המאבק מול אובמה
כבר מראשית כהונתו, נתניהו נאלץ להאבק מול אחד הנשיאים היותר קשים ביחס לישראל שהיו אי פעם,נשיא שממומן על-ידי אנשים אנטי-ישראלים מובאקים, נשיא שחושב שהוא צודק בהכל, נשיא שבטוח שנתניהו הוא הבובה שלו, נשיא שאעלה את הערבים על עץ - בדרישת תנאים שאפילו הם לא חשבו עליהם.
נתניהו מנהל נגדו מאבק קשה ועד כה הצליח לא רע, הוא הצליח להקפיא את השיחות עם הערבים בטענה שאין אם לי דבר(מה שנכון), הוא לא פינה שום התיישבות והנקודה החשובה ביותר כאשר היה במגרש הביתי של אובמה הוא לימד אותו:שאיתנו לא מתעסקים,שלנו לא מכתיבים תנאים, שגם לנו יש גבול של ספיגה, שאנחנו צריכים לדאוג לעצמ וזה התחיל במסיבת עיתונאים המשותף עם אובמה שבה הוא התחיל להסביר לאובמה את ההיסטוריה של העם היהודי, את הזיקה לארץ ואת הדבר הפשוט ביותר שאנחנו לא מתכוונים לחזור לקווי 67, שאנחנו לא יכולים לחזור לשם.
זה המשיך כאשר נתניהו זכה לתמיכה חסרת תקדים בוועידת איפא"ק (השדולה היהודית לתמיכה בישראל) והחשוב עוד יותר כאשר הוא זכה בתמיכה חסרת תקדים בבית הנבחרים, הוא זכה למחיאות כפיים בעיקר כאשר הוא דיבר על זכותנו ההיסטורית על הארץ הזאתי,על ירושלים מאוחדת וכו'.
נשיא ארצות הברית לעומתו נאלץ לתקן את נאומו באיפא"ק ולהראות קו יותר פיסני לגבינו,הסיבה היא פשוטה הנשיא לקראת בחירות,בחירות שבהם הוא צריך את הקול והכסף היהודי שכבר עכשיו מתחילים לחמוק לו בין הידיים(יהודים רבים הודיעו לו שהם לא מתכוונים לתמוך בו בשל היחס כלפי ישראל),וזה לא נעצר רק ביהודים,גם לא יהודים מראים תמיכה חסרת תקדים בנו שעלולה להשפיע על בחירתו מחדש של אובמה.
הנאום בפני הקונגרס
הנאום בפני הקונגרס היה מעולה ועמד על האינטרסים שלנו: נתניהו דיבר על זכותנו על הארץ, על ירושלים מאוחדת ועל כך שפרברי תל אביב לא יפונו. הוא גם דיבר על כך שאנחנו מוכנים לשלום, שאנחנו מוכנים לויתורים כואבים תמורתו אבל הוא גם הציב תנאים לויתורים, תנאים שבחיים לא ימלואו על-ידי הערבים ובשל כך הוא בעצם אמר: לא תהיה מדינה ערבית בין הירדן לבין הים.
השתלשלות האירועים מאז מסיבת העיתונאים המשותפת עם אובמה דרך וועידת איפא"ק ועד לנאום בקונגרס גרמה לדברים והבנות חשובות בשביל ישראל:
- נפתח בתוך ארצות הברית ויכוח לגבי הנכונות של הדרישה לחזור ל67-', דרישה שהייתה בערך בכל ממשל אמריקני עד כה.
- ראינו שיש לנו את הכח להתנגד לאובמה ואנחנו לא חייבים ללכת כמו עיוורים אחרי כל פיפס שהוא מוציא מהפה.
- הקונגרס קיבל את זכותנו ההיסטורית על הארץ.
- הקונגרס קיבל את זכותנו לבירה מאוחדת-ירושלים.
- גרמה לאובמה לרדת מהעץ שהוא ישב עליו.
- פגע בלגיטימציה של ממשלת אחדות פנים ערבית.
סיקור תקשורתי בארץ ובארצות הברית
התקשורת בארצות הברית הייתה מאוזנת,חלקים תמכו בנו יותר(חלקים שבדרך כלל תומכים וחלקים שבדרך כלל לא תומכים) וחלקים פחות-רמת התמיכה היא לא הנקודה,הנקודה היא שהיה דיון עניניני בנושא הזה,שלא פעלו על אוטומט ותקפו את נתניהו בגלל שהוא נתניהו,אלא הקשיבו לדברים ונתחו אותם ורק אז הגיבו-רובם דרך אגב תמכו בעקרונות שנתניהו העלאה.
התקשורת אצלנו לעומת התקשורת בארצות הברית עבדה על אוטומט ועוד מלפני שנתניהו אמר או עשה משהו דיברה כנגדו,תקפה אותו והגבירה את הקצב לאחר שהוא דיבר במסיבת עיתונאים,באיפא"ק ובקונגרס,התקשורת כרגיל פעלה בקו אנטי-נתניהו שהיא פועלת על פיו מאמצע שנות ה90.זה לא היה אמור להפתיע מישהו,אבל ככה לא אמורה להתנהג תקשורת,נכון שהיא צריכה לדעת להביא ביקורת אבל אל לנו לשכוח שהיא צריכה להיות אובייקטית ומאוזנת מה שאצלנו לא קורה, אצלנו היא פועלת מאינטרסים צרים,מקדמת את מי שבא לה ותוקפת את כל מי שלא מתאים לה-ככה תקשורת לא אמורה לפעול!
השינוים המרתקים אשר עוברים על המערב
אחת הסיבות לתמיכה ההולכת וגוברת בחוגים של הימין האמריקני וחוגי ימין אחרים בעולם למדיניות הישראלית של חוסר ויתורים,למדינת ישראל בין הירדן לים, בלי ויתורים מיותרים היא שהימין המערבי מתחיל להתפכך ולהבין שהאיסלאם הוא בעיה, מתחיל להבין שאסור לוותר לו ומתחיל להבין שהמלחמה העולמית שאנחנו נמצאים בה המלחמה של המערב אל מול האסלם היא בעצם מלחמה שתשנה את פניה למלחמה של ערכי המערב, ערכי חופש האדם ופועלו, הקפיטליזם לבין הסוציאליזם, האנרכיזם והאסלם.
הוא מתחיל להבין שזאת היא המלחמה שתקבע את עתידו של המערב, את עתיד החופש,היא זאת שתקבע האם אנחנו נחזור לתקופות חשוכות יותר או שנחיה בתקופה של אור, הם גם מבינים שישראל היא אחת מהזירות החשובות במאבק הזה,הם מבינים שישראל היא נושאת הדגל של המאבק הזה, של המאבק בין שחור ללבן, בין חושך לאור, בין חופש לכליאה,בין התקדמות לבין חזרה לעבר חשוך. או בקיצור הם מבינים שהמלחמה קשה ואסור לוותר בה,הם מבינים והם מבינים שאנחנו אחד מהמוקדים היותר חשובים של המלחמה וזהו בעצם הסדר יום החדש.
אסכם בקצרה,נתניהו הצליח לעשות מה שרבים אחרים בממשלות ישראל לא עשו,נתניהו הצליח לצאת נגד דעתו של הנשיא המכהן ולהביא אחריו את ארצות הברית,הוא הצליח להראות לנשיא המכהן שאנחנו לא פרייארים ואנחנו גם לא מקבלים פקודות ממנו,שאנחנו אחראים על הגורל של עצמנו,שאנחנו נחליט מה טוב בשבילנו,שאנחנו בין הירדן לים ואנחנו גם נשאר שם.