באפריל 2011 פרסם הג'רוזלם פוסט
מאמר ארוך בשם "הערות העורך: המוסרי", אותו כתב דוד הורוביץ. ב-5 ביוני 2011 מאות סורים החליטו להשתתף ביום הנכסה, היום בו החלה מלחמת ששת הימים, כדי להנציח את הפסדם במלחמה הזאת. האספסוף הזה חשב שהוא, פשוטו כמשמעו, יוכל לפלס את דרכו אל השטח הטריטוריאלי של ישראל באין מפריע. האו"ם, כרגיל, יצא בהכרזה הרגילה שלו נגד ישראל. נאבי פיליי, הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם,
נזפה בישראל על ההתנגשות בגבול בגולן. פיליי הביעה את חששותיה על השימוש של כוחות הצבא הישראלים בתחמושת חיה נגד מפגינים שעמדו לחצות את קווי האויב לשטח מדינת ישראל.
כעת זה ברור למדי כי שלטונות סוריה עודדו אזרחים לצאת ולמחות באזור שבו נשתלו מוקשים. יותר מכך, ישראל הזהירה את המדינות השכנות שלה לעצור את מצעד המפגינים כי היא לא תהסס להפעיל את זכותה הריבונית המלאה כדי להגן על גבולותיה ואזרחיה. צבא המבשר מבעוד מועד על התקפותיו לממשלה ולאוכלוסיה האזרחית, דרך כרוזים המושלכים ממסוקים, דרך מסרים המועברים לכל מכשירי הטלפון הסלולרי של החברות המספקות שירות סלולרי לאזור המיועד לתקיפה, ודרך הכרזות על מרכבים החולפים ברחובות, הוא צבא אנושי. האם אתם מכירים איזשהו צבא בעולם הערבי ו/או המערבי שנוהג בצורה מוסרית יותר מהצבא הישראלי? לא! לאיזו מדינה יש צבא מוסרי שמתנהג כפי שמתנהג הצבא הישראלי? אין, אפילו לא אחת!
במקרה של ישראל, הנלחמת בארגוני טרור, כאשר אלו שוחרי מלחמה, לא שלום, מנצלים את האוכלוסיה האזרחית ומשתמשים בה ככלי פוליטי או כמגן אנושי, כל העולם זועק על קשיחותה של ישראל ומיד מראה תמונות של מפגינים "חפים מפשע" נישאים בארונות לקבורתם, או ילדים חפים מפשע שמתו ממתקפת ישראל על הטרוריסטים שהסתתרו מאחורי נשים וטף באזור מגוריהם. כל זאת למרות שבעצם האחריות מוטלת על כתפיהם של הטרוריסטים המוכנים להקריב את ילדיהם.
הטרוריסטים מחדירים ארס, שנאה ושטיפת מוח. הם בוחרים להילחם מאזורים מיושבי אוכלוסין, כדי למנוע מצה"ל להגיב מיידית, והן כדי שאם תגובת צה"ל מגיעה וישנם הרוגים, הם יוכלו להשתמש בתמונות לצורך יצירת הזדהות בקרב דעת הקהל בעולם, שיקפוץ על כל מאורע כדי להביע את רגשותיו האנטי-ישראלים.
יש לרדוף את הטרוריסטים ולהכות בהם מכת נגד ולהראות לעולם את שיטות הלוחמה שלהם מצד אחד, ואת נקיון כפיו של צה"ל מצד שני. רק אז תוכל ישראל הן להרתיע את הטרור והן, סוף כל סוף, לחשוף את רשת השקרים בהם משתמשים בזויי העם האלה, כל זמן שהם נהנים מתמיכת המערב, הן מהאו"ם או מארצות אירופה ושונאי ומתנגדי מדינת ישראל למיניהם.
מסקנה: אני לא מאמינה בלוחמה אלטרואיסטית.
אני לא מאמינה במלחמה בקנה-מידה. כל הרעיון של מלחמה הוא להביס את האויב שלך ולמנוע ממנו לחזור אי-פעם.
אני מאמינה שאם האויב מאיים עליך, אל תחכה עד שהוא יתקיף אותך.
אני מאמינה שצריך להרוג את האויב שלך לפני שהוא יהרוג אותך.
אני מאמינה שאם האויב מסתתר בקרב אוכלוסיה אזרחית, אתה צריך להרוג את כולם, כי זו הבעיה שלהם שהם שם, לא שלך.
אני מאמינה שאם לאויב שלך יש מצבורי כלי נשק, אתה צריך לפוצץ את הכל לפני שהוא יכול להשתמש בהם.
אם אתה יודע מהיכן באה אספקת הנשק לאויב שלך, הרוס וחסל את מקור האספקה וגם את הספקים.
אני מאמינה שאם מחבל נתפס, צריך להוציאו להורג אחרי שהוא נתן את כל המידע החיוני.
אני מאמינה שאם אתה יודע היכן מנהיגי האויב שלך, רצח אותם ברגע שאתה יכול.
תנו לי להיות המנהיג הצבאי ואני אסיים את האלימות ללא השתהות. חבר'ה טובים לא מנצחים במלחמות. מה טוב שיש עוצמה צבאית אך לא משתמשים ביכולתה המקסימלית?
