אתם יודעים מי זה מוחמד בועזיזי? בהחלט ייתכן שהנכדים שלכם לא ידעו מי היה
ברק אובמה, אבל את השם בועזיזי הם יכירו. ב-17 בדצמבר (עשרה בטבת לפי שעון ישראל), בעיירה קטנה ולא ידועה בדרום תוניסיה, מוחמד בועזיזי הצית את עצמו ומת אחרי שהמשטרה הרסה את דוכן הירקות הלא-חוקי שממנו התפרנס. בועזיזי היה צעיר אקדמאי בן 26, מובטל ורעב ומיואש, כמו מיליונים רבים במרחב הערבי הענק. חברים שלו הפיצו את תמונתו ואת סיפורו בפייסבוק, וכך התחילה המהפכה.
האירועים הגדולים באמת הם תמיד בלתי צפויים. לכן הפרשנים המופתעים, כמו גם אנשי המודיעין הכי מקצוענים, לא צריכים להתבייש או להתפטר בשל העובדה שיום לפני המהפכה לא היה להם מושג מה עומד לקרות. גם הסטודנטים והצעירים שיצאו להפגין ברחובות הבירה תוניס, ושכאילו חוללו את המהפכה, לא העלו בדעתם שהם מגלגלים כדור שלג שישנה את פני המזרח התיכון. הם בוודאי לא חשבו על הפלת מובארכ או על
בשאר אסד, אפילו לא על הנשיא שלהם, זין אל-עבאדין בן-עלי, שרק שנה קודם לכן נבחר בפעם הרביעית או החמישית ברוב של 95 אחוזים. הם חשבו על בועזיזי המסכן ורצו רק עבודה ולחם, וכל היתר קרה מאליו.
אבל אחרי חצי שנה נגמר זמן ההפתעות וצריך כבר להתחיל להבין מה קרה מאליו, מה מסתתר מאחורי מה שנקרא מהפכת הפייסבוק, מהם הכוחות התת-קרקעיים שמובילים אותה ולאן הדברים הולכים. בהמשך הגיליון הזה ד"ר מוטי קידר מנתח וממיין את האירועים, ובעיקר טוען שזו אינה מהפכת הפייסבוק אלא מהפכת אל-ג'זירה. חובה לקרוא.
הרושם העיקרי שלי במלאת חצי שנה הוא שהמערב וישראל בתוכו, וברק אובמה בראשו, לא קוראים את המפה, לא מבינים מה השתנה, וממשיכים לחשוב על המחר במונחי האתמול. לא שאני יודע לומר מה יקרה מחר בתימן והאם המשטר בסוריה יחזיק מעמד עוד יומיים או עוד כמה שנים, אבל הנקודה החשובה איננה לדעת לנחש את הטווח המיידי אלא להבין את המגמה הכוללת לטווח ארוך.