פלשתיני תמים או טרוריסט?

קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל עושה שימוש בנתונים שמספקים ארגוני זכויות אדם על ההרוגים הפלשתינים באינתיפאדת אל-אקצה על-מנת להעצים את מספר ההרוגים האזרחים שנהרגו בידי צה"ל ולהאשימו ב"פשעי מלחמה". בדיקת המקורות הגלויים מעלה במקרים רבים סימני שאלה על מהימנות הנתונים שמספקים ארגוני זכויות האדם. בצלם: לא ידוע אם סאלם מוסא אבו שנאר "השתתף בלחימה" ברשימת "הפלשתינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראלים ולא ידוע אם השתתפו בלחימה" מופיעה באתר בצלם הרשומה הבאה: סאלם מוסא אבו שנאר - בן 27, תושב בית חאנון, מחוז צפון עזה, נהרג ב-13.02.2002 בבית חאנון, מחוז צפון עזה, מירי מטנק. פרטים נוספים: נהרג במהלך פעולת הצבא בכפר. ארגון בצלם טוען שהוא אינו יכול לקבוע אם סאלם אבו שנאר נהרג בעת שהשתתף בלחימה או אולי מדובר בתושב פלשתיני תמים שנקלע לרוע מזלו ל"חילופי אש" ונהרג על לא עוול בכפו בידי חיילי צה"ל. כמו-כן, ארגון בצלם אינו מוסר כל פרט באשר לעברו של אבו שנאר, שיוכו הארגוני או פעילותו באחד ממנגנוני הביטחון הפלשתינים. הכללתו של אבו שנאר במסגרת הקטגוריה של "לא ידוע אם השתתף בלחימה בעת שנהרג" מגדילה את היחס בין "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה" לבין "ההרוגים שהשתתפו בלחימה", ובכך נמסרים נתונים שאינם מדויקים הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע"). ארגון PCHR: סאלם אבו שנאר היה פעיל במנגנון הביטחון המסכל ארגון זכויות האדם הפלשתיני PCHR מוסיף פרט חשוב נוסף בציינו כי סאלם אבו שנאר היה פעיל במנגנון הביטחון המסכל של הרשות הפלשתינית. להלן תיאור האירוע בו נהרג אבו שנאר כפי שהתפרסם באתר הרשמי של PCHR: "בסביבות השעה אחת אחר-הצהריים, נהרג בכניסה לעיירה בית חאנון הצעיר סאלם מוסא אבו שנאר, בן 30, הנמנה עם אנשי הביטחון המסכל, וזאת בעת ירי של טנקים שנמצאו ברחוב סלאח א-דין". ארגון PCHR אינו מוסר פרטים על עברו של אבו שנאר ושיוכו הארגוני, ולא ברור על-פי התיאור שפורסם באתר האינטרנט של הארגון אם הוא השתתף בלחימה בעת שנהרג. מקורות פלשתינים: מדובר בפעיל גדודי אל-אקצה שנהרג בלחימה נגד צה"ל דמותו של סאלם אבו שנאר, כפי שעולה ממקורות פלשתינים, שונה מהרושם המצטייר בתיאור נסיבות המוות על-ידי ארגון בצלם וארגון PCHR. אבו שנאר נולד ב-1973 במחנה הפליטים ג'בליה. במהלך האינתיפאדה הראשונה הוא השתתף בעימותים אלימים נגד כוחות צה"ל ונפצע מספר פעמים. חבריו לעימותים היו חאתם אל-סיסי, עבד אל-רחמן סלאמה ועימאד עקל. אבו שנאר הצטרף לקבוצות הפנתר השחור (אל-פהד אל-אסווד), ובעקבות פעילותו הוא נעצר בידי ישראל ונדון למאסר עולם. לאחר ריצוי של שמונה שנים בכלא הישראלי שוחרר אבו שנאר במסגרת הסכם אוסלו. הוא הצטרף לשורות מנגנון הביטחון המסכל ועבד ברשות המעברים והגבולות. ב-1 באוקטובר 2000, ימים ספורים לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, השתתף אבו שנאר לצד לוחמים חמושים נוספים בתקיפה של עמדת צה"ל בנצרים. הוא נפצע מירי, עבר ניתוח להוצאת הכליה והטחול, הועבר לטיפול רפואי בירדן וחזר לרצועת עזה באמצע שנת 2001. אבו שנאר חזר לעבוד ברשות המעברים והגבולות, ובמקביל המשיך להיות מעורב בלחימה נגד צה"ל באזור הצפוני של רצועת עזה לצד חבריו לפעילות ג'יהאד עמארין, איסמאעיל אבו קומסאן, חסן מדהון, פווזי אבו שמאס ונעים אבו סיף. ב-13 בפברואר 2002 יצא אבו שנאר למשימת לחימה לאחר שהתקבלו ידיעות על פעולת כוח צה"ל באזור כיכר בית לאהיה המזרחית סמוך לתחנת הדלק חמודה. אבו שנאר, שנמנה על גדודי חללי אל-אקצה של פתח, ירה לעבר הכוחות ונהרג בחילופי האש.