"יהודה ושומרון לא תהיה שלנו, כי זה אומר שלא תהיה כאן מדינה יהודית דמוקרטית. צריך להקים מדינה פלשתינית". את המשפט הזה אמר בנחרצות ערב חג השבועות לא מי שמכנים במקומותינו "שמאלן סהרורי". המשפט הזה נאמר על-ידי מי שעמד בראש חופרי מנהרות במחנה מעצר בריטי באפריקה ודרכן נמלטו עשרות חברי אצ"ל. הוא נאמר מפי מי שהיה תת-אלוף בצה"ל וכיהן גם בתפקיד סגן שר הביטחון תחת עזר ויצמן. יותר מאוחר גם שר התקשורת. המשפט הזה נאמר בדם לבו של מוטקה ציפורי, איש בית"ר ושנים רבות היה חבר כנסת מטעם הליכוד. מי ששנים רבות התעמת עם אריק שרון ורואה בו וברפאל איתן "אחראים לאלף קברים של בחורים צעירים. זה לא מרפה ממני. אלה הרוגי חינם. אני לא אשכח את זה. גם לעצמי אני לא סולח." מילים קשות אלו אומר מוטקה ציפורי בקול חנוק, כשדמעות פורצות מעיניו. מה שאמר מוטקה ציפורי על אותה מלחמה בלבנון בחדרי חדרים בתוקף תפקידו כסגן שר הביטחון, אנחנו צעקנו בכיכרות. ולעברנו קראו בוגדים, תוקעים סכין בגבה ובלבה של האומה שיצאה "להגן" על עצמה במלחמה בשערי בירות ובהתבוססות בבוץ הלבנוני. מה שאומר מוטקה ציפורי בראיון עיתונאי לבן כספי על ביבי - ש"הוא כישרון גדול בדיבור, לא בהחלטות נכונות " - צעקו בהפגנת שלום למעלה מעשרת אלפים מפגינים יהודים וערבים ברחובות תל אביב שאמרו "כן למדינה הפלשתינית" והתריסו נגד ארבעים וארבע שנות היותנו עם כובש. היום ממרום גילו ונסיונו בן 87, מוטקה ציפורי חד כתער זוכר הכל ומתבטא בכעס רב על קצונה, שהוליכה שולל את ראש הממשלה, מנחם בגין, וגררו אותו "לביצה הלבנונית בדרכים ערמומיות". היום הוא מודאג ממדיניות של העומד בראש ממשלת ישראל. "צריך לחשוב גם על האפשרות, שיהיו יישובים שיישארו בשטח שלהם. למה לא?". כך חד וחלק הוא אומר לעיתונאי בן כספית. מוטקה ציפורי פותח את סגור לבו בפני בן כספית, משתף אותו בייסוריו - "גם לעצמי אני לא סולח. אני מתהפך על משכבי בלילות". אך כשם שלא הקשיבו להתרעותיו נגד הרפתקה בלבנון כשהיה חלק מהמערכת, לצערי, לא מקשיבים לאמירתו - " כן למדינה הפלשתינית", כשהוא בשלהי העשור התשיעי לחייו. ספון בביתו ורחוק ממוקדי ההכרעה. מוטקה ציפורי לא סולח לעצמו על שלא מנע את הביצה הלבנונית ואת מאות הקברים של הרוגי חינם. הוא כואב גם באלו הימים על כך שבאותם הימים נוטרל על-ידי ממשלת ישראל. לדבריו, כבוגר אצ"ל וכאיש מבשרה של תנועת בית"ר הייתה לו היכולת לבצע מדינות אחרת "להגיד לאנשים את האמת ולבצע" ולהביא לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, אך לצערו, הוא הובס על-ידי מי שסימאו את עיניו של מנחם בגין והציבור בישראל . כיום הוא איתן בדעתו "שיהיו ישובים שיישארו בשטח שלהם (בפלשתין). למה לא ? ...כן, יכול להיות שיהיו יהודים בפלשתין. אני לא רואה שום פסול בזה". הוא לא רואה מוצא אחר, אלא במימוש הפתרון של הקמת מדינת פלשתינית. מוטקה ציפורי, שצמח בתוך תנועת החרות, אי-אפשר לזרוק לעברו מטבעות לשון שחוקות "עוכר ישראל" "משרתם של החמאס" או "נאצי". אני ממליץ בפני קוראי לרכוש את עיתון מעריב מערב חג השבועות ולקרוא את הראיון של מרדכי ציפורי לבן כספית. כשתקראו את המאמר תזכרו, שלפני מספר שבועות, ביום העצמאות השנה, כאשר חשף עזריאל נבו, מי שהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה מנחם בגין, את הכאוס השלטוני ששרר פה בזמן מלחמת לבנון, הוא ציין את מרדכי ציפורי כשר היחידי, שראוי לשבחים באותם ימי כאוס שלטוני. ימים של התקפלות והתגמדות הנהגה מדינית בפני תפיסה מקובעת ושרירותית, שקצונה גבוהה הייתה אחראית לה והובילה באף אפילו את מנחם בגין עד שנשבר, לא יכול היה להמשיך, וכבה. כל השרים התקפלו ורק מוטקה ציפורי, שכבר היה שר התקשורת צעק וצעק , אך איש לא שעה לצעקותיו. כדי לא לחזור לאותם ימי כאוס - כשבתוכנו נמצאים ממשיכי דרכם של ה"האחראים לאלף קברים של בחורים צעירים" - חובה עלינו למנוע קברים של אזרחים יהודים וערבים בניסיון למנוע את הקמתה של המדינה הפלשתינית. כי אין כיום כוח שימנע את הקמתה של המדינה הפלשתינית. עלינו לחתור רק לכך שלא ישתלט עלינו פעם נוספת הכאוס שייגבה אולי מחיר יקר יותר.