הכיסוי בתקשורת של דבריו החשובים ביותר של
מאיר דגן, ראש המוסד לשעבר, בכינוס באוניברסיטת תל-אביב ביום רביעי, חושף את העובדה כי חלק מהתקשורת מעלים ומצניע דברים חשובים מאין כמותם, בגלל אג'נדות קדומות או אובססיות.
בהרצאתו התמקד דגן בכמה נושאים שהם חיוניים לקיומה של המדינה. הוא אמר כי ישראל הייתה צריכה לקבל את יוזמת השלום הסעודית. יוזמה זו עיקרה חזרה לגבולות 1967 בתיקונים קלים, חלק מירושלים תהיה בירה פלסטינית, וויתור על כמעט כל ההתנחלויות.
ואז אמר כי אסור לישראל לתקוף את אירן וכי אין אפשרות למנוע את חימושה בנשק גרעיני. דגן אמר כי החיזבאללה חזק מבחינה צבאית יותר מכמה מדינות הסובבות אותנו, וכי הוא חרד מהצפוי למדינה במלחמה הבאה. הוא אמר כי קבוצת עופר לא עברה על שום חוק, וכי אין חרם על אירן ואין כל מניעה לעגון בנמליה.
דבריו הם ההפך המוחלט ממדיניות ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות, שבהן כיהן כראש המוסד, ובעיקר - סטירת לחי לראש הממשלה ולשר הביטחון.
כאשר ראש המוסד לשעבר עושה את מעשה הילד בסיפור "בגדי המלך החדשים", ומצביע על העובדה כי ממשלתנו היא ערומה ללא כיסוי למעשיה, הדברים חשובים מאין כמותם מבחינה ציבורית ועיתונאית.
רק שני עיתונים נהגו בפצצה העיתונאית הזו כיאות: "
ידיעות אחרונות", כולל האתר שלו ynet, ו"
מעריב". מבין היתר, התנהג העיתון לאנשים החושבים, "
הארץ", בצורה מחפירה. בגלל האג'נדה של קבוצת "הארץ" ו"דה-מרקר" נגד טייקונים בכלל (שהיא נכונה בפני עצמה), והמלחמה שלה נגד קבוצת עופר, היא העדיפה להעלים ולהצניע את הדברים החשובים לגורל המדינה, מכיוון שמאיר דגן הגן על התנהלות קבוצת עופר בנושא אירן. כאמור, לא כולם נהגו כמוה. "ידיעות אחרונות" כתב השבוע בכותרת ראשית: "מאיר דגן נגד תקיפה באירן. לא אקח על מצפוני מלחמה כמו ב-73'". ynet עשה כך עוד קודם. ואילו "הארץ", בכותרת ראשית: "סמי עופר הורה להפסיק את כל ההפלגות לאירן - ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ממשיך להתייצב לימינם של האחים עופר". בידיעה הראשית אין זכר לכל יתר הדברים החשובים שאמר דגן. גם בידיעה מורחבת בעמוד פנימי אין איזכור לנושא היוזמה הסעודית, ויש התמקדות בנושא אירן בלבד בצורה מצניעה.
הרצאתו של דגן משתווה בחשיבותה לנאום כרושצ'וב, שחשף לראשונה את מעשי תקופת סטאלין והוקיעם. התנהלות הארץ היום מעלה הערכה שאם ניקיטה כרושצ'וב היה מגן, בנאומו אז, על קבוצת עופר, היה "הארץ" מעלים ומצניע את כל דבריו על סטלין, ומתמקד בנושא השולי מבחינה לאומית אך גובר על הכל בהתנהלות קבוצת "הארץ".
