לא רק בכביש, גם בים הפתוח חשוב להיות חכם ולא רק צודק. נוסחה פשוטה זו איננה רווחת, לדאבון-לב, בקרב ציבור מקבלי ההחלטות בישראל.
חלפה כבר יותר משנה מאז פרשת המשט הימי לעזה, פרשה שבה נקלענו לעימות הקשה בעת ההשתלטות על ה"מאווי מרמרה" הטורקית. שוב ושוב שאלנו את מומחי המשפט הבינלאומי האם הייתה ישראל מוסמכת להטיל מצור ימי על רצועת עזה, והאם הייתה רשאית להשתלט בכוח על הספינות, לערוך עליהן חיפוש, ולוודא שאינן מבריחות מטענים אסורים לחמאס. חקרנו את דבר המשפט הבינלאומי, בדקנו מה מותר ומה אסור.
את השאלה העיקרית לא שאלנו, ואף לא הפנינו למומחים הנכונים - האם היה זה מעשה חכם לעצור את הספינות בלב ים ולמנוע מהן להמשיך לעבר הרצועה.
לאיש לא היה ספק - על סיפונן של ספינות המשט הטורקי לא היו מטענים של אמצעי לחימה. לא נדרשו לכך החיפושים שנערכו על הספינות שהוסטו לעבר נמל אשדוד. פעלנו כך רק לצורך מימוש העיקרון, לצורך מימוש זכותנו על-פי המשפט הבינלאומי להטיל מצור ימי על הרצועה.
טעותנו הגדולה הייתה בכך שהעימות בפרשייה זו לא נוהל בבית הדין הבינלאומי או בוויכוח בין מומחי משפט - העימות התנהל כולו בתקשורת הבינלאומית ובזירה המדינית. שם השתלט כוח צה"ל על ספינות שנוסעיהן אזרחים מכל העולם, השתלט על ספינות שהיה ידוע מראש שהן נושאות מטען "הומניטארי", ובמהלך ההשתלטות נהרגו תשעה מנוסעי הספינה ונפצעו עוד יותר מארבעים.
אכן, נוסעים "תמימים" אלה גילו התנגדות, יתר על כן - הם חיפשו את העימות האלים אשר נועד לשרת את מטרתם. ועימות זה נכפה עליהם על ידנו, בכוח ההשתלטות שלנו על הספינות.
בינתיים דומה שניצלנו ממשט מספר 2 - ההתקוממות העממית נגד שלטון אסד בסוריה הניעה כנראה את ראשי ה-IHH לדחות בינתיים את המשט. ניצלנו בינתיים מן השידור-החוזר של המחזה. הספקנו בינתיים להצהיר כי ישראל איננה יכולה להתיר כניסת אמצעי-לחימה מסוכנים לתחומי הרצועה, כי המשפט הבינלאומי מתיר לנו לקיים מצור ימי ומתיר לנו לעצור ולחפש מה המטען שבבטן הספינות, ושוב היינו מוכנים ליפול אל תוך המלכודת שראשי ה-IHH טומנים לנו.
דחיית יציאתו של המשט נותנת לנו הזדמנות-פז להפוך הקערה על פיה. שינוי המדיניות לא יוצג הפעם ככניעה לטרור. למה לא נודיע כי אין ישראל מטילה סגר ימי על חופי עזה, כי כל רצוננו לוודא שאמצעי לחימה לא יוברחו בדרך הים, וכדי להבטיח זאת מבקשת ישראל כי יוקם מנגנון פיקוח בינלאומי שיבדוק את מטענן של כל הספינות המגיעות לעזה?!
מחמוד עבאס (אבו-מאזן) הוא היום הנשיא של שני חלקי היישות הפלסטינית - נדבר עמו על הקמת מערך בדיקה ופיקוח כזה. יחד ניזום מהלך העשוי לשפר יחסינו עם המדינה הטורקית - נבקש את ראש ממשלת אנקרה טאיפ
ארדואן שהוא יציב צוות בינלאומי שיישא באחריות לבדיקת מטענן של האוניות. בכך נשתחרר מן הצורך לממש את הסגר.
האם ניתן יהיה לסמוך על בדיקות אלה? תותחים, טנקים ומטוסים לא יוכלו להבריח בדרך זו. נשק קל, כזה הנכנס מדי יום ממילא במנהרות רפיח, אכן ניתן יהיה להבריח. אך מה שחשוב באמת - בדרך זו נהיה אולי פחות צודקים, אולם נהיה לאין ערוך יותר - חכמים.
