שיטת המושבעים היא שיטה בה חבר אנשים-בדרך כלל 12- קובעים מימצאים עובדתיים במשפט. תפקידו של השופט מצומצם. הוא מחליט רק בשאלות משפטיות כמו התנגדות לשאלות לעדים, עניינים פרוצדורליים שעולים במשפט ועוד. בחלק מהשיטות הוא גם מחליט אם הנאשם אשם או זכאי על-פי המימצאים שקבע חבר המושבעים. השופט גם מדריך את חבר המושבעים מה עליהם לקבוע. שיטת המושבעים נהוגה במרבית מדינות העולם. שורשיה בהנחה שאדם זכאי להישפט על-ידי חבר אנשים בני מעמדו ולא על-ידי שופט שממונה על-ידי המלך. עם זאת נראה שלהנחה זאת אין יותר תוקף עם הפרדת הרשויות וחובתו של השופט להיות בלתי תלוי. יחד עם זאת, למרות ביטול הצידוק ההיסטורי שיטת המושבעים שרירה וקיימת. היא נהוגה בארה"ב, אנגליה וברחבי אירופה. בישראל השיטה לא קיימת והמשפט מתנהל על-ידי שופט מתחילתו ועד סופו. לדעתי, ראוי לאמץ את שיטת המושבעים בישראל. לשיטה יש יתרונות רבים. ראשית, העובדות נקבעות על-ידי מספר רב של אנשים, ולא אדם בודד. שופט הוא ככל אדם ויכול לטעות. כאשר העובדות נקבעות על-ידי מספר רב של אנשים תוך כדי דיון ביניהם, וניסיונות הדדיים לשיכנוע, הסיכוי לטעות נמוך יותר. שנית, המושבעים מנותקים מהעולם החיצון. אסור להם לקרוא עיתונים או להאזין לכלי התקשורת כדי לא להיות מושפעים. הם מרוכזים יחד, ואין יוצא ואין בא עד שמתקבלת החלטה. שופט לא נתון למגבלות האלה, והוא יכול להיות מושפע מדעת הקהל. שלישית, יש פיקוח יעיל על יכולתם לדון במשפט ללא משוא פנים. הם מתמנים רק אם יש הסכמה הדדית של באי-כוח הצדדים לגבי זהותם. עורכי הדין זכאים לחקור אותם לפני האישור, ולבדוק אם אין להם דעה קדומה. הזכות הזאת לא קיימת כלפי שופט, ואין לדעת אם יש לו קשר כזה או אחר לאחד הצדדים. ההתנגדות לשיטת המושבעים באה בעיקר מהרשות השופטת. לפני שאדון בנימוקי ההתנגדות אציין שיש להתייחס בזהירות רבה למניעיה. שיטת המושבעים מחלישה מאוד מאוד את מעמדו של השופט. תפקידו במשפט הופך להיות משני בחשיבותו. כינון שיטת מושבעים בישראל, משמעותה היא ויתור על כוחם של השופטים. לגוף הענין - הנימוק המרכזי להתנגדות הוא שהשופט הוא אדם מקצועי להבדיל מחבר המושבעים שמורכב מהדיוטות ועלול לטעות. בנימוק הזה אין כל ממש. כל אדם בר דעת יכול להתרשם ממהימנות עד, מה עוד שהחלטת חבר המושבעים צריכה להתקבל פה אחד. מגוון האמצעים שנמנו לעיל מקטין את הסיכוי לטעות. הסיכוי לטעות גדול יותר אצל דן יחיד. ונימוק אחרון - לא ברור מדוע שיטה שהיא טובה למאות מליוני בני אדם בעולם הנאור, רעה למדינת ישראל. שיטת המשפט בישראל פשטה את הרגל. המרירות הרבה שיש בציבור נגד בתי המשפט היא איתות ברור שהגיע הזמן לעשות שינוי.