כמה עשרות סטודנטים אשר התקבצו יחדיו לתזמורת אשר שמה לה למטרה ביצוע של מוזיקה מקורית התקבצו מסביב למנצח הצעיר רועי אופנהיים והמלחין הצעיר זהר שרון. הם בחרו בכינוי ייחודי- 'תזמורת מהפכה'. בשנים 2006-2011 הם לקחו על עצמם ערבים של עיבודים סימפוניים עם זמרים כמו ירמי קפלן ואביתר בנאי, ערב של יצירות מוסיקאליות של עבודות אנימציה, וערב של מוזיקה וסקס שכלל פופ, קלאסי, אבנגארד, אתני וג'ז בפרץ חסר עקבות אך באיזון ובמוסיקאליות, בטעם טוב והעיקר במידה גדולה מאד של קומוניקטיביות שמשכה אליה קהל רב. בעיניי זוהי הדוגמה המובהקת ביותר למה שקורה במוזיקה בישראל של תחילת המאה העשרים ואחת.
לפני כשנה העלתה התזמורת אופרה המבוססת על תסכית נשכח של
יהודה עמיחי, שזכתה להדים נלהבים בקרב קהל גדול ומגוון. השנה הם עסוקים בארגון תחרות קומפוזיציה לקראת חידוש פרויקט האנימציה של התזמורת, כמו גם בארגון פסטיבל זמר צעיר ובו שירים חדשים פרי עטם של זמרים ידועים יותר וידועים פחות אשר יתחרו על פרסי הקהל והתזמורת. יש כאן ריבוי עצום של עשייה קדחתנית וחיוניות רבה, העומד בסתירה דרמתית למצב המתוח מבחינה חברתית ופוליטית ולמחסור בתקציבים ציבוריים.
כל כך מרובה המוזיקה הישראלית באמנים יוצרים ובאמנים מבצעים, בסגנונות ובכיוונים שונים של אמירות, עד כדי כך שיקשה לתאר את המהפכה הזו במאמר תמציתי אחד מבלי להחסיר כמה וכמה תופעות חשובות. אתייחס על כן בשלושה מאמרים קצרים אלה רק לחלק מהתופעות. במאמר זה, שהוא הראשון משלושה, אתייחס לזמר העברי וריקודי העם כמכלול אחד ולשירים שמחוץ לזמר העברי: פיוטים, פופ ורוק ישראלים. במאמר השני אתייחס למוזיקה האמנותית בישראל.
זמר עברי וריקודי עם השיר הישראלי הפסבדו עממי שהתפתח בישראל עוד במהלך המאה התשע-עשרה, כמו גם המחול הפסבדו-עממי, הם ז'אנרים ייחודיים, ומוערכים כיום מאד. כנסים רבים מוקדשים למה שנהוג לכנות "זמר עברי" ו"ריקודי עם". ישנם גם אירועים רבים מאד, פסטיבלים, תוכניות רדיו וטלוויזיה, סדרות של הרצאות וקורסים בכל המכללות, האוניברסיטאות והאקדמיות, המוקדשים לז'אנרים אלה.
אפשר לומר בביטחון מסוים, אם כי בזהירות, כי נוצר קונצנזוס לגבי מידת האותנטיות של שני ז'אנרים אלה, אשר מהווים תרכובת מקומית, תוצאה של כור ההיתוך הממלכתי של ימי עיצובה וכינונה של התנועה הצינית ושל מדינת ישראל. המחקר המוסיקאלי והסוציולוגי בזמר העברי ובריקודי העם מגלה שפע של מקורות והשפעות ממזרח וממערב, ממה שכבר היה בארץ בתרבות המוסיקאלית הערבית, וממה שהביאו היהודים עימם מכל ארצות תפוצותיהם.
השפה העברית היא המלכה אשר מחברת את כל המורכבויות הללו של השפעות סגנוניות לכדי ממלכה תרבותית עשירה ומרשימה כל כך. השפה העברית, קמה לתחייה כשפה מדוברת, נכתבת ונקראת. המוסיקאליות הייחודית לשפה זו, בהגהתה היהודית ספרדית יש לה השפעה מרחיקת לכת, ריתמית ומלודית על המוזיקה שנוצרה בישראל.
פיוטים, ג'אז, רוק ופופ לצד הז'אנר של הזמר העברי, שהוא בעצם שיר עם שנוצר באופן מלאכותי, יש מאין, במהלך כמה דורות, הלכו והתפתחו בארץ ז'אנרים נוספים, שהגיעו היום לשלב עיצובם וקבלתם בתרבות הישראלית החדשה. תרבות שירת הפיוטים, אשר נעשתה פופולרית מאד בשנים האחרונות, מחדשת את תרבות השירה והנגינה של עדות יהודיות שונות, הן בארצות המגרב, הן בארצות אגן הים התיכון, הן בארצות הפרת והחידקל, הן בתימן, והן בארצות מרכז ומזרח אירופה, תוך שהיא נותנת מקום של כבוד להיבט הליטורגי של מוזיקה זו ולטקסטים מקראיים ופוסט-מקראיים.
הזמר העברי השפיע מאד על הפופ הישראלי, על הג'אז ועל מוסיקת הרוק. את הנעשה בשנים האחרונות בז'אנרים מרכזיים אלה ניתן לתאר ככור היתוך חדש, לא אידיאולוגי ומלאכותי, אלא ספונטאני וטבעי, היוצר כל הזמן שילובים חדשים בין סגנונות שונים. זמרי פופ ורוק, ונגני ג'אז ממזגים את המוזיקה המסורתית שהביאו ממשפחתם עם סכמות מערביות מקובלות, וכך הולך ונוצר בארץ סגנון ייחודי ומפתיע של מוזיקה שהיא ללא ספק אופיינית לישראל. לצד ההתפתחות הבלתי פוסקת ישנה גם הסתכלות אחורה, הנותנת מקום של כבוד לשירים שחוברו בדורות הקודמים. גרסאות כיסוי חדשות ונועזות לשירים אלה, לצד הופעות ואלבומים חדשים של יוצרים ותיקים מצטרפים לתמונה המורכבת.
האופרה הישראלית מקיימת בעונה זו את סדרת קונצרט-רוק, ובה לראשונה באולמה המכובד מופעים של הזמרים והיוצרים נינט טייב, אסף אבידן והמוז'וס, ברי סחרוף וקרן אן בליווי תזמורת סימפונט רעננה ונגנים אורחים. הסדרה זוכה להצלחה גדולה מעל המשוער ולהתעניינות גדולה. כך גם הפרויקט של אחינועם ניני והתזמורת הסימפונית ירושלים, המוקדש לזמר העברי, והופק גם כאלבום מצליח.
על-אף המחסור הכרוני בתקציבים המשיכו אנסמבלים למוזיקה אמנותית עכשווית בפעילות נרחבת. חג המוזיקה הישראלית התרחב לשלושה, ארבעה ואחר כך אף חמישה ימי מופעים במספר מוקדים ברחבי הארץ. מוזיקה ישראלית בוצעה בפסטיבל למוזיקה קאמרית, בימי המוזיקה הקאמרית בכפר בלום, בפסטיבל ישראל, בפסטיבל '
לילה לבן' בתל אביב, ואף, כמובן, בפסטיבל 'צלילים במדבר' המוקדש כולו למוזיקה הישראלית המקורית. מדובר בעשרות יוצרים, במאות יצירות ובאלפי מבצעים. וכל זה במדינה המונה כשבעה מיליון נפש.
המוזיקה הישראלית על שלל גווניה היא תופעה ייחודית ומשמעותית היום. מבלי משים נוצרו כאן סגנון ותפיסת עולם אמנותית. המזרח והמערב חברו זה לזה, לעיתים מרצון ולעיתים מתוך הנסיבות. היוצר הישראלי, ללא הבדלי דת, מין והשקפה, המשיך להיות מחויב לאמירה מגויסת, והפגיש את האינדיבידואלי עם הקולקטיבי. הולך ונוצר כאן סגנון חדש, סגנון שלהערכתי הולך ומתגבש לכדי מודל מרכזי של שפה מוסיקאלית חדשה, אשר בשורתו תצא מתחומי מדינתנו הזעירה אל עבר העולם הרחב.
