שיפוצים של רחוב בתל אביב

אני לא נגד רון חולדאי אני ממש בעדו. חושבת עליו כעל ראש עירייה מצוין שסידר לנו עיר נהדרת, עיר שעד לפני כחמש עשרה שנה, הייתה מכוערת, מוזנחת, מלאה חורבות, מזבלות, בתים חלודים, מדרכות שבורות. חושבת שתל אביב השתפרה ועיקר טענתי בעניין רמת החיים בעיר, היא - בעיקר - התחבורה העלובה... רק מה? בחודש מרס התחילו בשיפוצים ברחוב בו אני גרה כבר 21 שנה: רחוב נחום הנביא. קרוב מאוד לים, לגן העצמאות, לחוף מציצים, לנמל, לשדרות נורדאו. רחוב שבו היה עד לפני 20 שנה קולנוע תכלת, סוג של סינמטק עם סרטים אירופיים מצויינים, לרחוב נחום, בן עשרים וחמשת הבתים, שדרת עצים עתיקים וגבוהים, פיקוסים בעלי גזעים משורגים ומפוסלים ששורשיהם יצרו פיתולים כמו שיוצר הטבע המתחרה באמני הפיסול האנושיים. ברחוב נמצא שיכון עובדים משנת 1930, נבנה עבור פועלי תל אביב, על-ידי ההסתדרות ואדריכל אריה שרון. גרו פה בין מנהיגי העבודה, בין האחרים יצחק בן צבי (לימים נשיא ישראל השני) ורעייתו וכן בתיה לישנסקי שמתה בביתה לפני כ-19 שנה בגיל מאה, פסלת מחוננת שביתה הנעול ברחוב נחום מכיל עשרות מפסליה הנשכחים. רחוב קטן. שקט, עצים, כבר אמרנו, היסטוריה, קצת סיפרנו, בית הקולנוע נסגר מזמן ובתים חדשים נבנים במקום חלק מהישנים בני השמונים שנה ויותר. בחודש מרץ השנה התחילו לשפץ את הרחוב. שלט גדול הסביר: "חידוש צנרת ביוב, צנרת חשמל, מדרכות חדשות כביש חדש. כאמור לא רחוב גדול: לא אלנבי, לא שדרות שאנז אליזה. 25 בתים בסך הכול. במודעת ההסבר של העירייה כתוב: סיום: חודש יוני. ברור ששמתי לב למהלך העבודה, אני גרה פה. עכשיו יוני. העבודות לא הסתיימו, יש עוד ענייני חשמל והפסקת חשמל בת שש שעות צפויה. הכביש המעוך טרם נסלל והמדרכה הסתיימה בקושי. למה זה נמשך ארבעה חדשים? זו כנראה שיטה כזו, שיטה ישראלית או תל אביבית, או ים תיכונית, משהו מוכר לנו. לא מפתיע. רק מיותר. כשגרתי בפאריס, במהלך שנים אחדות, היו גומרים רחוב כזה על כל פרטי חידוש התשתיות תוך מקסימום שבוע. עשרות פועלים חרוצים כמו נמלים, עובדים מסביב לשעון. פרוז'קטרים בלילות כדי לסיים ולקצר את סבל התושבים. תוך שבוע וגם בהרבה פחות גמרו בפאריס פרויקטים ענקיים, שכן העיר ידועה כמטופחת, משומרת, מגוהצת, משתפצת תמיד. למה אצלי, ברחוב נחום, זה לוקח ארבעה חודשים? תשובה. עובדים כמה ימים ונעלמים. אז באים שלושה פועלים העובדים ונחים, העבודה בסגנון המזרח התיכון... יש זמן... שום דבר לא בוער. השכנים סובלים? נו באמת שיגידו תודה שמתקנים להם. אז בלי שמחה גדולה אני מורידה נקודות לרון חולדאי ולשיטת הסחבת האיטית וה"לא בוער" בשיפוץ העיר. זה לא עניין של כסף, רק עניין של שיטה, שיטת המאניאנה. מחר, מחר, מה בוער?