בשבועות האחרונים אירן עוברת טלטלה פוליטית קשה - קרע בין נשיא המדינה, ד"ר מחמוד אחמדינג'אד, לבין המנהיג העליון, האייתוללה עלי ח'אמנהאי. ככל הנראה הרקע לסכסוך הוא רצונו של הראשון להתפטר מתפקידו לאחר שהאחרון המבקש לשמור על כוחו דחה את החלטתו לפטר את חידר מצלחי - שר המודיעין בממשלתו. החלטתו של אחמדינג'אד לפטר את מצלחי עוררה גם רבים אחרים באירן ביניהם דרשן תפילות יום השישי בטהרן, כאט'ם צדיקי, אשר הדגיש את חובת הציות למנהיג העליון ואמר, כי "ללא תמיכת המנהיג עלולה הממשלה לאבד את תמיכת העם." בפניה ישירה לנשיא במהלך כנס דתי אמר צדיקי, "כי דיבורים אינם מספיקים וכי עליו להפגין את נאמנותו למנהיג העליון גם במעשיו." בהתייחסו לדברי הנשיא, שטען בשבוע שעבר, כי יחסיו עם ח'אמנהאי משולים ליחסים בין אב לבנו, אמר צדיקי, "כי הקשר בין המנהיג לנשיא אינו דומה לזה שבין אב לבנו, כיוון שהנשיא הינו חייל של המנהיג ומחויב לציית לו." גם נציגו של המנהיג העליון במשמרות המהפכה, עלי סעידי, הזהיר השבוע את הנשיא מפני המשך השפעתם של גורמים ב"זרם הסוטה" על ממשלתו וציין, כי בשנים האחרונות ניכרת התרחקות של הממשלה מערכי המהפכה. הוא ציין, כי אם אחד מראשי שלוש רשויות המדינה חוצה "קווים אדומים", המנהיג חייב להתייצב כנגדו. זאת ועוד, תחילתה של הטלטלה ככל הנראה קשורה קשר הדוק לפרוץ האירועים בעולם הערבי או כפי שכונה לאחרונה 'האביב הערבי'. נפילתו של משטר מובארכ בפברואר 2011 עוררה את אמונותיו וככל הנראה גם את השקפותיו הדתיות -משיחיות של אחמדינג'אד. כאשר ההמון המצרי חגג בכיכר תחריר, הוא הכריז בפני ההמון שנאסף בכיכר אזאדי בטהרן כי "זו מהפכה כלל עולמית, המונהגת על-ידי אימאם התקופה". האמאם על-פי המסורת השיעית (השיעה הפכה לדת המדינה באירן תחת שלטונו של שאה אסמאעיל צפוי בשנת 1501 ) אמור לחזור ולהושיע את העולם. למעשה משמעותה של אמרה זו כי אין תוקף למועצה העליונה באירן, שכן על-פי החוקה באירן היא תחליף זמני בלבד עד לשובו של המשיח. התבטאויותיו של אחמדינג'אד מרמזות על כך שמדובר באדם משיחי - קיצוני. אחמדינג'אד כמרבית תושבי אירן הוא מהפלג השיעי ה"תריעשרי", כלומר מאלו המאמינים בבואו הקרוב של האימאם ה-12, שעל-פי האמונה השיעית התגלותו תביא איתה את קץ ההיסטוריה מצד אחד (בפרסית: הָרְג' וּמָרְג' קרי כאוס מוחלט או אם תרצו גוג ומגוג), וכאמור מייתרת את שלטון כהני הדת מצד שני. לאחרונה, עלה לכותרות שמו של אחד ממקורבי אחמדינג'אד, אספנדיאר רחים משאא'י לשעבר סגן נשיא וראש לשכתו של אחמדינג'אד). משאא'י שייך לאותה כת משיחית קטנה אליה כנראה שייך גם אחמדינג'אד.) החוֹגָ'תְּיֵה שהוקמה ב-1953 על-ידי השיח' מחמוד חלבי שמה לה למטרה להחיש את בואו של המהדי ונרדפה כבר על-ידי ח'ומיני ומשטרו. הקשר בין אחמדינג'אד למשאא'י קרוב מאוד, מפני שבנו של אחמדינג'אד נשוי לבתו של משאא'י ; אבל למעשה השניים אינם רק קרובי משפחה וחברים , אלא משאא'י כפי הנראה הוא גם מדריכו הרוחני הקרוב של אחמדינג'אד בענייני משיחיות. סביב האייתוללה ח'אמנהאי בטוחים שמשאא'י הוא הכוח הפועל מאחורי אחמדינג'אד, ויש הטוענים באירן כי למעשה משאא'י הוא הנשיא בפועל באירן. אחמדינג'אד לא פעם מגונן על משאא'י מפני יריביו ואף ציין כי יהיה מוכן לשמש כסגן נשיא תחתיו. ההערכה היא שמכיוון שהוא עצמו אינו יכול להתמודד שוב בבחירות (2 קדנציות רצופות זה המקסימום על-פי סעיף 114 של החוקה האירנית; ולכן הוא רוצה להריץ ולראות את משאא'י בתפקיד; זאת מתוך מטרה אחת ככל הנראה: להחיש את בואו של המהדי. על-פי מקורות זרים עולה כי כדי להריץ את משאא'י לנשיאות היה צריך אחמדינג'אד את משרד המודיעין לצדו, ולכן ניסה בתחילה לפטר את השר הממונה עליו. משהוחזר מצלחי למשרתו על-ידי ח'אמנהאי, לא נשאר חייב ואמר כי "אחת המשימות החשובות הניצבות בפני משרד המודיעין היא להיאבק כנגד "הזרמים הסוטים" הפועלים במדינה" אשר חצי הביקורת מופנים כמובן לעבר משאא'י ואחמדינג'אד. לאחרונה הושמו משאא'י ותומכיו במעצר באשמת סיוע לגורמי ביון זרים, מעורבות בשחיתות כלכלית ושיתוף פעולה עם המערב. המעצר התבצע אחרי שבינואר השנה סרט וידאו בשם "השיבה קרובה מאוד", שמנבא את בואו של המהדי, הופץ במיליוני עותקים ברחבי אירן. כהני הדת לא אהבו את הבשורה שבסרטונים, לפיה בקרוב יהיו חסרי עבודה ומעמד והחליטו לשים לזה סוף. צריך לזכור כי משיחיות וגם דת הן כוח אדיר להנעת בני אדם ותנועות חברתיות, אבל הן הופכות מסוכנות לחברה ברגע שאמונה כללית בבוא המשיח הופכת לתקווה מיידית לבואו. האייתאללות באירן היו מוכנים לסבול את התקוות המשיחיות הנלהבות של אחמדינג'אד בדיוק עד הרגע שבו הוא קבע תאריך להתגשמותן. קביעה שכזו מבחינתם היא הרסנית למדי ומכאן שקמו כדי להגן על עצמם ועל המשטר. לסיכום, מהדברים שלעיל ניתן להבין כי קרבתו האדוקה של אחמדינזאד לאמונה המשיחית מאיימת על מוסדות החברה והמדינה באירן ומכאן שהיא חייבת להיות מושתקת. זאת ועוד, במקרה דנן הרי שהיא מייתרת את המתווכים בין האל לעם, כלומר מבהירה לכהני הדת שזמנם הקצוב תם. בנוסף, הטלטלה הפוליטית באירן קשה ככל שתהיה אינה מסכנת את אושיות המשטר בה. יש לזכור כי למרות שבראשה של אירן עומד איש דת, היא איננה כבר מדינה בעלת שלטון תיאולוגי, כי אם מדינה המנוהלת ברובה על-ידי משמרות המהפכה (בפרסית: פָּאזְדָרָאןֵ-י אֵנְקֵלָאבֶּ-י אֵסְלָאמִי) המכתיבים את הטון במרבית המישורים, ומכאן שנכון יותר יהיה לכנותה רפובליקה צבאית. לטעמי, לאור בריאותו הרופפת וגילו המבוגר של המנהיג העליון סביר להניח כי בעתיד הקרוב ובעיקר לקראת הבחירות למג'לס במרץ 2012 והבחירות המתוכננות לנשיאות ב-2013 המאבקים הפנימיים באירן ילכו ויתגברו כאשר כל צד מושך לכיוונו ומאמין ביכולתו לנצח.