עונות השנה מתנהלת הנסיעה בערפל אפרורי כבד, המכסה את השמש, וכשמגשם אפשר רק לשכוח.

גן-עדן

אבל לימה איננה רק קדרות ודיכאון. היפוכו של דבר: עיר הגנים הירקרקה היא אחת הערים המרתקות ביותר של פרו, ומן הסתם גם של יבשת אמריקה הלטינית כולה. בין האטרקציות הרבות שמזומנות לתייר המבקר בה, ניתן למנות את מוזיאון הזהב, המרשים והמעניין במיוחד, שחושף את עושרה של היבשת, עם תצוגה מרהיבה של עבודות מתרבויות שונות של פרו; את שוק הגנבים, על סחורותיו המוברחות, במחירים מגוחכים, עם רוכלים שאינם מדווחים למס הכנסה, לא משלמים ביטוח לאומי, ורק גורפים לכיסיהם את מלוא המחיר; את החופים המרהיבים, עם שעשועי הספורט האתגרי, דוגמת מצנחי הרחיפה, גלישת הגלים והחולות. מקצוענים כמו ראול רודריגז יכולים לבצע כאן אווירובטיקת-רחיפה מדהימה; את הפארקים המקסימים, כמו פארק האוהבים, ובו מספר לא-מבוטל של זוגות צעירים מאוהבים, הנהנים מן האווירה הרומנטית השוררת בו על מדשאותיו; את פארק מזרקות המים, ובו מופע מחשמל של לייזר; ואם בפארקים עסקינן, איך אפשר לשכוח, באלף-אלפי-הבדלות, את פארק יצחק רבין, שהוקם עוד בשנת 1998, ובו דגם של מגן דוד ויונה, הנראה במבט מעל, כשבחזית הפארק מוצבת פינת-זיכרון, שבה יצוק פרופיל-מתכת של ראש הממשלה הישראלי שנרצח.
ויש גם נקודה יהודית. בית חב"ד מציע אווירה חמה למי מהמטיילים הכמהים למעט טעם של בית ומסורת. לישראלים, המחפשים מגורים, מוצע "בית סבבה" - הוסטל קטן השייך למשפחת שניידר היהודית, והממוקם בשכונה הרגועה והשקטה, פואבלו ליברו.
לימה מוצפת במסעדות-גורמה, והמאכל הלאומי, תאווה לעיניים ולחיך, הוא תירס שחור, עשיר בברזל ונימוח בפה, שטעמו שפתיים ישק. יש גם היצע גדול של פירות טרופיים, השמים בכיס הקטן את פירותיה של ברזיל, וגלידות-סורבה, שאפילו איטליה האלופה לא מתחרה בטיבן.
בירתה של פרו מוצפת קניונים חדישים ועמוסי כל טוב, עם המותגים הבינלאומיים הידועים. אבל מעל לכל היא גן-עדן לקניות זולות של סחורה איכותית. לא לפספס את פולבס אזולס - שוק מקורה רחב-ידיים, בן ארבע קומות, הממוקם ליד מרכז העיר והסמוך לאוטוסטרדה שלה, החוצה אותה; ואת זארקו-מאר - קניון חדש ויפהפה, אך יקר, עם חנויות יוקרתיות של מעצבים, הממוקם על מצוק, בשכונת מירה פלורס, והמשקיף לחופה המרהיב של לימה.

תאריך:  26/05/2011   |   עודכן:  26/05/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 יצחק רבין / Rabin Yitzhak
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד יוסף פנדריך
שני איסורים מרכזיים בחוק הופכים את חופש הביטוי לחוכא ואיטלולא    הפילוסופיה של המחוקק הישראלי זהה לפילוסופיה של היטלר - אסור לאזרח לומר מה שהוא חושב
עו"ד זיו שרון, עו"ד ניר הורנשטיין
חובת הניכוי במקור בעסקות מקרקעין אשר הוטלה לאחרונה, מעוררת קשיים לא מעטים. הניכוי במקור עשוי להיות מוגזם כאשר המוכר הוא תאגיד, החובה עשויה ליצור ניגוד אינטרסים בין הרוכש לבין המוכר, ויש לקחת בחשבון שניכוי במקור גבוה עלול לפגוע גם בעצם ביצוען של עסקות, בייחוד בנסיבות של עסקות ממונפות
יוסי בלום הלוי
צה"ל הוא הצבא הביורוקרטי עליו דיבר ולד המנוח וזהו הפיקוד ששלח את חיילינו ואזרחינו למלחמה בלבנון מתוך יוהרה, פזיזות וחוסר מקצועיות. הוא שלח אותם מתוך הבנה שאנו "הכל יכולים", כי בידנו הכוח לגרום לכך שחיילים בשר ודם - יקבלו פקודות ממפקדים בלתי מקצועיים שכל שנתיים-שלוש מחליפים תפקיד וזוכים לקידום שערורייתי חסר תקדים בהשוואה לצבאות אחרים
אליקים העצני
תקשורת משוחדת ומגויסת, ביחד עם פוליטיקאים שמאלנים, נפנפו אצלנו בשוט ששמו אובמה - כאילו היה "נשק יום הדין", כמו שמפחידים ילדים עם שוטר: חכה, חכה נתניהו
רלי פנחס
"גבולות 67' אינם בני הגנה" - זה הטיעון המרכזי של ראש הממשלה שלנו. טיעון מבהיל, אין ספק בזה. נתניהו מבין היטב את הפחד והוא מבקש לבנות עליו ולהיבנות ממנו, לא לנטרל אותו, כפי שעשה אובמה. אם תרצו, זה ההבדל בין מדינאי לפוליטיקאי. אלא שהפחד הוא יועץ גרוע, ונתניהו, שמשחק חזק מדי על הקלף הזה, עלול להתעורר בוקר אחד ולמצוא שכיוון הרוח השתנה והגולשים עברו לחוף אחר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il