עופר-אירן: דרושה חקירה מהירה

הדבר הראשון שצריך לעשות הבוקר (א', 29.5.11) היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בהגיעו למשרדו ברחוב סלאח א-דין הוא להורות על פתיחת חקירה נגד סמי עופר. בקצה השני של ירושלים, בשכונת גבעת שאול, צריך מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לפתוח את יומו בהוראה לבדוק האם אזרחים ישראלים קיבלו אישור לסחור עם אירן. אסור להתברבר ואסור להתחכם ואסור להתמזמז. צריך לחקור מיד, לעומק ובכל המהירות האפשרית, מה היה טיב הקשרים בין חברות שבבעלות סמי עופר לבין אירן. באותה צורה חייבים לחקור האם משרר הביטחון, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד התעשיה והמסחר ידעו/אישרו סחר כלשהו עם אירן, בדגש על עופר אבל לא רק בנוגע אליו. על פניו, אנחנו ניצבים בפני חשד לעבירות מן החמורות ביותר שבספר החוקים שלנו. שהרי יש לזכור את נקודת המוצא: האמברגו על אירן נועד למנוע ממנה להשיג מימון לתוכנית הגרעין שלה, שהיא האיום הקיומי החמור ביותר על ישראל. במוקד צידו הכלכלי של האמברגו הזה ניצב סחר הנפט של אירן, שהוא מקור ההכנסה המרכזי של משטר האייתולות. לכן, מי שמסייע לסחר הנפט האירני, מסייע במישרין לתוכנית הגרעין שלה. הנה כמה סעיפים רלוונטיים לענייננו מתוך חוק העונשין.

• סעיף 99: "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם".

• סעיף 114: "מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר 15 שנים... בסעיף זה, סוכן חוץ - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל".

• סעיף 121: "הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע בעניין שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור, דינו - מאסר שבע שנים".

לכך אפשר לצרף את פקודת המסחר עם האויב, שהיא אומנם עתיקה מאוד (1939), אבל עדיין בתוקף והותאמה למציאות העכשווית: "כל הסוחר או מנסה לסחור עם אויב כמשמעותו בפקודה זו יאשם בעבירה על מסחר עם האויב, ויהיה צפוי, בצאתו חייב בדין... למאסר שלא יעלה על שבע שנים". רק כדי שלא יהיו ספקות - אירן היא מדינת אויב, למרות שמעולם לא ניהלה מלחמה ישירה נגד ישראל. חוק העונשין מגדיר: "אויב - מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים". ואילו פקודת המסחר אומרת: "אויב, לצורכי פקודה זו, פירושו - כל מדינה או שליט של מדינה הנמצאת במצב מלחמה עם מדינת ישראל"; הממשלה הכריזה על אירן כמדינת אויב לעניין פקודת המסחר. זה הצד הפלילי, והוא ברור כשמש. לכך יש להוסיף את העובדה, שסמי עופר שולט בחברה לישראל, המחזיקה בשני משאבים חיוניים של מדינת ישראל: חברת הספנות צים ומפעלי ים המלח. הקבוצה אף מתמודדת בימים אלו על רכישת נמל אילת. לאור הרגישות של כל אלו, החובה לבדוק במהירות וביסודיות עם מי יש לנו עסק, רק מתעצמת. עלינו לדעת מיד האם יש לנו עסק עם אנשי עסקים כשרים, האם מדובר בתחמנים חמדנים שרק הכסף מכתיב את מעשיהם, או שמא חלילה יש לנו עסק עם בוגדים. אסור לחכות עם זה אפילו יום אחד נוסף.