אם למישהו היה ספק לגבי כוונותיהם ומוסריותם של הטייקונים, אז השבוע קיבלנו תשובה מוחצת, שלבעלי ההון איכפת אך ורק מהרווחים הכלכליים שלהם, ושהם מצפצפים על המדינה, על האזרחים ועל החוק הישראלי. תמורת הרווחים וההנאות שלהם מוכנים בעלי ההון לדרוך על האינטרס הלאומי הישראלי, לרמוס את שלטון החוק ולהרוס את משאבי הטבע של המדינה, מבלי למצמץ או להרגיש רגשי חרטה.
השבוע התרחשו שתי פרשות שמהן אפשר ללמוד על הסכנה שנשקפת לישראל מהטייקונים, כאשר לכאורה נראה שאין קשר בין הפרשות, אבל הקשר שכן קיים ביניהן צריך להדליק אור אדום ולגרום לנו לבחון מחדש את היחס לבעלי הון שפוגעים בעקביות באינטרס הציבורי. הפרשה הראשונה היא פרשת החתונה של הבן של
יצחק תשובה שלמרות חומרתה קיבלה הד תקשורתי קטן, והפרשה השנייה היא הפרשה החמורה והמתוקשרת של הסחר בין משפחת עופר לאירן.
לפני שנדון בפרשות אלו, חשוב לומר שגם הרבה לפני הפרשות שהתרחשו השבוע עלו טענות נגד הטייקונים, שהם מנצלים בבוטות את המדינה ואינם מתחשבים באינטרס הציבורי. פרשת ההרס של ים המלח, פרשת הזיהום בחיפה כימיקלים, פרשת ניצול הגז הישראלי ופרשות נוספות בהן מעורבים הטייקונים הישראלים, עלו לכותרות בתקופה האחרונה. הדבר שבולט בכל הפרשות הללו הוא שבעלי ההון הצליחו לנצל את משאבי המדינה ומיקסמו את הרווחים שלהם, תוך כדי שהם רומסים באגרסיביות את האינטרס הציבורי.
בעלי ההון האלה פוגעים בנו על בסיס יומיומי, מבלי שאנחנו, או המדינה שאמורה להגן על אזרחיה, נאבקים במעשים שלהם. במטרה להרוויח עוד כסף על חשבון הציבור, מזהמים הטייקונים את האוויר, הורסים את הטבע, פוגעים בזכויות עובדים ועושקים את מעמד הביניים, כשהם מצליחים לעשות מניפולציה למערכת השלטונית ולהפעיל אותה לטובתם.
המקרים שהתרחשו השבוע הם בכל זאת בעלי ממד מיוחד, כי הטייקונים חצו גבול נוסף שיכול להעיד על חיסול הדמוקרטיה והמעבר של ישראל לפלוטוקרטיה - שלטון בעלי ההון. במקרה הראשון משפחת תשובה החליטה השבוע שהיא עומדת מעל החוק, ולכן בצורה בוטה השתלטה בניגוד לחוק על שטחים ביער שמן כדי לקיים את החתונה של בנה. משפחת תשובה הרסה חלקים משמורת הטבע ביער, פגעה בחופש התנועה של מטיילים באזור ובנתה ביער ללא היתרים. החמור בפרשה הזאת היא העובדה שעד כה לא ננקטו נגד המשפחה שום צעדי אכיפה משפטיים, והאירוע, שמהווה עבירה על החוק, ממשיך להתנהל ללא הפרעה, למרות שרשויות האכיפה והמשפט מכירות את המקרה.
הפרשה השנייה היא הפרשה הקשה בה מעורבת משפחת עופר, שלכאורה סחרה בניגוד לחוק עם אירן, תוך שהיא מפירה את חוקי המדינה ומסכנת את בטחונה. המעשה הזה, שהביך את ישראל ונחשף רק בזכות האמריקנים, הוא מעשה שאין עליו סליחה בהתחשב בכך שאירן נחשבת למדינת אויב, ושהמסחר עימה תורם ליכולת של אירן לפגוע בחיי אדם של אזרחים ישראלים. הפרטים עדיין לא ברורים, אבל אם יתברר שמשפחת עופר עשתה גם שימוש מניפולטיבי בתירוצים ובאישים ביטחוניים, כדי לתרץ את מעשיה, אז מדובר במעשה חמור שבעתיים.
ההבדל בחומרה בין המעשה של משפחת תשובה למשפחת עופר הוא גדול, אבל חשוב להבין שהם נובעים מאותה תופעה מסוכנת שאנו עדים לה בשנים האחרונות - בעלי ההון מרגישים שהם מעל החוק. התופעה הזאת נובעת מכך שבעלי ההון משתמשים בהון שלהם כדי להשתלט על השלטון בישראל, באמצעות כך שהם מפעילים לוביסטים, מאיימים ו"מדשנים" את נבחרי הציבור ומעסיקים בעלי תפקידים לשעבר בממשלה כדי לקדם את עסקיהם. אומנם פעילות זאת שלהם לא מהווה עבירה על החוק, אבל היא בהחלט מסמלת התנהלות לא מוסרית של בעלי ההון שבאמצעות כספם מצליחים להרוס את הדמוקרטיה הישראלית רק למען צורכיהם הכלכליים.
חייבים לעשות סוף לתופעה הזאת ולהבהיר לבעלי ההון שהם כפופים לחוק, ושהדמוקרטיה הישראלית יכולה להגן על עצמה מפני הפעילות שלהם. השתלטות ההון על השלטון היא אחת מהבעיות הגדולות של הקפיטליזם והדמוקרטיה המערבית, ולכן צריכים לנקוט במהרה בפעולות שיסגרו את הפרצות ויגנו על הדמוקרטיה שלנו מפני בעלי הון לא מוסריים שחושבים שהם מעל החוק.
