מידי שבוע, בכל יום ראשון, אני עושה את דרכי מביתי שבצפון למרכז הארץ. אני, סטודנטית בבר-אילן, מוצאת את עצמי מוציאה סכומים לא מבוטלים על נסיעות הלוך וחזור בתחבורה הציבורית. הדרך רחוקה והתחבורה מסובכת ויקרה. להפתעתי הרבה גיליתי ביום בהיר אחד את "אוטובוס החרדים". אוטובוס ישיר, מהיר, נוסע דרך כביש 6, מסובסד, ועל כן גם זול באופן משמעותי. חברת "אגד" מפעילה מספר קווים במחירים מוזלים ליעדים אשר משמשים בעיקר את החברה החרדית. אוטובוסים אלו לא שונים מכל אוטובוס אחר, גם הם נוסעים מס' פעמים ביום הלוך וחזור ממקום אחד בארץ למשנהו, גם הם עוצרים בתחנות, מעלים ומורידים נוסעים.. אז מה בעצם שונה? המחיר. "אוטובוס החרדים" או בשמו הרשמי- "קווי המהדרין" מצפון הארץ למרכז עולה כ-35 שקלים לעומת קו אגד רגיל שעולה כ-45 שקלים. קו רגיל מחיפה לירושלים עולה 40 שקלים לעומת קו מהדרין גם הוא מחיפה לירושלים שעולה 29 שקלים בלבד. אז מדוע בעצם יש הבדל? האם האוכלוסיה החרדית היא היחידה שצריכה קווים מיוחדים במחירים מוזלים? האוכלוסיה החרדית אכן צורכת את שירותי האוטובוסים לא מעט, והרבה ממשפחות החברה החרדית אינן בעלות מכוניות אך יחד עם זאת ישנם עוד כל כך הרבה אנשים שאינם שייכים לחברה זו וצורכים את שירותי האוטובוס לא פחות. אנשים אלו לרוב גם הם אינם בעלי מכונית, כגון הסטודנטים, צעירים אשר טרם הוציאו רישיון נהיגה או זוגות צעירים חסרי אמצעים. בימינו, כשמחירי הדלק לא מפסיקים לעלות והצפיפות בכביש רבה, רבים האנשים שהאוטובוסים בשבילם הוא פתרון יעיל ונוח. אינני באה לדון בשאלה מדוע החרדים מקבלים הטבה זו. החברה החרדית פועלת לטובת עצמה ומצליחה להוריד את מחירי התאגידים הגדולים לא רק בשירותי התחבורה הציבורית ואין בכך שום בעיה. להפך, אנו יכולים ללמוד מהם המון על העמידה האיתנה כחברה למול מחיריהם המופקעים של החיים בארץ. אני רואה את פתרון "קווי המהדרין" ושואלת את עצמי מדוע זהו פתרון לבעיה של אוכלוסיה מסוימת ולא מצב קבוע לציבור כולו? אם קיימת האפשרות שנסיעה מצפון הארץ למרכזה לא תעלה כל כך הרבה אז למה אפשרות זו היא בדיעבד ולא מלכתחילה? מפניות לחברת "אגד" נאמר שהאחריות היא של משרד התחבורה. לאחר פניות שנעשו למשרד התחבורה הובן ששני הגופים יחדיו אחראים למצב זה. משרד התחבורה קובע מינימום של מחיר לכל נסיעה, במחיר זה חייבת אגד (או כל חברת הסעות אחרת) לעמוד. חברת אגד יכולה לבחור ולהעלות את המחיר לטובת רווחת החברה. במצב אותו אני מציגה מסתבר שחברת אגד בוחרת להעלות את המחירים בקווי השירות הציבורי ואת קווי המהדרין היא משאירה במחיר המינימום. בשנת 2008, לאחר עתירה לבג"ץ בעקבות קווים אלו, הקים משרד התחבורה וועדה. הוועדה המליצה כי על מפעילי השירות לתת מענה אחיד לכלל האוכלוסיה ולפעול בהקדם להשוואת התעריפים בקווים הרגילים למול קווי המהדרין. מאז התפרסם דוח הוועדה כבר עברה למעלה משנה והפרשי המחירים עדיין קיימים. אסור לנו לשתוק למול אפליה זו. אגד היא חברה ציבורית שאמורה לספק שירות שוויוני לכולם ואין זה הגיונדי ששירות ציבורי אשר אמור לספק צורך בסיסי לכלל האוכלוסיה ינהג באפליה לטובת קבוצה מסוימת מתוך האוכלוסיה.