הצופה חסר הפניות אינו יכול שלא לתמוה על מדיניותה הסכיזופרנית של אירופה כלפי מזרח הים התיכון. מצד אחד, מדיניות פומבית אנטישמית למהדרין, הכוללת הצהרות יומיומיות בזכותה של מדינת טרור לקום בלב ארץ ישראל, ובעצם זכותו של ארגון טרור להחזיק בכברת ארץ וממנה לנהל מלחמת טרור. מצד שני, סחר הולך וגדל ושיתוף פעולה כלכלי, חברתי ואקדמי הולך ומתעצם עם מדינת היהודים. מצד אחד, השקעה גדולה בכוחות שיטור סביב גבולותיה של ישראל (אונדוף ברמת הגולן, יוניפיל בלבנון, כוח רב-לאומי בסיני), ומצד שני, עצימת עין, כאשר ישויות הטרור מנחיתות מהלומות על ישראל, כגון חטיפה ושיגור טילים. מצד אחד, שתיקה רועמת, כאשר כוחות ישראלים פותחים באש מדויקת על פולשים בלתי חמושים השואפים ל"שחרר" את פלשתין, ומצד שני, זעם גדול על שליט לוב הפותח באש על מפגינים בלתי חמושים. מצד אחד, צעקה גדולה על שימוש מופרז בכוח נגד חמאס בעופרת יצוקה, ומצד שני, ששה ראשי
ממשלה שבאו לחלות את פניו של ראש ממשלת ישראל,
אהוד אולמרט, שניהל את המערכה המוצלחת ביותר נגד כוחות מזוינים ערביים מאז מלחמת ששת הימים.
מכיוון שאירופה אינה סכיזופרנית, אלא מונעת על-ידי אינטרסים, יש הסבר הגיוני לפסיחתה על שני הסעיפים, והוא הפחד - פחד קמאי מפלישה עצומת מימדים ממזרח למערב, מדרום לצפון, וממחיקתה של אירופה בגל הצונאמי של הגירה מוסלמית לא חמושה.
אירופה של מזרח הים התיכון מזה 64 שנים שאוכלוסיה של כחצי מיליון ערבים שהיו לפליטים אינה נקלטת בעולם הערבי. ברבות השנים קראו להם פלשתינים, הבטיחו להם שיום אחד יוכלו לפלוש שוב לפלשתין, שעכשיו אינה כבר ארץ תלאובות צרובת שמש וסחופת רוחות מדבר, אלא אירופה שלחופיו המזרחיים של הים התיכון, יפה יותר, עשירה יותר ומושקעת יותר מכל שכנותיה האחרות. כמה אירופה? שפסטיבל העליזים בה מביא אלפי חוגגים עליזים שיודעים כי תל אביב היא העיר הסובלנית בעולם. כמה עשירה? שמחירי הדיור בה זינקו בעשרות אחוזים בשנות המשבר הכלכלי העולמי. זוהי
הארץ שמבטיחים לפלשתינים, זה מה שמחזיק אותם במחנות הפליטים, בעוד שמספרם הולך ותופח עד כדי 5 מיליון נפש. תארו לעצמכם, אומרים לעצמם האירופים, מה יקרה כאשר כל אותם 5 מיליון איש יאבדו תקווה לפלוש לאירופה של מזרח הים התיכון ויחליטו לשנות כיוון לעבר אירופה שכבר עתה אינה יודעת מה לעשות עם עשרות מיליוני המוסלמים שעד כה היכו בה שורש? דעו לכם, אמר אולמרט, אומר נתניהו בשקט בשקט היישר לאוזניהם של מרקל, קמרון, ברלוסקוני, סרקוזי, אם תטילו עלינו חרמות, אם תפעילו סנקציות כמו אלו המופעלות על אירן או כאלו שהופעלו על דרום-אפריקה, הרי שלא תותירו בידינו ברירה אלא ללחוץ את הערבים כך שהם ירצו לעזוב. ואל תעלו בדעתכם כי הם יסעו לכוווית - משם כבר זרקו אותם, או לסוריה - שם הם משמשים בשר תותחים, או לירדן - שם הם יפילו מיד את השושלת ההאשמית, או למצרים - שם יהפכו אותם "האחים המוסלמים" לבשר תותחים ג'יהאדי. הם יפנו אליכם, ויוציאו עליכם את כל המרורים והזעם שצברו מ-64 שנים של אשליות נכזבות שאתם טיפחתם ומימנתם.
במאמרו, התרוקנותה של תימן, קובע דניאל פייפס כי האסון ההומניטרי הגדול ביותר אינו מתרחש עתה במצרים, בלוב, בסוריה או בעירק, אלא דווקא בתימן. שם, משטר צבאי בתמיכת המערב החזיק ממש בצפורניים שלטון רעוע, בעוד שהתשתיות הלאומיות, ובראשן מים, הולכות ומתרסקות. עכשיו כאשר תימן מתפרקת לשבטים לוחמים, ניצבת צנעא לפני משבר שבו לא יהיו מים לאוכלוסיה, מחירי המזון ירקיעו שחקים, ו-24 מיליון תימנים ששיעור הילודה שלהם עומד על 6.5 ילדים לאישה, יתחילו להגר מארץ שאינה יכולה לכלכל אותם. ביחד איתם ינוע גם האיסלאמיזם הקיצוני והלוחמני ביותר, התובע שליטה שריעית על כל סביבותיו.
ולאן בדיוק יהגרו כל אותם מיליונים? ניסיונם של פליטי 48' מארץ ישראל אינו מבשר טובות אודות הנכונות המוסלמית לקלוט שבטים זרים ולוחמניים. על אירופה אם כך להתכונן לצונאמי אמיתי, לא זה המדיני המגוחך מבית היוצר של כתבני הארץ, אלא צונאמי אמיתי של מיליוני מורעבים איסלאמיסטים. ישראל כבר הוכיחה כי היא מוכנה להגן על שטחה גם באש חיה מפני פולש זר. אך האם אירופה מוכנה ומסוגלת לעשות אותו דבר? יתר על כן, הפקרתה של ישראל לפולשים בסגנון הפעולה של נאט"ו בקוסובו לא רק שלא תפתור את בעיית הפליטים הערבים, אלא תחמיר אותה. תחת שלטון ערבי תשוב ארץ ישראל להיות הזוועה שהייתה בעבר, ותפלוט את פולשיה הלאה, שוב לאירופה.
יתר על כן, מה יקרה לערביי המזרח התיכון כאשר אוצר הנפט יידלדל, או יהפוך לחסר ערך כלכלי עם המעבר לתחבורה חשמלית? 80 שנה של זרימת עושר שלא יתואר מן המערב למזרח הפכו את המזה"ת לחלק המפגר והעני ביותר של העולם מבחינת תשתיות תעשייתיות ואינטלקטואליות. ללא הנפט, התוצר הלאומי הגולמי של ישראל עולה בערכו על זה של כל מדינות ערב. חוץ מנפט, אין העולם הערבי מסוגל לייצר מזון להאכיל ולהשקות את עצמו, לייצר ולו תרופה אחת, או חיסון אחד, או רכב, או מטוס, או תרכובת כימית. ללא נפט, לפנינו 300 מיליון רעבים שכולם נושאים את עיניהם לאירופה.
לכן אירופה משותקת מרוב פחד, מדיניותה מבולבלת וחסרת תוחלת, ואם לא די בכך, הרי שכיום גם אמריקה אינה מקרינה שום ביטחון או מנהיגות.
ישנה רק תקווה אחת: מזרח הים התיכון בהנהגת ישראל, כראש חץ של המערב לרפורמה מעמיקה בעולם הערבי. עם קריסת הסדר הגיאו-פוליטי שבו אוצרות נפט קודמים לכל שיקול אחר, לא תהיה ברירה לעולם הערבי אלא ללמוד מישראל, או לצמוא למוות. האוצר האמיתי של מזרח הים התיכון הוא שמש. בכוחה להניע את כל התהליכים הכלכליים - האנרגיה, התפלת המים, והתחבורה. אלו הטכנולוגיות שבהן יש לישראל עדיפות על כל מקום בעולם, ואותן היא מייצאת לכל מקום בעולם. לערבים לא תהיה ברירה אלא לרכוש אותן מישראל, ובד בבד - להטמיע גם את התרבות הישראלית-אירופית, כולל שחרור האישה מכבלי האיסלאם. ואילו לאירופה לא תהיה ברירה אלא לממן את המהלך, כדי לשמור את הערבים במקומותיהם, ולהניא אותם מהגירה שתביא לקריסתה.
אנדרו קלוון כבר העלה את הרעיון.
