מאז נאומו האחרון של הנשיא אובמה שבו הודיע על התנגדות ארצות הברית לכוונת הפלשתינים לפנות באורח חד-צדדי לאו"ם בחודש ספטמבר כדי לקבל הכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית שגבולותיה הם קווי 67, נוקטים הפלשתינים באסטרטגיה מתוחכמת שמטרתה לשמור את התמיכה הבינלאומית בעמדתם עד לחודש ספטמבר ולהמשיך את בידודה המדיני של ישראל.
באופן רשמי הם אומרים כי העדיפות העליונה שלהם היא לחדש את המשא-ומתן עם ישראל אך בפועל הם קיבלו החלטה אסטרטגית להגיע "בכל מחיר" לכינוס העצרת הכללית של האו"ם ולהביא להחלטה ברוב גדול של מדינות העולם המכירה במדינה פלשתינית בקווי 67.
זו הסיבה שהרשות הפלשתינית מיהרה לברך ולהסכים ליוזמתה האחרונה של צרפת לחידוש המשא-ומתן בערוץ הפלשתיני-ישראלי. היוזמה הצרפתית קוראת לכנס ועידת שלום בפריז בספטמבר ולחדש את המשא-ומתן בין הצדדים על-פי נאומו של הנשיא אובמה דהיינו מו"מ על בסיס קווי 67 עם חילופי שטחים מוסכמים,פתרון על-פי עיקרון "שתי מדינות לשני עמים" והימנעות שני הצדדים ממהלכים חד-צדדיים:פניה של הפלשתינים לעצרת הכללית של האו"ם והמשך הבנייה הישראלית בהתנחלויות.
ההסכמה הפלשתינית לדון ביוזמה הצרפתית נועדה להמשיך ולהציג את ישראל כ"סרבנית השלום" שכן
מחמוד עבאס,יו"ר הרשות הפלשתינית יודע היטב שממשלת נתניהו לא מוכנה לחדש את המשא-ומתן על בסיס חזרה לקווי 67 לכן הוא מיהר לברך על היוזמה למרות שיש בה אלמנטים שליליים מבחינת הפלשתינים.
לדוגמא: היוזמה הצרפתית דוחה את הדיון בנושאי ירושלים והפליטים בשנה והיא קובעת כי "עתיד ירושלים יקבע במשא-ומתן בין שני הצדדים" ומתעלמת מיוזמות מדיניות אחרות כי "ירושלים היא בירתן של שתי המדינות".
גם הסעיף ביוזמה הצרפתית התומך ב"פתרון שתי מדינות לשני עמים" נוטה יותר לקבל את הדרישה הישראלית בדבר הכרה פלשתינית ב "מדינה יהודית" שפירושו שלילת "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים לתחומי מדינת ישראל.
למרות זאת ממשלת נתניהו איננה ממהרת לקבל את היוזמה הצרפתית וראש הממשלה הודיע כי ישראל תלמד את היוזמה ותדון בה ביחד עם ארצות הברית.
מבחינת ישראל יש סעיפים בעייתיים ביוזמה הצרפתית, היא מכילה את עיקרון המשא-ומתן על בסיס קווי 67 ומתירה באופן פתוח את סוגיית הפליטים הפלשתינים מבלי לשלול במפורש את האפשרות כי ישובו לתחומה של מדינת ישראל.
צרפת איננה מהססת לשגר איום גלוי לעברה של ישראל,שר החוץ הצרפתי אלן ז'ופה אמר לראש הממשלה נתניהו כי "אם לא תהיה התקדמות מדינית עד חודש ספטמבר,כל האפשרויות יהיו פתוחות מבחינתה של צרפת" דהיינו, האפשרות כי צרפת תתמוך בדרישת הפלשתינים להכרה במדינה עצמאית בקווי 67 וקבלת "פלשתין" כחברה מלאה באו"ם,צרפת מדברת כנראה גם בשמן של בריטניה וגרמניה.
אולם היוזמה הצרפתית מתעלמת מנקודה חשובה ביותר לביטחונה של ישראל והיא הדרישה הישראלית ל"נוכחות צבאית לאורך נהר הירדן" בכל הסדר כלשהו עם הפלשתינים.
ישראל איננה יכולה לוותר על הדרישה החשובה הזו נוכח התהפוכות בעולם הערבי, האפשרות כי תתחדש "החזית המזרחית" והלקחים הביטחוניים מהנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה.
שר החוץ הצרפתי אמור להציג בימים הקרובים את יוזמתו לממשל האמריקני בניסיון לקבל תמיכה אולם ישראל כבר פועלת במסדרונות הממשל האמריקני כדי שארצות הברית תהיה זו שתתנגד ליוזמה ולא ישראל.
ישראל תאלץ עכשיו לתמרן מבחינה מדינית כדי שלא להצטייר כ "סרבנית השלום" וכדי שלא לאבד את תמיכתן של צרפת, בריטניה וגרמניה.
ייתכן שארצות הברית היא זו ש"תחלץ את הערמונים מן האש" עבור ישראל. גורמים בכירים בירושלים אומרים כי גם לממשל אובמה אין אינטרס להעניק לצרפת תפקיד מוביל בערוץ הישראלי-פלשתיני כמי שהביאה לחידוש המשא-ומתן המדיני בין שני הצדדים.
צרפת מציעה מאז 2009 לכנס ועידת שלום בפריז והיוזמה הצרפתית נדחתה בעבר בגלל שינויים בממשלה הצרפתית ועכשיו היא מתמקדת רק בערוץ הישראלי פלשתיני בגלל השינויים והתהפוכות בעולם הערבי.
היוזמה הצרפתית מסמלת יותר מכל את רצונם של גורמים חשובים בקהיליה הבינלאומית למצוא פתרון מוסכם לחידוש המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים ולהימנע מנקיטת צעדים חד-צדדים על-ידי אחד מן הצדדים,כמו הפנייה של הפלשתינים לאו"ם בספטמבר, שרק תסלים את המתיחות ותביא לצעדים חד-צדדים מצידה של ישראל.
הפלשתינים נוקטים במדיניות של "הליכה על הסף" כדי ללחוץ על ישראל אך נראה שממשלת נתניהו לא תוכל להיענות בחיוב ליוזמה הצרפתית שכוללת את הסעיף של "הקפאת הבנייה בהתנחלויות" ומתעלמת מהאינטרסים הביטחוניים של ישראל בבקעת הירדן.
נראה כי גם יוזמה זו נדונה לכישלון.