מודעה גדולה בעתון מטעם משרד התרבות והספורט מוכתרת "ישראל קוראת" ומודיעה על חודש הקריאה והספרות. במודעה, רשימת מפגשי סופרים וקוראים ואירועים ברחבי הארץ. הרעיון מצא חן בעיני ולעידוד הקריאה אתרום משהו על חוויית הבוק קלאב, מועדון ספר אם תרצו, שבו אני משתתף כבר שנים אחדות.
כשהזמינו אותי להשתתף במועדון הספר, אני מודה, לא ידעתי על קיומו של מוסד כזה. הסקרנות וחיבּת הקריאה הביאו אותי לשם ומאז לא החסרתי מפגש, אלא בנסיעה אחת לחו"ל וגם באיזה שפעת נשכחת אחת.
בינתיים, למדתי שיש קבוצות מועדון ספר רבות ומסוגים שונים. לא מפתיע, כשרואים את דוכני הספרים בחנויות ובקניונים וכשיודעים שבארץ יוצאים לאור כעשרה כותרים חדשים ביום.
כיום אני עוסק בהקמת בוק קלאב חדש. של פנסיונרים. אני מקווה שגם צעירים יצטרפו.
הבוק קלאב שלנו, שאותו אני יכול לתאר, קיים כבר למעלה משלושים שנה. שניים-שלושה מן המייסדים עדיין מגיעים בהתמדה מעוררת כבוד. האחרים הינם "עולים חדשים" ואני כמעט האחרון שבהם. לא בקלות מוכנים עמיתיי מורמי החוטם להוסיף מישהו לקהלנו. ביקשתי הסבר וקבלתי: צרות הדירות מלהכיל יותר אנשים. צרות של בוק קלאב.
המתכונת שלנו פשוטה: כולם קוראים ואחד מנחה.
בוחרים ספר, שכל החברים צריכים לקרוא. בוחרים מנחה, שיקרא את הספר פעמיים ואולי יותר, יחפש פרטים על הסופר, ביקורות על הסיפור ובלוגים שיעשירו את המידע ואז, כשנתכנס בפעם הבאה, יַרצה המנחה את רשמיו מן הסופר, יאמר את דעתו על הספר ויוסיף כהנה וכהנה. לפי הכללים הבלתי כתובים, הוא צריך לסיים בעשרים דקות. אבל מי יכול להסתפק בכה מעט זמן לספר שמצא חן בעיניו?אחרי שהמנחה מרצה בהתלהבות את דעתו על הספר, מתחיל דיון ואז המגיש הנלהב מגלה שחלק מחבריו נלהבים דווקא לחלוק עליו. הספר, שזכה לסופרלטיבים, מקבל ביקורות.
כך גיליתי במדגם מקרי ביותר מפגישה אחת, שחובבי
עמוס עוז אינם אוהדים את דוד גרוסמן ולהפך.
- מי בוחר את הספר?
- אנחנו.
המשתתפים מציעים ומנמקים וכולנו מחליטים. לא תמיד זה עובר בצורה פסטורלית. קרה, שמ', משתתפת קבועה, לא הגיעה. "הספר שנבחר לא מצא חן בעיני", אמרה במיאוס. ובמקרה אחר, הצהירה י' הדעתנית: "אם תחליטו על הספר המיושן הזה, אני לא באה!"...
משום מה, אנחנו נכנעים די מהר לאולטימטום כזה. אבל פעם ניסה שתלטן אחד להחליט בעצמו על הספר הבא ופרץ הצווחות הפר את כל כללי הנימוס...
- ואיך קובעים את המפגש הבא?
- אנחנו. המשתתפים מוציאים לוח ומחפשים מועד למפגש הבא. רצוי בעוד חודש, אבל קצת קשה לתאם מועד שיתאים לרוב הנוכחים. ואז נמצאים גם המתנדב להנחות את הספר הבא (בדרך כלל, זה שהציע אותו) ויש מתנדבים לארח את המפגש. תמיד בדירה פרטית. בין הרצאה לדיון, אנחנו עומדים ליד המזנון גדוש עוגות ומשקאות ומפטפטים. לא רק על ספרים, אבל לא על פוליטיקה. ערב אחד בלי ביבי, אולמרט או
מאיר דגן...
ספר חדש בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ על ספר חדש, שטרם קראתי: "נופל מחוץ לזמן" מאת דוד גרוסמן. כל ספר שלו הוא חג בשבילי ומצאתי שהספריה החדשה מציעה את הספרים במכירת "טרום בכורה" במחיר של 40 ש"ח (כולל דמי משלוח) במקום המחיר הקטלוגי.
אינני ממתין עד שספרי דוד גרוסמן יהיו על הדוכנים במבצע של "שניים במחיר אחד" ואני קופץ על המציאה
באתר של הספריה החדשה.
להיות מנוי זאת לא התחייבות לקנות. זאת רק הזדמנות לקבל הנחה.