לא רק הצהרותיו של ראש הרשות הפלשתינית לנקות את השטחים מיהודים היא גזענית פלשתינית בעליל, המצדיקה כאמור העמדתו לדין בישראל על-פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. גם ההסתה הממוסדת במערכות התקשורת והחינוך הפלשתיניות כנגד יהודים, היא גזענות פלשתינית בעליל. והגדרת הרש"פ ואבו מאזן את המחבלים שרצחו יהודים באכזריות ובדם קר כגיבורים לאומיים, עד כדי קריאת רחובות וכיכרות על שמם, גם היא גזענות פלשתינית בעליל.
יש בישראל סניגורים נאמנים לרשעות הפלשתינית, הטוענים כי צריך להבין את מצוקתם ותחושותיהם של הפלשתינים. במילים אחרות: יש להתייחס אליהם כאל ילדים מופרעים. להם מותר מה שאסור לאדם מהוגן מן היישוב, מפני שכמו ילד מפגר, אין הם אחראים למעשיהם. ה'כיבוש', טוענים פרקליטי השטן, הוא שהביא את מנהיגיהם לאמירות אנטישמיות מפלצתיות. כאילו שלפני ה'כיבוש' של 67', ולפני ה'כיבוש' של 48', הייתה התנהגותם שפויה במרוצת כל המאה שעברה, בגדר ילד-טוב-אורשלים-אל-קודס.
האמת היא, שהגזענות הפלשתינית נולדה עוד בטרם ידעו הפלשתינים שהם פלשתינים, ונחשבו אז לסתם ערביי א"י/פלשתינה. כבר בעיצומה של השואה כרתו הפלשתינים ברית עם הצורר היטלר, באמצעות מנהיגם הנערץ המופתי הירושלמי שייח' אמין אל-חוסייני, מנהיג כנופיות הטרור הערבי בא"י של שנות השלושים. בפגישתו ב-28 בנובמבר 1941 עם היטלר בלשכתו בברלין, הוא לחץ עליו להפעיל כוחות צבא נאציים על-מנת להכחיד את היישוב היהודי בא"י ולעשותה 'יודן ריין'. מאוחר יותר סייר במשרפות אושוויץ בחברת
אדולף אייכמן, ולבסוף הצטרף ליחידת אס.אס. שפעלה בבלקן, וסייע בהקמת יחידה ערבית במסגרת הוורמאכט.
אותו גזען פלשתיני היה שותף לתוכנית הרשע להנחתת צנחנים נאצים בארץ, על-מנת שירעילו את מקורות המים בראש העין, של יהודי תל אביב (כשנתפסו בידי הבריטים נמצאה ברשותם כמות רעל שביכולתה לחסל 25,000 איש). חוסייני גם לחץ על ממשלות באירופה לחסום יציאת יהודים לא"י ודרש מהם לגרש את היהודים לפולין על-מנת שיוסגרו לנאצים.
בשנות פעילותו בשירות הנאצים (1945-1941), זכה חוסייני לשכר חודשי שהיה כפול משכרו של פילדמרשל בצבא הנאצי. עוזרו הקרוב של אייכמן, ויסליצני, הצהיר ביולי 1946: "לדעתי מילא המופתי שנמצא מאז 1941 בברלין, את התפקיד המכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה. בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, לחץ להשמדת היהודים. בשידוריו ברדיו ברלין הוא עלה אפילו עלינו בהתקפותיו האנטישמיות".
ההערצה לנאצים, שאותה הפגין חוסייני, נמשכת גם היום בחברה הפלשתינית. מכון מבט לתקשורת הפלשתינית מגלה כי הן שבועון חמאס והן העיתונים היומיים של פתח, כתבו על אודות היטלר בנימה חיובית. עבור חלק מהפלשתינים, הדמות שמאחורי השם ראויה להערצה. ישנם פלשתינים ששמם הפרטי הוא היטלר: היטלר סלאח (אל-חיאת אל-ג'דידה, 28.9.05), היטלר אבו-אלראב (שם, 27.1.05), היטלר מחמוד אבו-ליבדה (שם, 18.12.00). אל-חיאת אל-ג'דידה הסביר (13.4.00) כי "ישנם אנשים מבוגרים, חלקם ערבים, הנושאים עד עתה את השם היטלר היות שאבותיהם, שהוקסמו ממנו, קישרו את ילדיהם לשמו".
הגזענות האנטישמית השטנית חיה וקיימת במקומותיהם, ואבו מאזן, שכנראה לא יועמד לדין על-פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, יוכל להמשיך ולנופף בהצהרות גזעניות מסלידות, על-מנת לרצות את נתיניו, שגם הם, מן הסתם, דוגלים באידיאולוגיית ה'יודן ריין' הנאצית.
